שוני באופי של בני הזוג אני מבינה, לפעמים זה מאתגר אבל עם עבודה של שני הצדדים מגיעים לזוגיות משלימה.
אבל מה עם שוני ברמה רוחנית. אחד פחות ירא שמים שמקפיד במצוות והשני לא רוצה להעיר כל הזמן. איך מתמודדים?
תודה על השאלה,
אני מבקש שלא תיקחו אישית את התשובה הקצת תוקפנית משהו… לא התכוונתי אליכם באופן אישי כי אני לא מכיר. התשובה מתאימה לחלק מהקוראים ואולי גם לכם.
מניסיוני, כששואלים אותי כזו שאלה כמעט תמיד אני מוצא שמי ששואל אותי על שוני ברמת הרוחניות – הם זוג שלא התגברו על השוני הכללי ביניהם.
אם ניקח בני זוג שאחד קרא את חוברת ההבדלים ושולט בהבדלים המופיעים בחוברת הזו וחי את ההבדלים ומשמעותם, אבל בן זוגו לא קרא ולא יודע עליהם.
ניקח הבדל כמו "שאישה צריכה פרוק ולכן היא מדברת" דבר שהרבה גברים לא חושבים עליו ולכן אם היא אומרת לו "שהיא מרגישה שהיא הולכת למות" ושהיא "רוצה עכשיו לטוס איתו לשוויץ", הוא כנראה יחשוב שהיא אישה לא הגיונית "תראה איזה דרישות ודיבורים קיצוניים". במקום לומר "וואייי, אני ממש לא מאמין שכך את מרגישה" או "אני ממש מבין אותך" או "המטוס כבר בחניה" -(לא בציניות)… כלומר הזדהות והבנה.
נכון? כל מי שקורא את הדוגמה הזו מבין שאם האישה מודעת להבדל הזה והגבר לא, אז יוכלו להתפתח חיכוכים מיותרים סביב אישה ששחררה קיטור ורוצה רק שמישהו יקשיב לה וירגיש אותה.
אז איך נקרא לבעיה הזו?
אפשר לקרוא לזה "זוג שיש ביניהם פערים בהבנת ההבדלים בין גבר לאישה"
ואפשר קרוא לזה "זוג לא מתואם".
איך קורה שזוג לא מתואם?
פשוט מאוד. בדוגמה שלנו אחד מהם קרא את חוברת ההבדלים וחי בעקבות כך אחרת ובתפיסות אחרות, אבל השני לא קרא. אז אין תיאום.
מה השלב הבא של זוג כזה שיש להם פערים בידע, בהבנה, בתפיסות?
השלב הבא שאנשים חושבים לנכון, נשמע בערך כך: "אז שיעשה עם עצמו משהו וילמד כמוני" משהו כזה…
השלב הבא שאני מציע לך נשמע כך:
אם הייתם מדברים על מה שמתחשק לכם בחיים, אז לא הייתה לכם בעיה לספר לשני מה קראת היום על ההבדלים בין גבר לאישה.
ולשאלתך,
אם אין לכם בעיה לדבר ולשוחח על כל נושא,
אז מדוע שתהיה לכם בעיה לשוחח על פערים רוחניים?
למה זה שונה מפערים בין בני אדם?
האם אין ביניכם שום פערים ששייכים לבני אדם?
האם נשארו לכם רק פערים רוחניים?
מניסיוני האישי והציבורי,
אם אני יכול לדבר עם אשתי על נושא שהיא טובה בו ממני ולהיפך מבלי שאחד מאיתנו יפגע
אז אני גם יכול לשבח אותה על כך שיש תחומים שהיא יותר טובה ממני ברוחניות, כי אני יודע לדבר איתה והיא יודעת לדבר איתי. אז זה כבר לא משנה על מה.
מה שמשנה זה "האם אני יכול לדבר ושידברו איתי בלי לפגוע ולהיפגע".
אני מוצא שזוג שיכול לדבר
הוא מגלה שהפערים לא בשמים
הוא מגלה שהוא יכול להסביר מה עושה אותו יותר רוחני
והשני יכול להחליט בחופשיות אם הוא מסוגל להעתיק את היופי הזה ממנו.
בני זוג שיכולים לתקשר טוב בנושא של שוני פשוט כמו שאישה צריכה לדבר ולא תמיד היא מתכוונת שיבצעו הכל הרגע (אם בכלל),
ולכבד את השוני הזה ולומר, אני מקבל את זה שאת\ה כזה\ו שונה! רק תצמח\י מהמקום שלך כרגע!
אז אין להם בעיה לומר "לכל אחד יש את היתרון הרוחני שלו (כי הרי אין אחד שהוא מלאך רוחני בהכל) ואנחנו מכבדים גם את הצד "האיכרי" שבך.
אם הם יכבדו את הצד "האיכרי", אז האיכר יוכל לשגשג משם! הוא ידע שמקבלים אותו. הוא יהיה פתוח להקשיב לרעיונות תורניים. ואולי להפתיע את השני עם הידע הרוחני שלו! אולי לפתע הוא יסביר דברים שפותחים את העיניים הרוחניות. דברים שאולי חשש לדבר עליהם עד כה.
לסיכום
אם אני יכול לדבר עם בן זוגי – אני יכול לדבר וללמד אותו גם בנושאים רוחניים.
אם את תנסי לחשוב רק על "מה יהיה עם הפער הרוחני שלנו?" יתכן שלא תגיעי לפתרון.
אבל אם תחשבי "איך אני מקדמת את השיח בינינו?" במידה וצריך
אז יש סיכוי שהרוחניות תתקדם בלי שתשימי לב.
בדיוק כמו הדוגמה של זוג שאחד מה קרא חומר על ההבדלים והשני לא. מה שחסר זה היכולת להעביר מידע מאדם לאדם… ורק אז ניתן לדעת מה עוד חסר ועל מה להתפלל באמת.
בברכת "דרך ארץ קדמה לתורה"
יעקב שקולניק
054-8482997