אם הבעל לא מצליח לקום מוקדם בבוקר, איך אפשר לדעת אם זה המקסימום שהוא מסוגל?
אם אדע בבירור שזה המקסימום זה לא כ"כ יפריע לי, אבל כשיש סיבה שגורמת לו לרצות לקום-נסיעה וכו', הוא מצליח…
וקשה לי שלקום בשבילי זו לא סיבה מספיקה מבחינתו…
(הוא לוקח את הבן למעון ולא נעים לי שהוא מגיע כ"כ מאוחר ולפעמים אח"כ לא ישן וכו')
אשמח מאד לתשובתך.
תודה על שאלתך!
אני רואה בין השורות שאת קוראת וותיקה שמודעת לכך שאישה רגועה כשהיא רואה שבעלה עושה את המקסימום שהוא מסוגל לעשות.
ואת שואלת איך אני באמת אדע אם אכן הוא עושה את המקסימום הרי בפועל למה שנוח לו הוא כן קם בבוקר בזמן?
אני רוצה שנראה 2 נקודות:
- תבדקי האם הוא קם כשזה נושא מלחיץ (או בכל אופן מלחיץ אותו), ואילו כשזה נושא לא מלחיץ הוא לא קם? אם הוא קם רק כשזה מלחיץ אותו אז אני בטוח שאת לא רוצה להיות גורם מלחיץ עבורו שיקום בשבילך בלחץ.
- מניסיוני בוקר זה זמן מועד לפורענות (לצערי), במקום שיתחיל הבוקר בצורה חיובית וטובה ובדרך כלל הסיבה היא שהבעל לא מתפקד מספיק טוב בבוקר.
עכשיו אני הולך לכתוב משהו בקצרה שיכול לקומם! אז מי שלא מסכים עם זה שיתן לי קרדיט שלא רציתי להאריך מידי:
אני בעד רוגע בחיים!
הרבה נשים חושבות שרוגע = בעל שעוזר בבוקר עם כל הלחץ..
אני חושב שלכל הנשים רוגע = לא לריב עם הבעל (שאחר כך זה ממשיך כל היום) ומקסימום בתמורה פחות רוגע פיזי בעזרה הפיזית בבוקר.
שואלת נכבדה!
אם את מסוגלת ובכוחותייך:
אנא תעשי את השיקול האם לא עדיף לך שבעלך ישן ולא תריבו (בפועל או בלב) או שאת מעדיפה את העזרה.
אם זה קשה לך מידי:
אז השלב הבא זה לחשוב האם בעצם לא הבוקר זה הבעיה אלא הייחס הכללי שלו אלייך!
אם התשובה היא: נכון
אז תני לו לישון בבוקר והתמקדי בכך שאת רוצה יותר ייחס ודאגה מצדו!
בקשי את זה בשפה ברורה אך מכבדת (בלי האשמות)
שבחי אותו כמה שהוא טוב
וספרי לו על עצמך איך את מרגישה כשחסר לך הייחס
בלי תלונות רק סיפור רגשי שיטריד אותו רגשית בלבד (ולא שיתעסק עם מה שהאשמת אותו וכדומה)
בברכה ובהערכה רבה,
יעקב שקולניק
2 Responses
כותבת לך בתור אחת שסבלה ועדיין סובלת מבעל שלא קם בבוקר, ובזמנים קשים יכול להיות עד הצהריים.
ובכן להתעלם מזה העיקר שלא יהיה כעס זה לא עוזר בכלל.
ההתייחסות שלך לעניין מדי פשטנית לדעתי, בהרבה מקרים מדובר בדכאון מסוים, ברמה כזאת או אחרת.
שלא לדבר שטכנית זה לא קל בכלל, בפרט שאישה יוצאת לעבודה, ואני הייתי יוצאת לעבודה עם 2 קטנטנים מוציאה את שתיהם ורצה לאוטובוס כשבעלי עדיין ישן!
היום הילדים כבר גדולים ורואים את אבא ישן עד מאוחר ומחקים אותו.
לא מדובר פה על משהו כל כך פשוט, הלואי שבישיבות יבינו כמה זה חשוב.
והלוואי שלא יהיו בכלל מנינים מאוחרים, לא מאמינה שאישה ששותקת ולא אומרת כלום זה לא מזיז לה, מדובר פה בהתחלה של כל היום ובעיני זה פשוט מראה על חוסר אחריות. אישית למדתי לא לצעוק כי זה לא עוזר, אבל בהחלט אני מודיעה שהגיע הזמן לקום בצורה יפה. ובהחלט מצפה ממנו לישון מוקדם כך שיהיה לו כח לקום.
צריך להפריד יש פה שתי בעיות עצם זה שהבעל לא קם שקשה לראות את זה, ומה שקשה לאשה עם הילדים, הבעיה היא שמערבבים את שתי הבעיות, למשל שהאשה אומרת לבעל, איך אתה לא קם אתה לא בן אדם, אף אם היא מערבבת גם את הרצון בעזרה, אבל זה מזיק,
מה שנראה לי,
כלפי הבעיה האישית שלו, חשוב להבין אותו, כמו שנכתב, שזה יכול להגיע מדיכאון וחוסר סיפוק כללי, או קשיים בזוגיות,
ולכן חשוב מאד להבין אותו, ולא להסביר לו כמה זה לא הגיוני, כי זה רק יצור לו עוד יותר רצון, להתחפר בשמיכה, ולא לומר לו שהוא מהוה דוגמא לא טובה עבור הילדים,
אפשר בלילה קודם לדבר איתו על הקושי שלי ולדבר על עצמי, ועל כך שמאוד קשה לי לבד עם הילדים בבוקר, ואפילו לספר לו על הרגשתי, אני חושב שאם הוא מקבל מספיק מאשתו חמיכה גברית, שהוא מרגיש שאשתו נשענת עליו, הוא יקום.
במה שנכתב יש סתירה עצומה, מצד אחד נכתב שזה מדיכאון, ומצד שני נכתב שזה חוסר אחריות, וכשאת מצפה ממנו לקום סתם כך כי הגיע הזמו, אין בכך שום תועלת, אדרבה תעודדי אותו לעשייה באופן כללי בכל תחום שהוא אוהב, (כמובן לא בצורה מלחיצה ומעצבנת),
הוא לא קם כי אין למה לקום.