אנשים אוהבים לומר "הוא אשם, בגללו זה המצב הזה"

בוא נניח שאתה או את היא הצודקת והוא האשם.

אז אנחנו יודעים את מי צריך לתלות על העץ שבחצר שלי שמיועד לזוגות אשמים… אתם לא יודעים שזה מה שאני עושה בחיים? מחפש את האשם מבין בני הזוג ואז אני תולה או צולה אותו…

אז זהו שזה לא כזה מעניין מי האשם.

מה שמעניין מי אחראי.

אם השני אשם במצבך, עדיין אתה אחראי למצבך מעכשיו ואילך.

יכול להיות שאנשים ממש אשמים במצב שהם הביאו אותך אליו, אבל מי שאחראי לקחת את עצמו משם והלאה זה אתה והפעולות שלך. אל תתבלבל אתה לא תהיה אשם אם השני ימשיך להציק לך. אם הוא אשם אז הוא אשם אבל אתה רוצה לחשוב על מה אתה אחראי ומה אתה יכול לעשות מכאן ואילך כדי לשפר את מצבך.

נניח שזוג התגרש ואחד מהם נפגע מהרצון של השני להיפרד ממנו, או מהדרך שבה זה נעשה. אז נניח שהאשם בדרך הזו זה האחר, אבל אתה כרגע עצוב.

מה הסיבה שאתה עצוב?

כי הוא פגע בך ויתכן שהוא האשם.

מה לא יעשה אותך שמח וטוב לב?

אם תגיד שהשני אשם. אז מצאת את האשם ואז מה הלאה לגבי עצמך עכשיו?

לצערי אנחנו כבני אדם נוטים להיתקע בשלב הזה. מצאנו את האשם! וואוו מרגש! יש! יש לנו אשם!!! פצצה! ואוו אני מתחיל להרגיש שאני נעשה ממש שמח מהגילוי הזה!!! פוווו איזה אושר אתם לא מבינים בכללל…

מה יעשה אותך שמח עכשיו?

מה שבאמת יעשה אותך שמח בהדרגה זה שתבין שגם כשהשני אשם במצב. אתה אחראי על עצמך. אתה תבחר איך להגיב למצב כך שייטיב אתך בהמשך. אתה תהיה אחראי מה לחשוב מעכשיו.

אם אתה חושב שאתה לא יכול לחשוב חיובי עכשיו, אני רוצה שתדע שלחשוב שלילי זו בחירה את אותו כח בחירה תוכל להמיר לחשיבה אחרת.

אבל חשיבה לבד לא תעזור. צריך שילוב של לקחת אחריות על מצבך האישי בלי לסמוך על הטובות של האשם, בלי לחכות לו שיעשה אותך מאושר. אם יעשה אותך מאושר ויתנצל, אז הרווחת בונוס. אבל אל תחכה קח אחריות על מה שבשליטתך!

זה ההבדל בין מי האשם (האמתי) במצב, למי האחראי על מצבו מכאן והלאה.

אז מה תעשה אחרת עכשיו אחרי שהאחריות לטוב היא בידיך?

(אפשר לשתף בתגובות כאן למטה 😊)