אני פוגש הרבה אנשים שלא מדברים…
הם לא אומרים אם כואב להם הראש.
הם לא אומרים כשקשה להם משהו.
הם לא אומרים שהם רוצים או חולמים על משהו.
היום נפגשתי עם מישהו שאמר לי
"אם נניח כואב לי הראש אני לא אומר לאשתי, אולי כי אני חושב שזה ילדותי או שאני יכול להסתדר לבד ולא צריך כל דבר לעשות עסק"
הבעיה עם השיטה הזו;
שכשתבוא הביתה אשתך תבקש ממך בקשות שגרתיות מבלי להתחשב בכאב הראש שלך.
אתמול בפגישה מישהו סיפר לי שאשתו לא הייתה בשבת בבית והוא ממש סבל מזה אפילו שהוא בישל הכל והיה לו הכל. אבל היה לו מאוד קשה שאשתו לא בבית.
שאלתי אותו: "נו, וסיפרת לה?"
האיש ענה: "לא. למה צריך לספר? אני צריך להבין למה אתה אומר שצריך לספר לה. קשה לי עם הלכה למשה מסיני…"
עניתי לו: "אני יכול לתת לך הרבה סיבות. אבל אני יגיד לך מה יכול לקרות עכשיו בראש שלה. היא יכולה לחשוב. הנה כמה שאני לא מעניינת אותו. שבת שלמה לא הייתי בבית וזה אפילו לא הזיז לו"
מה שעוד יכול לקרות, זה שהיא לא תתחשב בו. היא לא יודעת מה הוא עובר. היא לא יודעת שהוא סבל כל השבת. והיא עוד יכולה להתעצבן על המסכן ולומר לו שהוא פשוט חסר אכפתיות ולא איכפת לו ממנה שהיא לא הייתה כל השבת. זאת בזמן שהוא היה שבור מזה, אבל לא אמר לה כדי לא לעורר סתם מהומות… או כל סיבה אחרת.
לדבר על החלומות
גם כשחולמים על משהו כמו, לטייל, תחושה של סדר, רצון להיות מעשי, חלום להרגיש שלווה או תחושה של חופש, חלום ללמוד מקצוע, וכדו'
אם לא מסבירים מה עומד מאחורי החלום. זה עלול להתפוצץ יום אחד.
לדוגמה:
היא אוהבת שהבית מסודר והיא כל הזמן מסדרת את הבלגן של בעלה והיא חושבת שההתנהגות שלו לא מתחשבת ונמאס לה מזה.
החלום של האישה הזו יכול להיות: שיהיה בבית תחושת ביטחון ושלווה באמצעות מסגרת ביתית שלווה שאפשר לסמוך עליה. זה החלום שלה. היא רוצה את החלום הזה בגלל שכשהיא הייתה ילדה היא לא הרגישה את הביטחון הזה והיא אפילו לא ידעה מתי אמא שלה תחזור הביתה ולכן חשוב לה שהבית ירגיש מסודר ברמה מסוימת ויספק ביטחון ושלווה לה ולילדים.
כשלא מדברים על החלומות והבעיות זה בסוף יוצר קונפליקט.
אמנם חלק מהזוגות מגיעים לייעוץ זוגי בגלל שאין להם את הביטחון לספר ולהיפתח. הם כל כך נפגעו אחד מהשני כשנפתחו ולכן הם מפחדים לחזור ולעשות זאת שוב.
אבל מי שמסוגל לעשות זאת לבד ולהבין את העקרון של כמה זה טוב לדבר על חלומות ועל בעיות וכאבים, זה הזמן להתחיל עם זה. הרגע הזה.
סיכום:
- לדבר גם על חלומות וגם על כאבים פיזיים או נפשיים – בלי רחמים… (זה הרחמים הכי גדולים על השני! שהוא יידע מה קורה מתחת לאף שלו!)
- כשאתה מסביר מה עובר עליך השני יכול להתחשב בך.
- אם לא הסברת מה אתה מרגיש – אל תבוא אליו בטענות (לדוגמה, "גם כואב לי הראש וגם אתה דורש ממני וכו' " מאיפה לו לדעת שכואב לך הראש. טוב מאוד שהוא לא התחשב בך. הוא עושה בשכל שהוא לא מתחשב בך. כי בדיוק כך צריך להתנהג איתך כשלא כואב לך הראש…)
- תמיד צריך לדבר ולהסביר מה מרגישים גם אם בטוח במיליון אחוז שהשני מבין. בדרך כלל הוא לא מבין היטיב או בכלל. (יותר בכלל…)
תנסו ותראו!
אני ואשתי כבר ניסינו… וראינו הרבה ישועות…
6 תגובות
תודה רבה!
אולי כדאי לתת אפשרות להשים לייקים על הפוסטים
תודה על ההצעה!
טופל. (בינתיים זה ניסיוני)
האשה תמיד תנצח בתחרות הכאבים.
אם לבעל כואב הראש – לאשה כואב גם הראש וגם הבטן.
אם כואב לו שניהם – אז לה כואב כל הגוף
ואם כואב לו כל הגוף – אז היא עומדת למות.
בכל מקרה את החובות שלו הוא יעשה ירצה או לא ירצה…
חחחחחחח
הצחקת אותי בקטע האישי 🙂
אבל אם באמת זה מה שאתה חושב המצב קשה ותדע שאפשר אחרת יקירי!
השם ישמור!
אז מה אתה מציע לעשות?
זה נשמע שאתה מרגיש "שפחה" זה לא משהו שפותרים בכתיבה. זה מצריך פגישות.