אנו נשואים 9 שנים.
רציתי לשאול האם יתכן מצב של תלות יתר בבעל?
מהי ההגדרה של מצב תקין
ואם המצב בעייתי האם אני (האשה) תלותית או שבעלי "תליין"? ומהם הדרכים להגיע למצב תקין וטוב?
אשמח לתשובה
תודה ש.
תודה על השאלה!
רק בשביל השמחה וטיבול מסר קטנטן… – כשיש לך צד בשאלה שבעלך הוא ה"תליין"… הלא ידוע שהתליין תולה את מי שראוי לתלייה…
וקצת יותר ברצינות:
ישנם 3 סוגי תלות:
1. תלות
2. תלות רגשית
3. תלות הדדית
מה ההגדרה של תלות?
כשאנחנו נולדים, אנחנו ממש תלויים. אנחנו תלויים בהורים שיאכילו אותנו, ילבישו אותנו וכל השאר. זוהי תלות פיזית מוחלטת ואין לנו יכולת בגיל הזה להיות עצמאיים כלל. מה שנקרא "זה מה יש" או בשפה האהובה על כל מיני אנשים "תינוק הוא חסר אונים", וזה כמובן נכון.
זוהי תלות בסיסית שכך השם ברא את העולם. האדם יוצא מנקודת מוצא שכזו אל החיים.
איך צומחים מעבר לתלות הזו?
גדלים ונהפכים ליותר ויותר עצמאיים. מי שפחות עצמאי הוא ממשיך להיות יותר תלותי. למשל ילד שעושים בשבילו (בצורה מוגזמת) דברים שהוא יכול לעשות לבד, אז הוא פחות עצמאי ונשאר תלותי בהורים שלו והוא פחות מאמין ומתנסה בעצמו והוא מוגדר כתלותי ברמה כלשהי.
אבל זו עדיין לא בהכרח "תלות רגשית". זוהי "תלות טכנית". על הוריו מוטל ללמד אותו להיות עצמאי וממילא יהיה פחות תלותי – דבר שיוריד עומס מיותר מההורים. (אפשר אמנם לפנק מידי פעם, אבל זה עדיין ישאיר את הילד עצמאי).
עצמאות פיזית היא הצמיחה והיציאה מהתלות.
מה ההגדרה של תלות רגשית?
כשאנחנו ממשיכים לצמוח ולגדול, אנחנו מבינים שהעולם כולו מנהל באמצעות "תלות הדדית" הכל תלוי בהכל בין בטבע ובין בטבע האנושי. פשוט אי אפשר בלי תלות כל שהיא. וכאן נכנס הבלבול – מה התלות הרצויה ומהי התלות שאינה רצויה.
"תלות רגשית" המשמעות שלה היא "אני תלוי בך" ולכן תחושת הערך העצמי והביטחון שלי נובע רק בגלל מה שהשני חושב עלי. כי אני תלוי רגשית באחרים. אז אם המתלה זז- אזי מה שתלוי על המתלה גם זז… אם המצב רוח שלו נפול – אז גם אני נפול\ה. הערך שלי בחיים והנשמה שלי והעשייה שלי כל אלה אינם בעלי השפעה עלי כי אני תלוי רק או בעיקר באחרים. האחרים שולטים במצב רוח שלי או בביטחון העצמי שלי. למה? כי אני לא עצמאי רגשית. אני "תלותי-רגשית".
אילו הייתי עצמאי רגשית ושואב את הרגשות הבסיסיים שלי מעצמי – היה קשה לאחרים להשפיע עלי כל כך. זוהי "תלות רגשית".
כמובן שכולנו תלויים, השאלה מה המינון? ובגלל שאי אפשר לשקול את המינון על גבי משקל, אומר משהו כזה; תבדוק שאתה לא סובל מהתלות הרגשית שלך. אם אתה סובל מכך שאתה תלוי אזי הצמיחה והיציאה מהתלות תהיה יותר עצמאות רגשית. יותר להתחזק ולקחת את הכוחות נפש מעצמי. גם כי יש לכל אדם על מה "לטפוח לעצמו על השכם", וגם כי את\ה לא רוצה לנשום על בסיס האחר כי ברגע שמסתבך לאחר משהו בחיים אתה מאבד את מקור החמצן שאתה כה תלוי בו. מחשבות אלו יעזרו למי שצריך להתחזק ולהתחבר אל עצמו ולצמוח מתוך הקרקע של עצמו ולא להתבסס על קרקעות של אחרים.
מה ההגדרה של תלות הדדית?
תלות זה אומר – אתה תדאג לי, אתה תצליח בשבילי, אני מאשים אותך בתוצאות של החיים שלי.
עצמאות זה – אני זה שבסוף צריך ורוצה לדאוג לעצמי, אני אחראי על רוב התוצאות של חיי (בחירה), אני לוקח אחריות לטפל בבעיה שהשני עושה לי כי אני עצמאי ואני לא תלוי בו ומחכה ליום הגדול שהשמש תזרח עליו בכיוון הנכון. אני אחראי זה לא אומר שהשני היה צדיק וזה לא אומר שהשני פטור מאחריות. זה רק אומר שאני מהצד שלי ינהל את מה שאני יכול לנהל ולא יישב ויבכה ש"הוא עשה לי". אני עצמאי ולא תלוי ומושפע רגשית.
אז מה ההגדרה של תלות ההדדית?
אם תלות זה – אתה ואתה ואתה ואילו עצמאות זה – אני ואני ואני. אז תלות הדדית זה – אנחנו ואנחנו ואנחנו…
אנחנו ביחד יכולים, כי כל אחד יציב רגשית מעצמו, אנחנו יכולים לשתף פעולה, אנחנו יכולים ביחד ליצור דבר גדול יותר.
אנחנו לא זקוקים לתלות בשני כדי להשיג את מבוקשנו, ואנחנו לא עצמאיים שמתיימרים להצליח לבד מה שרק שנים ביחד בהדדיות יכולים להשיג, אנחנו רוצים ליצור תלות הדדית שמשלבת את המאמצים של שנינו יחד לכדי משהו גדול. אם מישהו ייפול בדרך כל אחד מהצדדים נשאר מספיק יציב ועצמאי רגשית כדי להרים את הנופל. והוא מסוגל להרים את הנופל רק בגלל שהוא לא תלוי בו רגשית מפני שהמטרה שלו היא תלות שהיא הדדית.
זה יכול להיות שהוא נתלה בו בהדדיות הרגשית שלו ושואב ממנו חיזוק רגשי, אבל לא כמי שתלוי על אילן רגשי וכשהאילן נשבר- התלוי עליו נשבר עמו.
עצמאות היא ערך נמוך מתלות הדדית!
מי שמנסה להיות עצמאי יותר מידי זה רק תגובה שמראה כמה הוא חש תלוי באחרים, אחרת למה כל כך בוער לו להדגיש את עצמאותו? "הנה אני גרוש ואני משוחרר". הלו מה הלחץ לספר ולהבליט שאתה ממש לא תלוי כבר? כנראה שסבלת מתלות ובתוכך אתה ממש תלוי רגשית שאתה נואשות רוצה פטור מהתלות הרגשית שלך.
יש אנשים שרוצים לברוח ממסגרות כמו נישואין כי הם לא מבינים וחשים את ההבדל בין תלות הדדית בריאה ותורמת לבין תלות. יש כאלה שכל כך חשוב להם העצמאות עד שהם נהפכים לאנוכיים, כי הרי זה חשוב להיות עצמאי ולא תלותי…
זה הבלבול.
סיכום
תלות זה דבר נדרש.
עצמאות זה דבר נדרש.
כל אחד מהם לבד הוא אסון.
תלות הדדית פיזית או רגשית, היא בריאה.
בריא זה לא לסבול מהתלות בשני. אם האדם שאתה נתלה בו קורס אתה בצרות אם אתה כה תלוי בו. אתה פשוט לא תעזור לו וגם לא לעצמך. אז מה הרעיון של מוסד התלות הלזה?
הנה סדר צמיחת הדורות…
תינוק נולד תלותי פיזית >
צומח באמצעות עצמאות פיזית >
צומח עוד קצת ונהיה תלותי רגשי באחרים ובמה יגידו >
וכאן זו תחנה שהרבה מבוגרים עדיין חונים בה. במקום להמשיך ל >
צומח עוד קצת ונהיה עצמאי רגשית ולא מושפע מאחרים בצורה תלותית מידי >
צומח עוד קצת ויש לו היכולת לייצר תלות הדדית שמטרתה שילוב כוחות עם עוד מישהו כמוהו, בצורה שזו יותר הדדי לשני הצדדים מאשר מאוד תלותי.
לדוגמא:
בעל מחמיא לאשתו והיא שואבת מכך כוחות, היא לא תמות בלי זה אבל היא מתרוממת מזה וההתרוממות שלה תלויה בהדדיות של בעלה בקשר שלהם. הוא מצדו מחמיא והיא מצדו דואגת לו ומכבדת אותו.
מה קורה אם שניהם לא עושים זאת?
אם הם תלותיים רגשית – הם מאשימים את הצד השני שאילו הוא היה כך וכך אז הכל היה נראה אחרת במקום לומר לי יש את החלק שלי ואני רוצה לקחת אחריות על המצב ולהבין מה גורם לכך שהוא לא מחמיא לי או מה עושים כדי להתקדם הלאה. כאמור במקום ליפול שבי בידי הסיטואציה ובידי התלות באחר.
מקווה שהבהרתי ועזרתי 🙂
תודה על ההזדמנות!
יעקב
2 תגובות
נגעת בנקודה שמאד חשוב לי הבנה יותר רחבה
אני יחזור על דבריך לפי ענ"ד
דהיינו הגדרת מאד יפה שגם אם צריכים אחד את השני זה עוד לא מוגדר כתלות שהיא פסולה
אלא זה עניין של מינון
אם המצב הוא שבלי המחמאה ובלי הקשר הרציף יש קריסת מערכות אז משהו לא תקין…..
כי בן אדם גם הגבר וגם האשה אמורה לשאוב מעצמה כח וערך עצמי
והבעל הוא בונוס שמתדלק ומחמיא ומחזק את התחושת הסיפוק של האשה מעצמה
כאן אשמח בהרחבה
מהו המניון שהאשה אמורה לשאוב מעצמה ומהו הצורך שרק בעלה יכול לתת לה מבחינה ריגשית
זאת אומרת אם ניתן קביים לבן אדם במקום ללמד אותו ללכת לבד הרי הזקנו לו
שאלת המיליון דולר היא מהו היכולת הריגשית שהאשה יכולה לשאוב מעצמה ?
ומהו היכולת והכח שרק הבעל אמור לספק לה ובאמת אין לה את הכח הזה לבד?
האם יש לזה הגדרה יותר ממוקדת?
לענ"ד זה לא ענין של הגדרה ממוקדת,
אלא כל אחד צריך להרגיש על עצמו- האם אני יכול להסתדר בלי זה, או שבלי זה אני קורס, אפילו מת?
אם התחושה היא שבלי זה אני לא מסוגל- אות היא שזו תלות מוגזמת, ואני צריך לחזק את העצמאות הרגשית-למלא את עצמי מבפנים.
ואיך? ע"י הקשבה לעצמי, לרגשות שלי, מה אני חש במצב הזה, ,מה הפחד שלי. והבנה וקבלה ואהבה של הרגשות הללו. וגם להפנות אותם לאלוקים במקום לבן-זוג. ואחרי זמן כזה של באמת הקשבה פנימית, ושיחה עם עצמי ועם בורא עולם- בד"כ מרגישים מלאים יותר מבפנים, וכבר לא כ"כ תלויים בבן-זוג, ואז כבר מקבלים יותר בכיף כל מחווה ממנו- לטוב ולמוטב.
אבל מבחינת הבן-אדם עצמו, לא בן-הזוג שלו…
ומבחינת הבעל- כל מה שיתן לאישה-זה לא מיותר!!!!
מקסימום זה יתן לה יותר כוחות לעשות תהליך כזה של הקשבה לעצמה….