למה שני אנשים, נשואים הורסים את הכיף של עצמם?
המשל העתיק על האווזה וביצת הזהב, מספר כך:
היו היה איכר עני שגילה יום אחד בקן אווזה שלו ביצה נוצצת מזהב. בהתחלה הוא חשב שזו סתם שטות או תעלול של מישהו. אבל אז הוא אמר לעצמו "שווה לבדוק את זה".
לאחר שבדק את שוויה, גילה לתדהמתו שמדובר בביצת זהב אמתית!
האיכר לא מאמין לגורלו הטוב! יש לו אווזה שמטילה ביצת זהב!
בהתחלה האיכר היה סבלני וכל בוקר הוא רץ אל הקן לקחת את ביצת הזהב.
יום אחד סבלנותו פקעה! והוא החליט שבמקום לרוץ כל בוקר לקן, הוא פשוט יחתוך את האווזה ויקבל היום עוד ביצים במקום לחכות כל יום ולהתעשר לאט לאט.
כך החליט וכך עשה. אבל כאשר הוא ביתר את בטן האווזה הוא גילה שאין שם כלום יותר. אז הוא הבין שאין לו יותר סיכוי למצוא ביצי זהב!
לפעמים בחיים אנחנו ממש כמו האיכר הזה. אנחנו מבזבזים את הכוחות שלנו על התלהבות כלשהי עד שלא נשאר לנו כח יותר לבן זוגנו או לילדינו. אנחנו זונחים את עצמנו והאווזה מבותרת והיא לא נותנת עוד ביצים לילדיה. לפעמים בן הזוג מתלהב מהאווזה שלו שמטילה לו ביצי זהב כמו ההתלהבות שיש לך אישה אבל מרוב התלהבות לפעמים מגיעים למצב של ניצול כל האווזה. למשל נשב לה על הווריד של המראה שלה או נבקש ממנה לעשות עוד ועוד למעני, הרי היא עושה את זה בשמחה (בוודאי בשנה הראשונה), אבל אז מגיע יום שמתברר שזה היה כמו ביתור בטן האווזה ואז.. אז-אין ביצי זהב יותר! עצוב!
אמא שרוצה להשקיע בילדים שלה צריכה לדעת שהיא בשבילם זאת שמספקת את היחס והנתינה שהיא ביצת הזהב שלהם, אבל אם היא תשמע למצפון של עצמה ולילדיה היא תגיע למצב שצריך לפתוח את "בטן האווזה" כדי לספק יותר התאווה הזו "לתת יותר ממה שאתה יכול", ואז מגלים שאין יותר ביצי זהב. "האווזה שחוטה" והיא לא מייצרת יותר!
כך קורה גם במסגרת חיי הנישואין, ששני אנשים חרדים מידי לגורל הזהב והרווחים שאפשר לקבל אחד מהשני והם שוקעים בתאווה הזו של יותר יופי, יותר עזרה, יותר פרנסה ועבודה, יותר גידול ילדים מדויק, ויותר ויותר מהשני וכשהם שוקעים בכל ייצור הרווחים הזה- הם עלולים לגלות יום אחד שמרוב ניסיון לייצר מעבר ליכולת האמיתית – המפעל נסגר והאווזה (או האווז) שחוטה, ועכשיו עומדים מול שוקת שבורה, אווזה שחוטה ומפעל שלא מייצר יותר ביצי זהב כפי שהיה בעבר.
כך שני אנשים נשואים שרואים את הרווחים ההדדיים, הורסים לעצמם את מפעל ייצור הרווחים.
אז נשמות נפלאות וטובות, בבקשה תשימו לב שאתם לא מבזבזים ועוברים את הגבול של "מפעל הייצור" שלכם.
פשוט תשימו לב. תשאלו את בן זוגכם איך הוא מרגיש. אם הוא מרגיש שצריך חיזוק. שווה לחזק ולבדוק שמה שמייצר לכם את הרווחים עומד בתקן ומקבל תזונה נכונה. אחרת לא יהיו לא ביצים ובוודאי שלא ביצי זהב!
בבקשה: אל תפגעו באווזה. כי זה יכאב מאוד כשתתאוששו כמו האיכר שהבין את הטעות של התאווה שלו והבהלה שלו לגורל הרווחים האישיים שלו. ככה רק מפסידים.
