דבר ראשון-
תודה על ההתייחסות!
דבר שני- תודה על העלונים המחכימים
יש לי שאלה שמקווה שתובן,
כי אנחנו רק באמצע לעבד מה קורה איתנו….
אנחנו כמה חודשים אחרי שנה ראשונה+ אחרי לידה,
וכל הזמן נתקעים על שטויות ומרגישים כ"כ רע עם זה!!
אני חושבת שזה משהו מבפנים שהשתנה
זה בלבול כזה שקורה אחרי ה"שנה הראשונה" שפתאום לא נמצאים רק ביחד,
לא רק פיזית אלא גם מחשבתית- פתאום מתנתקים,
האבסולוטיות נעלמת וצריך לעמול קשה כדי להשיג אותה חזרה
האם אתה מסכים שבשנה הראשונה יש יותר מקום להכלה וסבלנות ונתינה??
מה קרה לזה?
איך ניתן להחזיר את זה?
אשמח לקבל תשובה בכמה נקודות שיבהירו לנו איפה אנחנו עומדים ומה ניתן לעשות.
ושוב- תודה רבה!
משפחת ה.
תודה על השאלה. שאלתך בהחלט מובנת לכל מי שקורא אותה.
יש כאן כמה עניינים…
כמה חודשים אחרי שנה ראשונה...
צריך לדעת שכל זוג בחצי שנה הראשונה (פלוס מינוס) כשהם פוגשים אחד את השני מופרש הורמון שנותן תחושה מחממת של קרבה מיוחדת שיכולה אפילו להעלות סומק קל מהריגוש כשנפגשים כל פעם מחדש. זוהי תגובה נורמאלית וחיובית של הגוף שלנו.
האירוע הזה מפסיק לפעול כך אחרי שהגוף מתרגל לחוויה… ואז החיים האמתיים מתחילים 😊
זה בהחלט דלק מעולה כדי לדחוף קדימה את הקשר. אבל לפעמים זוג חושב שאם הם לא ישקיעו בקשר שלהם הריגוש ימשיך וזה פשוט לא ממשיך. ואז נשאר הזוג בלי העזרה ההורמונלית הזו…
ואז מתחילים לעצבן כל מיני דברים קטנים שלא הורגשו בעקבות הריגוש הראשוני שחיפה על כל זה.
אחרי לידה...
חשוב לא לתלות את כל הצרות על השפעת ההורמונים שרצים בצורה לא שגרתית אצל האישה. אישה אחרי לידה יכולה להיות רגע אחד כך ורגע אחר כך אחרת. בוודאי בחודשיים הראשונים אחרי הלידה ועד חצי שנה מהלידה.
לכן את צריכה להיות קצת יותר סלחנית לעצמך ולבעלך. לא לוותר ולהיפגע. אבל לעגל פינות גם אם את לא אחת שמעגלת פינות.
לגברים (וגם נשים) אבל חשוב לא לעשות עם זה שימוש נרחב ולהגיד "טוב נו, זה בגלל הלידה". לא לזלזל סתם.
נתקעים על שטויות?
באמת? נתקעים על שטויות? זה לא דבר מוזר…
אם ההבנה תקועה או התקשורת תקועה או כל דבר אחר שתקוע. הוא תוקע איתו את הדברים הגדולים והקטנים יחד.
לא פעם קורה שאני עוזר לזוגות עם "קטנות" שכאלה ופתאום הם מספרים לי על שינוי ב"גדולות". לדוגמה זוג שהיה אצלי לא מזמן עם קטנוניות מעבר לקטנוניות המצויה, האישה חלמה לעבור דירה ולכל אורך הפגישות היא אמרה לי "אני גם רוצה לעבור דירה" ולא ממש נתתי לה מענה לזה. אמרתי משהו כמו "אני מקווה שזה יסתדר בהמשך". לגבי איזה אנטי שהוא היה לנושא ולכל מה שקשור בכסף – לא אוכל לתאר כאן.
יום אחד הבעל עדכן אותי שהם לא יכולים להגיע לפגישה בגלל שהם מאוד עסוקים במעבר דירה…
אני יכול להתלהב איזה דברים עצומים אני עושה (ואני מתלהב פה ושם…) אבל האמת שאני לא זה שעזרתי להם לעבור דירה. אפילו לא ידעתי מזה. אבל עזרתי להם לדבר על זה שמפריע לו שהיא הגישה לילד דג הראשון או יותר גדול לא זוכר כבר את הסוגייה הכבדה…
הדברים הקטנים והדברים הגדולים חד הם בדרך כלל. ובעיני שניהם חשובים מאוד כי מדובר על ייחס הדדי וייחס זה דבר חשוב וגדול מאוד. לכן הסיפור הקטנוני הוא לא קטנוני. הוא יחס שמגיע ואת זה צריך לכבד ולסדר.
תיקחי את זה כבעיה בסנכרון שצריך לשבת ולדבר גם אם זה שטויות- מגיע לכם יחס טוב גם בשטויות.
לשטויות לא שווה להתייחס, אבל יחס זה ממש לא שטויות.
איך ניתן להחזיר את השנה ראשונה?
כמובן שאענה בנקודות.
קודם צריך לדעת שזה אפשרי!
זוג יכול להנות כמו או יותר מהשנה הראשונה!
הדרך היא כמובן תקשורת נכונה, כבוד לבעל, חיי אישות תקינים ומספקים, ומה שעושה את האפקט אחרי הרשימה הזו זה שהאישה מקבלת מחמאות בכמות נדיבה.
אפשר שהתקשורת תהיה טובה ושחיי אישות יהיו טובים אבל לא יהיה אפקט מרשים ומנצנץ. לגימור מבריק… צריך מחמאות.
לסיום
- אם את אחרי לידה – תעגלי פינות כי הראש שלך לא במקום חלק מהזמן. (מסיבות משמחות, טובות, ושימושיות).
- כשתינוק נולד המצב הוא שאסורים ואחרי שה ראשונה שכזו זה הלם ודרמטי וצריך לתת לזה כבוד – פתאום צריך להיות בוגרים ועצמאיים…
- בשעת לידה אישה מפרישה הורמון שגורם לה להיקשר לתינוק בצורה מוגזמת מהרגיל, כך היא לא זורקת אותו רגע אחרי הלידה… אבל הבעל מרגיש שפתאום יש מישהו לפניו. מצד אחד הוא שמח ומצד שני אשתו עזבה אותו והשאירה אותו לבד… צריך להיות מודע ולדבר על כל זה.
- לא צריך לתת לכל הסיטואציה הזו להכתיב את ההמשך. לעצור ולשוחח על הכל ולפנות זמן לזה בכח (קל להיסחף עם זה הלאה וחבל)
- כל מי שקורא את זה ונשוי 15 שנה שידע שאפשר ברוב המקרים להחזיר את הצבע לפנים של הזוג בגימור מנצנץ! הצבע זה הרגשות, ההבנה והתקשורת והגימור זה המחמאות לאישה!
שיהיה לכם במל"ט
אתם זוג צעיר וקל להעיף את האבק!
תעשו את זה ותספרו לי😊
בהצלחה רבה!
יעקב שקולניק
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
5 Responses
וואוו
אני ממש אוהבת את הגישה שלך,
נעים כזה, אמיתי וריאלי
ככה כל הכתיבה והתשובות שלך לאנשים,
כיף לקרוא, תודה על התוכן המעניין(:
בשמחה רבה מאוד!
מסתבר שאני בשר ודם… 🙂
צריך לדעת שכל זוג בחצי שנה הראשונה (פלוס מינוס) כשהם פוגשים אחד את השני מופרש הורמון שנותן תחושה מחממת של קרבה מיוחדת שיכולה אפילו להעלות סומק קל מהריגוש כשנפגשים כל פעם מחדש. זוהי תגובה נורמאלית וחיובית של הגוף שלנו.
ואם אצלינו זה לא היה????
לא סוף העולם…
ואוו איזה תשובה חבל שלא קראתי את זה אחרי הלידה ולא ידעתי איך להסתדר אז אבל זהו זה יסתדר אבל יכולתי לכסוך המון!