הנה חלק ממה קורה לפני הפגישות (לא חייב שהכל יהיה...)
- לא מדבר עם בת הזוג.
- חיי אישות במצב מקרטע.
- חוסר פתיחות.
- וויכוחים שנגמרים בלא כלום (או שתיקות כתחליף לוויכוח)
- פחד או חשש סמוי מלדבר על דברים
- ייאוש מהמצב
- (לעתים) מצפים לקבל ממני הרבה פחות ממה שאני רוצה לתת (הוא לא מאמין שאפשר אחרת)
- האישה עם עצבים רפויים.
- יש אווירה של מתח בבית עם הילדים וסביב כל דבר.
- הבעל חושש שיש לה בעיה נפשית.
- הבעל לא מבין את הדברים המוזרים שאשתו עושה וחושבת.
- האישה מזלזלת בבעלה וקשה לה עם זה, היא מנסה בכל דרך ולא הולך לה לכבד אותו במצב הזה.
- הילדים מרגישים את המצב הלא טוב בין ההורים.
איך אני רוצה שייראה אחרי הפגישות:
© מדברים על דברים שלא חלמו שידברו או שיהיה להם כזה קל לדב על דברים מסוימים.
© חיי אישות מושלמים.
© פתיחות בהדרגה שהולכת ונפתחת מאליה גם אחרי הפגישות.
© הבעל מבין ומגיב לצרכים הנפשיים של אשתו.
© שיחות שנגמרות עם מסקנות.
© אומץ לשוחח.
© תקווה הולכת וגדלה במהלך הפגישות.
© מגלים שקורים דברים שלא חלמו שיכול להיות גם אחרי הרבה שנים של זוגיות בעייתית.
© האשה לפתע רגוע ונינוחה גם מול הילדים, ומייצרת אווירה חמה יותר ושקטה יותר.
© הבעל מעדיף שלא לזכור שהוא חשב שלאשתו יש בעיה נפשית.
© הבעל אלוף ב"פוליטיקה הפסיכולוגית" של אשתו.
© לאישה קל לכבד ולהשקיע.
© הרוגע מורגש גם על הילדים. (בכפוף לגורמים משתנים רבים).
"יעוץ זה דבר הפיך, זה לא כמו ניתוח או מכירת ביתך שזה דבר בלתי הפיך"
*אין לראות באמור הבטחה או התחייבות כל שהיא.
תגובה אחת
הכל אבל כל סעיף כל כך נכון ומדוייק!!