בקטע הבא אני מסביר איך בקורת בין בני זוג, גורמת לנו להרגיש. כיצד הביקורת פוגעת בשלום בית שלנו. איך אנחנו רגישים כל כך לביקורת. ואיך היא משתקת אותנו, ומונעת מאיתנו להיות מי שאנו וגורמת לנו להפסיק להיות יצירתיים ואמיצים.
המאמר נכתב בלשון שהייתה נוחה לי באותו רגע, אבל מאמר הזה מתאים גם לגברים וגם לנשים.
בוא תראה איך אנחנו רגישים כל כך לביקורת ואיך היא משתקת אותנו ומונעת מאיתנו להיות מי שאנו. וגורמת לנו להפסיק להיות יצירתיים ואמיצים.
כן. אפשר לומר שכולם מפחדים מביקורת. מי יותר ומי פחות.
וזה משתק.
אם אתה רוצה שאשתך תהיה מי שהיא וגם אמיצה יותר. עליך לדעת שביקורת מכבה את מי שרצית בה כשהתחתנתם!
אם אתה רוצה שאשך תהיה עם ביטחון עצמי מול הילדים ומולך – אולי – שתוכל להביע את דעתה בלי לחשוש ממך.
שתדע לעמוד מול המוכרת ולומר את דעתה ורצונותיה. שתהיה אשה חזקה ולא "קצת סמרטוט".. זה נעוץ בחיזוק הביטחון העצמי שלה.
איך ביקורת משפיעה על כולנו?
בוא נראה איך זה קורה בקלות:
נניח שאת/ה קורא/ת חשוב/ה, סבור/ה שאת/ה ממש לא מפחד/ת מביקורת:
בוא נראה מה יקרה אם יגידו למישהו ללבוש בגד שהיה נהוג ללבוש בקום המדינה.
מענין אם תעיזי ללכת רחוב אחד כך ובשעת לילה מאוחרת!
אני יודע שלא.
וזה פשוט מאוד כי את מפחדת מביקורת!
כך גם גבר שניתן לו ללבוש "כובע פיתה" כזה כמו שבחורים היו לובשים לפני 30 שנה – רק לתפילת מנחה אחת!
וואוו כמה הוא ירתע מהביקורת.
אז כולנו מ-פ-ח-ד-י-ם מביקורת!
מה ביקורת עושה לנו?
לדוגמה, אם בעל רוצה להשקיע עבור אשתו והוא חושש שהיא תבקר אותו. הוא ירצה להפסיק ליזום דברים יותר ויותר. כדי להרגיש כמה שפחות דחוי. מי רוצה להרגיש שדוחים אותו? אז בוודאי אף אחד לא רוצה להוסיף הזדמנויות להיות דחוי. אז הוא מפחית את יוזמותיו.
אם אני יכול לעשות משהו, יש לי סיבה לדמיין דברים חיוביים. אם אני יתכן שאני יספוג על משהו שאני אעשה – אז עדיף לי לא לדמיין דברים שמאכזבים. (אולי באופן טבעי- אם הוא כבר כן ידמיין לעצמו משהו, אדם כזה עלול לדמיין את השלילי שיקרה בהמשך לפי הרגליו: איך כל התוכנית שדמיין קורסת).
אדם שרוצה להציג בפני העולם את ייחודו וכל אדם הוא ייחודי. הוא לא יעשה זאת, משום שהוא חושש (לפעמים שלא בצדק) שהוא "יחטוף" ביקורת. אז עדיף לו לשמור על הסטטוס קוו מאשר לייצר הפתעות.
זה כמובן ברור לך! 🙂
ביקורת נוטעת פחד בלב האנושי, נוטעת התמרמרות ועוד.. אבל לא בונה חיבה יתרה.
עצוב!
לפני הקטע הבא, אני מתנצל שאני כותב את זה!
כואב לי לכתוב משהו שיכול לכאוב לך מאוד, בבקשה קבל את התנצלותי הכנה.
אז, אם אתה אומר לאשתך:
"תראי איך את מתנהלת עם הילדים, זה פשוט הזוי! זה לא נורמאלי".
או
"תמיד את נכשלת".
וכדומה.
איך תרצה שהיא לא תלך עם האף למטה?
איך תרצה שהיא תהיה אשה עוצמתית?
איך תרצי שהוא יהיה גבר עוצמתי?
אז בואו ביחד
נפסיק להרעיף ביקורת לא מידתית
שפוגעת בנשמת הזולת.
בהערכה!
יעקב שקולניק
