אתה יודע איך זה…
לפעמים אתה מגיע עם לב טוב לשני
ורוצה לעזור לו עם
הפחדים שלו או עם העצב שלו
או עם כל דבר אחר
ואתה אומר לו משפטים כמו
"אל תבכה", "אל תצטער", "זה סתם שטויות", "סתם דמיונות, הכל יהיה בסדר".
אתה אומר את זה מטוב לב!
"אין שום סיבה לפחד"
"אין שום סיבה לכעוס"
"איך הגעת למחשבות האלה?"
אתה או את מתוסכלים ואיכפת לכם וזה מה שאתם אומרים בניסיון להרגיע ולעצור את הכאב של אהובכם.
הענין הוא שבדרך כלל זה ממש לא עוזר.
להיפך השני יכול להסתגר או להתכעס אפילו עוד יותר..
אז מה עושים?
תזכרו את הכלל הבא:
אם מישהו עצוב, מפחד או כועס –
באותו הרגע הוא מתמנה להיות "מדריך הטיולים" שלכם!
אתם בטח נתקלתם במדריך טיולים
כזה שמראה לכם בנסיעה
"מצד ימין אנחנו עוד מעט נראה את המערה מתקופת ה…"
המדריך הזה מתנהל כמי שמכיר את הפרדס אליו נכנסתם ועכשיו הוא מראה לכם כל מיני פריטים בפרדס ובשטח שלו כאילו זה הבית שלו או של ההורים שלו…
ומה אתם עושים שם כל הזמן?
עומדים ומקשיבים לסיפורים שלו. חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות…
אבל מה לעשות
אתם הגעתם לממלכה שלו
ועכשיו הוא זה שמראה לכם על קירות ביתו דברים שאתם לא יודעים.
כי ככה זה הולך כשיש לך מדריך טיולים!
כשהחצי השני הנפלא שלך! מרגיש כעס "בבית (הפנימי) שלו" או מרגיש עצב או פחד "בבית (הפנימי) שלו", הוא תמיד נהפך למדריך הטיולים שלך!
גם כשאתה קורא יקר ונפלא תטייל "בעתיקות" העצב, הכעס או הפחד שלך, אתה תשמח להיות מדריך הטיולים למי שאתה רוצה להדריך אותו לגבי תחושותך. לא כך?
אז כשזה קורה לשני
במקום "להפנות עורף"-(בלי כוונה) ולומר מילים מתוך כוונה טובה- כמו
"אין שום סיבה לכעוס" ו"הכל יהיה בסדר אל תדאג",
מעכשיו אתה (או את) תזכור שאם לשני קשה-
אתה מעוניין להפוך אותו לזמן קצר למדריך הטיולים שלך!
אתה גם יכול לעזור לו עם שאלות מכוונות כמו;
"אני רוצה לשמוע את הסיפור המלא שמאחורי זה"
"מה הם החששות שלך?"
"אתה יכול לספר לי עוד על מה שאתה מרגיש עכשיו?"
ככה זה.
אם השני במצוקה תחשוב שהוא עכשיו מדריך הטיולים שלך!
תודה שהקשבת לי!
הרגשתי איך זה להיות מדריך טיולים לפרק זמן קצר!
מדהים!
תגובה אחת
יש בנותן טעם להזכיר כאן את הספר איך לדבר שיקשיבו לך איך להקשיב כדי שיברו איתך(-משהו כזה ) שמדבר על זה בדיוק על איך להגיב נכון
ומה שכתוב שם זה לתת מקום לרגש של השני וכמובן לא לבטל את זה אלא אדרבה לומר אני מבין שזה מאוד הרגיז אותך או שזה מאוד מעצבן
רוב העיצוב הבנא ידע לתת לעצמו אחרי שיבינו אותו