הדרך הנכונה לקבל את עזרת המשפחה בניקיונות לפסח

"נער השליחויות"

יש שיטת עבודה שנקראת "נער השליחויות" – זה כמו השליח מהפיצה שאומרים לו

קח את א' ותיתן ל ב' ואתה עצמך לא קיים בעולם. אתה נועדת לעשות דברים ולך עצמך אין שום קיום חוץ מלעשות מה שאומרים לך.

זו דרך של השפלה.

"האצלת סמכויות"

הדרך הטובה ביותר לניהול המשפחה בערב פסח, היא "האצלת סמכויות".

אתה נותן לאדם תחושה שאתה סומך עליו ואתה באמת סומך עליו לגבי הדרך שהוא יבחר לנקות או לעשות דבר מה.

לדוגמה:

אם אתה רוצה שילדך ינקה את הדשא, יש לך שתי אפשרויות כיצד לעשות זאת;

אפשרות אחת, להראות לו איך לעשות כל דבר, עד שהדשא נהפך לנקי ולבסוף לומר לו אם כך תעשה, אהיה מרוצה. (משמע, אם לא תעשה את כל המסלול שלמדתי אותך – אהיה בלתי מרוצה).

אבל אתה יכול לומר, ילדי היקר אתה רואה שם את הדשא של השכן "ירוק ונקי", כך גם אצלנו אני סומך עליך שאתה תעשה את הדשא שלנו "ירוק ונקי". איך תעשה? איך שאתה מבין אני סומך\ת עליך.

כך אתם נותנים לילדיכם או לבן זוגכם את תעצומות הנפש והחשק להצליח. משום שבהאצלת סמכויות אתה ממנף את יכולות האדם הפרטיים, להשתמש בו למען המטרה. אתה לא מצמצם אותו תחת שיטת עבודה אחת של אדם אחד. של תפיסה אחת. כולנו שונים ולכן חשוב למנף את היתרונות של כל בני הבית לקידום העזרה לפסח ובכלל.

נניח שבעלך מתנדב לנקות את המקרר, אל תתערבי לו ב'איך' לנקות ועם איזה חומר והיכן להניח את הדברים. כך את מגבילה אותו, הוא מתחיל לחוש "נער שליחויות" עד שלא ירצה לעזור כלל.

אמרי לעצמך וגם לו, מה שתעשה זה מצוין, העיקר שבסוף המקרר יהיה נקי.

הילד, רוצה לשאוב אבק. לא משנה מהי הדרך שלו לשאוב (כמה זמן, באיזו צורה או באיזו שעה). העיקר שתגדירי לו את המטרה "אני רוצה שביום פלוני, אוכל לסמוך עליך שתנקה לי את הספה יסודי כפי שאתה יודע". כמו הדוגמה הראשונה – "ירוק ונקי" וכל השאר לא מעניין. סומכים עליך בעיניים עצומות!

סביר להניח, שלא יעשו בדיוק כפי שאת אוהבת, אך בשורה התחתונה, את תהי רגועה והכל יהיה "ירוק ונקי".

בהצלחה!

ממני יעקב שקולניק