כשאדם מתמקד בטכניקה מסוימת
הוא יכול אמנם לקבל ציון גבוהה בטכניקה שהפעיל
בין אם זה בהרצאה
או בדיבור מתנסח יפה ואלגנטי
או באיך שהוא נראה
ועוד טכניקות באשר הם.
אבל האמת היא שרק הטוב הבסיסי האמתי שבאדם יכול להפיח רוח חיים בטכניקה.
כי טכניקה היא רק טכניקה.
אין בה פיתוח חשיבה ופיתוח עצמי.
אך כשאדם עוסק בעצמו יש בו הרבה יותר מטכניקה יבשה
הוא לא רק הצליח בציון הגבוה,
הוא באמת הצליח לעצמו ליצור לעצמו נכס אמיתי
מעבר לציון הגבוהה הנקודתי.
אדם שיודע את טכניקת הזריעה וניהול של השדה שלו,
לא תעזור לו הטכניקה לבדה של איך זורעים וקוצרים.
עליו גם להתאים את הקצב והזמנים של ניהול השדה בשילוב הטכניקות. הוא גם צריך להסתכל על הפירות לפני שהוא מחליט על ביצוע סופי של קצירה. לא תעזור לו רק הטכניקה של קוצרים אחרי איקס ימים.
כך גם בזוגיות,
יש טכניקה אבל היא לבדה לא תועיל אם לא שיפעל נכון לגבי הטוב האמתי הבסיסי שלו,
הלב שלו צריך להתחבר לטכניקה.
זו הסיבה שאנשים לומדים וקוראים חומר בנושא זוגיות,
אבל אם זה נשאר ברמת הטכניקה בלבד
והלב לא יודע להיות חבר של הטכניקה לבדה,
ולכן הפירות שבשדה הזוגיות לא יניבו פרי.
והיבול יהיה דל אם בכלל.
עלינו להתמקד תמיד בטוב הבסיסי שקשור ללבנו, ובהבנה של למה אני רוצה את הטכניקה הזו ואז להוסיף טכניקה. שזה מה שאני בעיקר עושה עם אנשים או בחומר שאני מציע. כי אני לא מאמין שאם תגיד למישהו להחמיא הוא ילך ויחמיא. או אם תגיד לאישה לכבד אז היא תכבד סתם. צריך להתחבר לדבר באמת וזה מה שנותן לזה את היכולת להחזיק לאורך שנים.
הטוב הבסיסי שמתחברים עליו ומחזקים אותו
זהו העיקר בלעדיו הטכניקה לא תועיל,
לא בשדה,
ולא בתקשורת ובזוגיות שלנו.
מכירים את המשפט העממי: "דיבורים דיבורים ואין כלום…"?
הכוונה היא שאין את הטוב הבסיסי של האדם בתוך הדיבור, שאין פיו ולבו שווים.
ובמליציות חלקית;
"רחמנא ליבא בעי"
והקשר של עם ישראל והקב"ה דומה לקשר של איש ואשתו כידוע משיר השירים.
אם רחמנא ליבא בעי אז גם בזוגיות שהיא המשל צריך להיות משהו דומה…
לסיכום:
עזבו את תפארת הטכניקה, והידע, הדרמה, הנוצץ, ההתנסחות הקורסים וההרצאות המרשימות
ועברו להתמקד באיך עושים את עצמינו טובים יותר באמת.
לא מרשימים מישהו.
ולא עושים דברים כמו רובוט.
תעשה מהלב
ומתוך הבנה
רק אחר כך תוסיף את הטכניקה!
שלך מהלב 🙂
יעקב
054-8482997
4 תגובות
בכל דבר אפשר לאמר שההתנהלות הספציפית היא רק טכניקה ולא חלק מהטוב של האדם, אבל כתוב ש'מתוך שלא לשמה יבוא לשמה'…הרי אדם לא נולד משויף ובנוי במידות ודעות…זה חלק מהעמל שלנו- ללמוד ולהטמיע בתוך עצמינו ( לכאורה..)
ה"לשמה" יכול להתבטא רק במידות/ רוחניות/ הנהגות וכדו'
נכון מאוד
אני זוכר את עצמי קורא את המאמרים שלך בעבר ונהנה מהם
אבל , הלב! הלב לא היה פה ולא התחברתי
עד שהיתה לי סייעתא דשמיא והתחברתי למאמרים הללו והם מסייעים לי מאוד
יפה מאד! כל כך נכון! מרגיש לי כמו איזה סוד שמנהל את מערכות היחסים כולם..!