כשיש לנו משהו מעצבן לעשות, אנחנו לא אוהבים אותו ולכן מה שאנחנו עושים: אנחנו מורחים את העשייה בנושא או פורסים את העשייה בנושא המעצבן לפרוסות.
הסיבה:
אנחנו רוצים לסבול פחות ולפחות לא באופן רצוף.
הפתרון:
לחסל. אם אנחנו פורסים לפרוסות את הדבר המעצבן נהיה לנו ממנו הרבה בחיים. כלומר הרבה פרוסות של "המעצבן".
הרעיון הוא, להפוך את המעצבן לפרוסה אחת. כמו כדור מעצבן שצריך לבלוע. אז בולעים וזהו.
איך ליהנות יותר?
כשיש לנו משהו מהנה. אנחנו לא רוצים להפסיק אותו ולכן אנחנו ושים את הדבר המהנה באופן רציף ואז הוא נגמר מהר ונעלם לו.
הרעיון:
את הדבר המהנה נפרוס לפרוסות. לא נסיים אותו בבת אחת. כך יהיה לנו בחיים יותר פיסות של דברים מהנים ופחות פיסות של דברים מעצבנים!
לגבי זוגיות:
אם הזוגיות שלכם מהנה. תמשכו את ההנאה והביחד בגבול הטעם הטוב. כלומר ששניכם תיהנו מהפסקת ההנאה. אל תהיו דביקים מידי. תהיו יחד וגם תהיו משוחררים אחד מהשני. כך המחויבות היפה והביחד יהיה פרוס להרבה!
דוגמה טובה לזה:
"מפני מה אסרה תורה נידה? כדי שתהא חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה". (גמרא).
אסורים, מותרים, אסורים, מותרים… זו פריסה מעולה! אבל כאמור הטבע שלנו הוא לנצל את הטוב ברצף עד שלפעמים זה כבר נשחק. ואילו את הרע אנחנו "בחכמתנו פורסים לשנות דור…
אם הזוגיות שלך לא משהו..
אל תפרוס\י את "הלא משהו" הזה ליותר מידי פעמים.
תחסל\י את הלא משהו "במכה" עד כמה שניתן!
תתחיל עכשיו!
בהערכה,
יעקב שקולניק
