פעמים רבות אנחנו נכשלים וכועסים ואנחנו שואלים את עצמנו אחר כך או מייד "מה עושים בשעת כעס?" וממשיכים לכעוס.. אבל אחר כך אנחנו תמיד מתחרטים שכעסנו ומרגישים שנשארנו רק עם הכעס. או שהכעס פוגע בנו. או לכל הפחות שהיה עדיף לנו לקבל את מה שרצינו בלי העונש הגדול של "לכעוס". אז: מה עושים בשעת כעס?
לנשום עמוק להחזיר את הגוף והמוח למצב רגיל כי אדם שכועס הוא לא נושם בקצב הרגיל שהגוף אוהב וזה יכול להשפיע לטובה לאט גם על החשיבה.
לשאול את עצמך 2 שאלות: מי לקח לי? והאם זה מאיים על קיומי?
כעס זו פעולה קיצונית אוטומטית. הגוף שלנו מגיב אוטומטית במצבים שנראים לו כמו איום על החיים או כשלוקחים לנו משהו בצורה לא הוגנת והגוף מכניס את עצמו לתהליך הכעס שכולל שינויי נשימה ובעקבות כך חוסר חמצן מספיק למוח ונוצר מה שנוצר…
הקפדה על נשימה סדירה בזמן כעס, עוזרת לגוף להישאר בתפקוד רגיל וכך מחזירה את האדם למצב יותר סביר.
אז בפעם הבאה שאתה שואל את עצמך "מה עושים כשכועסים?" השאלות הללו יוכלו להוריד או לכל הפחות להחזיר את הכעס לפרופורציה. שתי השאלות הללו נותנות מענה לדברים שמעודדים את הכעס.
