ויקטור פרנקל היה ניצול שואה והוא סיפר בספרו האדם מחפש משמעות את הסיפור הבא בשינויים קלים:
הוא מספר על מישהו שקראו לו ד“ר י‘. ד“ר י. הוא אומר שהוא היחיד שהוא היה מעז לקרוא לו דמות שטנית ממש ברמה כזו שלא ניתן לחשוב שהוא אדם ושיש לו יכולת להשתנות כלומר בערך כמו שאנחנו חושבים על מישהו עם פיגור שכלי ממשי. אמנם הוא היה נורמאלי אבל לפעמים אנחנו רואים התנהגות של אדם שזה נראה חסר תקנה לגמרי וכפסיכיאטר (לטעמי-צריך לומר- די מיוחד) שמאמין שכל אדם הוא בר שינוי גם המקרה הפסיכיאטרי הקשה ביותר, ד“ר י‘ לא היה נראה לו כזה. אותו זמן כינו את ד“ר י. שהיה רופא לחולי נפש בבית חולים הגדול בווינה כ“רב הטבחים משטיינהוף“. כשהנאצים התחילו עם תכניות ”המתת החסד“ הוא היה דבק בזה מאוד והוא לא הניח לשום אדם עם בעיה פסיכוטית כלשהי להינצל מתאי הגז.
אחרי המלחמה הרוסים תפסו אותו ושמו אותו באחד מתאי הבידוד ששמים חולי נפש בבית חולים הגדול בווינה. אך יום למחרת הוא נעלם משם לבלי שוב.
יום אחד ויקטור פרנקל פגש מטופל שלו שהיה כלוא בסיביר וברוסיה שנים רבות. ובמהלך טיפול האיש שאל אותו לפתע אם הוא הכיר את ד“ר י. ויקטור ענה שהוא מכיר. והמטופל המשיך ואמר שהוא ישב איתו ביחד ברוסיה עד שהוא מת בגיל 40 המטופל המשיך וסיפר לויקטור; שלפני מותו ד“ר י‘ התגלה כחבר הכי טוב שאתה יכול לתאר לעצמך. הוא היה מרעיף ניחומים על כל אחד. נהג על פי מידות המוסר הנעלות ביותר שניתן לשער. והוא היה החבר הכי טוב שפגשתי בשנות מאסרי הרבות. סיפר.
קורא יקר וטוב אם אני יעקב שקולניק הייתי מספר את הסיפור הזה, היו יכולים לומר לי; ”אם היית ניצול שואה היית מדבר אחרת“. אבל מי שסיפר את הסיפור הוא ויקטור פרנקל שהיה במחנות ההשמדה והוא זה שמספר את הסיפור הזה כמוסר השכל וכהוכחה שלאדם יש בחירה ושאם הוא רוצה הוא יכול להשתנות גם אם הוא היה חיית אדם!
אני אישית לא הייתי מעז לכתוב את הסיפור הזה אם לא שהיה מספר זאת מי שסבל נואשות תחת הנאצים האכזריים. ויותר מכך אם לאדם זה שסבל שם את מה שסבל (והוא סבל!) יש את ה“חוצפה“ עדיין ללמוד מכך על יכולת האדם לעשות שינוי. אז אני חושב שלפעמים אנחנו אומרים שכל כך קשה לנו וזה באמת שכל כך קשה לנו! אבל אנחנו גם אומרים הרבה פעמים שאולי אין סיכוי או שבטוח אין סיכוי ואנחנו תמיד מדברים על אנשים לא רעים ברמה של ד“ר י.!
זה עוזר לי להינמס ולקבל את כל מי שפחות מד“ר י. אם הוא יכל לעשות שינוי ולא אכפת לי למה אבל להצליח לעשות כזה שינוי מחיה לאדם אפילו אדם שפל. זה משהו הזוי שאנחנו צריכים לתפוס בשני ידינו וכאמור אם לא שסיפר את זה מישהו שסבל וגם הכיר אותו משואה לא היה לזה שום זכות וסיכוי קלוש להיכתב.
האדם הוא לא מנגנון ולא מכונה. הוא אדם והוא נפש ונשמה ויש לו כוח בחירה מדהים. הוא לא תמיד בוחר את התנאים שהוא חי בהם אבל הוא בוחר מה לעשות עם זה בדיוק כפי שעשה ד“ר י. פעם לרע ופעם לטוב קיצוני!
אז פשוט תתנו תקווה ואמונה בכל מי שמסביבכם!
בידידות מופלאהיעקב שקולניק054-8482997לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
