"הפער הזה ביני לבין בעלי. רוחנית. זה קשה, קשה לי מאוד."

הפער הזה ביני לבין בעלי. רוחנית.

זה קשה,

קשה לי מאוד

עוד פגועה מאוד חזק מכל מיני סיטואציות שנגררו בעקבות…

אבל בעיקר מאוכזבת מאוד.

כי אם הייתי בסגנון הזה שמרשה לעצמו מה שהוא מרשה- לא הייתי נבהלת מכל זה אולי.

יש לי חברות שח י פ ש ו כזה סגנון כשהן היו בשידוכים.

אני לא, רציתי משהו שמור יותר. ולא ראיתי את כל זה לפני כן. משמים. ברור.

השאלה איך אני אמורה להתייחס לזה כמו אישה טובה, עכשיו כשאנחנו נשואים?

הוא מאוד טוב, בעלי. רוצה שאני אדבר על הכל ולא ישמור בלב. קשה לו לדעת שאני עצובה או שקשה לי.

חשוב לו שאני ישמח והוא מתנצל אם הבין שנפגעתי או נבהלתי ממשהו, ומתנצל בכנות.

הוא אומר שהוא לומד ממני ושמח שהוא קיבל אותי. (דיברנו על הפערים בינינו, בפתיחות כנה מאוד)

הוא אמר שהוא מודה לבורא עולם כל יום שזכה לאישה כמוני והוא מאושר לחיות לצידי ושואף שנהיה תמיד ביחד. אני כל כך מעריכה את זה ומוקירה לו טובה. המשפחה שלו בעצמה חזקה יותר. אני אוהבת להיות אצלם מאוד. גדלנו באותו בית. גם לי יש חסרונות. אבל יש סיטואציות שאני לא מסוגלת לעמוד באכזבה.

 

אז השאלה היא כזאת:

מה לעשות עם האכזבה הזאת כשהיא מגיעה

איך להיות לו אישה טובה- מעריכה ואוהבת, 

אני רוצה להעריץ את בעלי, 

להישען עליו ולבטוח בו ולא לפחד מההחלטות שלו ולא לפחד על הלב שלי ועל האכזבות.

מהי הדרך למצוא את הדברים הטובים שבו בצורה נכונה שתמלא לי את הלב ותשמח אותי?

זה מכניס אותי למרמור, למעגל לא מכבד ולא מרוצה, לא שמח ולא רגוע. אני לא רוצה להיות שם!

 

קוראת את המאמרים והתשובות- זה מחייה לי את הנפש. חיבת תשובה. משהו אמיתי וטוב שישנה את הזוגיות שלנו למשהו חדש ואמיתי יותר , לצאת מהמעגל הזה דחוף.

 

תודה רבה!

תודה על השאלה!

קודם אני רוצה להגיד לך שממש מחמם את הלב לקרוא ולראות איזה דברים יפים ונפלאים יש בזוגיות שלכם!

אני מבטיח לך שהרבה אנשים שיקראו את מה שכתבת יגידו לעצמם "מי זאת שלא עפה על עצמה במצב כזה"

כי נראה שזה עובד בזוגיות ממש נפלא.

נשאר לנו פער ברוחניות:

את לא יכולה לשנות אותו!

אבל את בהחלט יכולה להשפיע עליו! בעיקר בעקיפין!

 

לדוגמה:

אם את מקפידה ומתמידה שלא לדבר לשון הרע- הוא סופג את זה וחי באווירה כזאת ובפרט כשהוא מעריך אותך. זה נראה שהוא ממש מעריץ אותך ולכן סביר שאת "דמות לחיקוי" בשבילו. גם אם זה לא נראה וגם אם זה לא מורגש. לכן זה דבר נפלא בעיני הקב"ה.

 

מה למעשה?

פשוט תמשיכי לדבוק ברמה הרוחנית שלך וכשיש קשר טוב ותקשורת טובה – בסופו של דבר הדברים מחלחלים כי יש הבנה גם לגבי זה בדיוק כמו שיש לכם הבנה לגבי הנפש של שניכם.

זוג שחי טוב הוא מלמד אחד את השני כל הזמן.

אז במקום להיות מתוסכלת תדעי שאת מחזקת אותו וזה מעלה ושליחות עצומה! זה שהוא מכבד אותך ומעריך את מי שאת ביודעו שאת אדם יותר רוחני. זה עצמו ממש מדבר אלי. זה דבר יפה מאוד להעריך ולכבד מוסר!

לכן אני חושב שאת צריכה להבין את הדבר החשוב ששניכם יוצרים בעולם הזה. עוד משפחה רצינית שאיכפת לה (לשניכם) מערכים נעלים. ושניכם עובדי השם וזה מה שאנחנו נדרשים לעשות.

אנחנו לא נדרשים להיות תבנית כזאת ידועה מראש כמו סרט-נע של בקבוקי שתיה במפעל הקרוב…

 

אם אבא שלך מתנהג כמו נהג מונית, סביר שאתה תהיה נהג מונית!

אם אבא שלך הוא רק נהג מונית, סביר שאתה לא תהיה נהג מונית!

זה מאוד נכון. וזה ההבדל בין רמה רוחנית גבוהה לנמוכה.

רחמנא ליבא בעי!

 

לעבוד את השם זה לא להסתובב ממורמרת ולא מכבדת את בעלך!

אם את באה בשם הקדושה את לא יכולה לבוא לקב"ה ולהגיד לו: "הרי אתה רצית שאתחתן עם מישהו שהמורה שלי בסמינר רצתה ומכיוון שלא כך הרי שברור שאתה רוצה שאני אכעס ואהיה ממורמרת והכל למען המטרה הנעלה של עבודת השם בקדושה ובטהרה"…

 

סליחה על ההקצנה וההגזמה!

אבל נראה לי שאת צריכה להוציא אותך מהמצב הזה ולהסתכל למציאות בעיניים

ולמה שהשם מצפה ממך היום!

היום הוא מצפה ממך לעבוד אותו לפי הרמה שלך ולנסות ולהתעלות!

הוא מצפה ממך להיות אישה טובה שתכבד את בעלה באשר הוא!

הוא מצפה ממך לזכו שכינה ביניהם! ואני חושב שאתם עושים את הסעיף הזה בהצלחה!

ומה שנשאר זה להעיף את היצר הרע שרוצה שלא יהיה שכינה ביניכם באמתלה של "בעלי לא רוחני כמו שדמיינתי".

תגידי לייצר הזה שהבנת את הקטע… ושיבוא פעם אחרת…

 

מקווה שהבנת את דברי ברוח טובה!

ושהדברים יעזרו לך ולכם!

בשמחה רבה!

יעקב


לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין

יש להירשם לעדכונים כדי לקבל את הפוסטים האחרונים לאימייל שלך.

לתשומת לבך:
תגובות מזלזלות פוגעות (בבעל האתר\בשואל השאלה) או לא מתאימות לרוח חברות הסינון ימחקו ויסומנו כספאם לצמיתות ובמקרים מסויימים אף יוסרו מרשימת התפוצה.

60 תגובות

  1. אהבתי את התשובה.
    בדיוק אתמול חשבתי ממה הקב"ה יותר מרוצה מאדם שעושה הכל כמו שצריך טטלא ממלא כי הוא "נולד ברשב"ם" ואין לו יצר לעשות משהו אחר(לא מתוך עבודה עצמית) או אדם שנלחם עם היצר שואף לטוב יותר ולפעמים נופל לפעמים מתגבר

    1. תגובה לאהרון: לפי דבריך, תשתדל לא לחנך את ילדיך חלילה להיות טובים, ע"מ שיגיעו למעלה שלך מעצמם…

      1. גם אם תחנך אותם מעולה …תאמין לי שבדור הזה יש מספיק נסיונות
        ולהגיע להיות ברי מעלה זה הרבה עבודה .,.. אזה הכל בסדר

      2. תבין דבר ברור, בכל דור ובכל מקום יש את האפשרות לעלות עוד, וכולנו רוצים שהבנים והבנות שלנו יהיו הכי שאפשר, לכן נביא אותם למקום הכי גבוה כדי שההתמודדות שלהם תהיה שם, ומשם הם יעלו ויתעלו מעלה מעלה בעז"ה.
        כל הנקודה כאן, זה אחרי שזה כבר קרה, וזה המצב, צריך לדעת שהקב"ה מעריך מאוד את מי שמתאמץ, שעולה על עצמו, יותר מאת מי שנמצא גבוה ולא מתאמץ (אך האמת שמי שלא מתאמץ, יורד, אך זה לא לענייינו..)

      3. התגובה שלך מעצבנת אותי כאלו שהמצאתי פה משהו ואתה מתלמדן על זה .
        אדם צריך לחנך ולהתחנך ולא הביא את עצמו לידי נסיון.
        אבל הקב"ה הביא אותנו לעולם כדי שנעמוד בניסיונות וזה החיים שיש ניסיונות ועומדים בהם ומטבע הדברים גם נכשלים ומתגברים וכמו שכתוב "שבע יכול צדיק וקם " וכידוע שהחזוא אמר שאין הכוונה אע"פ שנופל שבע קם אלא אדרבה רק בגלל שנפל שבע בסוף קם .
        גם למי ש"נולד ברשבם" יש ניסיונות ואם הוא. נשאר "טטלא ממלא" כמו שנולד ללא שום עבודה אז הוא כבשה תמה ולא יותר וזה העבודה להתחנך ולהתחנך כמו שאמרו "חנוך לנער ע"פ דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה " לא יסור מלהתחנך …

  2. גם אני נמצאת במצב הזה
    ולמדתי להגיד לעצמי
    שאני השומר ראש שלו
    ובזכותי הוא לא נגרר למקומות אפלים יותר שלא חסרים היום,
    ותדעי שהקב"ה מחזיר בילדים!
    כמה שחשבתי שהם יושפעו ממנו,שום דבר
    הם מושפעים ממנו
    ונראה לי שזה רק בגלל שאין ביננו בכלל שיח על הפער הזה
    שיח של אני יותר רוחנית ממך…

  3. אני זו ששאלתי את השאלה,
    וקודם כל- תודה על התגובה. מסדרת ומבהירה.

    והדבר היפה ביותר שאני הולכת לכתוב היום זה הדבר הבא:
    ב"ה הרב שקולניק עונה על הרבה שאלות והשאלה שלי שנשלחה די מזמן, נשכחה ממני.
    ישבתי עם עצמי (לא אחת שמסוגלת להשאיר דברים לא פתורים…:) והחלטתי להסתכל על מה שנפלא בזוגיות שלנו, על מה שטוב. לשחרר מהמקום הזה של 'אנחנו שונים' ולהתחיל לחוות את כל מה מה שמיוחד אצלנו בלי לבחון. הזמן המשיך לעבור ואיתו הקשר שלו העמיק יותר, המציאות השתנתה והעמידה אותנו בנסיונות שראיתי בהם כמה אני יכולה גם להיות חלשה לעומתו. ולא רק זאתי שלמעלה, דבר שעוד יותר טשטש את ה 'אנחנו שונים', את האכזבות והפגיעות, והפך את המצב בינינו לדינמי, לפעם אני ופעם אתה, בזה אני ובזה אתה והכל בסדר….
    אז עכשיו אני במקום ובזמן שיכולה לכתוב בוודאות מתוך המציאות עצמה כמה זה נכון וכמה באמת הפוקוס אמור להיות אחר!

    והמדהים,
    שלא רק שזו אמת לאמיתה, אלא זה פשוט עובד בשטח-
    לאחרונה אני יותר ויותר שומעת ממנו משפטים, ורואה בתוך הבית, חווה איתו סיטואציות, שבעבר הוא התקשה מאוד לעמוד בהם רוחנית, והם כל כך הציקו לי וצרמו לי, אוי, כמה צרמו…
    והיום הוא רחוק משם. רחוק! רואה איך הוא מקבל על עצמו עוד משהו, ועוד אחד, בלי קשר אלי בכלל, איך הוא עושה דברים שראיתי בחלומות הוורודים של ימי הסמינר על דעת עצמו. ואני רואה ומתרגשת. זה לא מה שכל כך רציתי כל הזמן?
    אז זהו, שמה שרציתי- הגיע רק אחרי ששחרתתי את מה שרציתי.
    שהרפיתי.
    השדר הנינוח, המכבד ללא תנאים, המעצים,
    זה פשוט נתן אוויר וכח לעשות את כל מה שהוא שאף.
    והוא שאף!

    אז, הרווחתי פעמיים…
    ולכל השאר שקוראים- אלו מילים כל כך נכונות, שתדעו, לגמרי מנסיון….

  4. ראשית , יישר כח לרב שקולניק על כל פועלו.
    אני רוצה להגיב ולחזק את הדברים דווקא מהצד הגברי. אחרי 20 שנות נישואין..
    כן, אני הגבר, שתמיד דאגו להמחיש לו, כמה אתה פחות רוחני, שטחי, לא ערכי וכד'
    בשונה ממני, אשתי גדלה בבית אדוק מאוד. אין לה כוונות להעליב, היא פשוט מאוכזבת שנפל בחלקה מישהו שקצת לא תואם את חלומה של מנהלת הסמינר בו למדה.
    וכאן המסר : עברנו תקופות שונות יחד. כל פעם שהטיפה לי מוסר בענינים רוחניים, היה בי משהו שמושך ממש לצד השני. וככל שהרגשתי שהיא מרפה ומכבדת את האישיות שלי, היה לי רצון עז לעשות פעולות שיגרמו לה נחת בעניין הזה. מקווה שהתובנות הללו עזרו למישהו/י

    1. אני ממש מזדהה עם מה שאתה כותב כאן
      וגם אצלי זה פעל כך, שתגובה או הטפה של מוסר היה גורם לי להקצין יותר כי לא היא תחנך אותי או תגביל אותי, כי ככה חייתי עד היום וככה אמשיך וזה גם המשפחה שמסביבי.
      אבל לעומת זאת במקום שאין ביקורת או מוסר מצידה אין לי בעיה להתגמש בנושאים ואפילו להבין ולרצות את התועלת שבדבר למרות שהוא לא מה שהייתי ונהגתי…
      תודה רבה

    2. !!!!!!!!!!!!
      ניסחת בצורה מעולה,
      לדעתי יש לגבר מתמודד ריאקציה ממשגיחים וכנ"ל, לכן כשהאישה מטיפה, יש ישר תגובת נגד (חוץ מזה שזה פוגע באגו הגברי).
      ומצד שני הפוך, כאשר היא לא אומרת מילה ו'סובלת' בשקט, מתעורר בנו הרצון לעשות לה טוב יותר, ואנו משתדלים להיות טובים יותר…

  5. תודה על המאמרים והפוסטים הנפלאים באתר.
    רוצה לשתף שגם אצלי היתה חוויה דומה
    הרגשתי שבעלי יותר פתוח ממני בהרבה נושאים שהפריעו לי
    והיום אחרי 8 שנות נישואין הזוגיות שלנו בשיא שלה
    כי השתדלתי להראות לו כמה אני מעריכה אותו ושמחה בו (זה לא היה קל בזמנים מסויימים…)
    והכי חשוב שהרבה דברים שלא היו לרוחי נעלמו!!!!!

  6. תודה לרחל ולכולם,זה מחזק להבין עד כמה זה נכון ומשמח אותי מאוד שהבנתי את זה עכשיו, בהתחלה, ושפניתי לשאול.

  7. מרגש!!!!!!!!!!
    התשובה חכמה מאוד! ומפעים לראות עבודה של אנשים!!

  8. מרגש מאוד לראות עבודה של אנשים ולאיזה תוצאות מדהימות הגיעו.
    אבל נראה לי שצריך לעשות חושבים בכל מה שנוגע לשידוכים, מדוע קורה מדי הרבה פעמים, שהבחורה במצב רוחני הרבה יותר טוב???
    למה שדכנים מעדיפים להעלים פרטים??? (לדוג' פלא' לא כשר)
    יש מספיק התמודדויות פשוטות בנישואין, למה בזמן האחרון (בפרט)
    נוסף לנו גם העול הזה?

    1. כי בחתך כללי הבחורות היום יותר שמורות מהבחורים, ואם לוקחים בחורה ממוצעת ובחור ממוצע אז הבחורה כנראה תהיה במצב רוחני יותר טוב.
      חוץ מזה, בשביל להיות בחורה טובה צריך להתאמץ הרבה פחות מאשר בשביל להיות בחור טוב…

  9. מקסים,
    תודה רבה על כל המאמרים והתובנות זה כ"כ מחזק ומעצים
    יישר כח!

  10. שדכנים לא מעלימים פרטים
    ובתור שדכנית אני אומרת לך את זה
    עצם זה שבחורה בורחת מבחור שאומרים עליו שהוא צדיק
    מאלץ אותנו השדכנים להציע הצעות חברהמניות יותר…
    הן עושות את זה לעצמן
    כמה שנסביר להן שבחור שאומרים עליו בחור פתוח
    סימן שהוא פתוח גם לעולם הזה
    הן מסרבות לשמוע! ואח"כ הן באות להתלונן…
    רק אתמול ספרו לי על בחור באחד הישיבות הנחשבות
    שהוא בחור מבוקש ,ובאופן אוטומטי הוא דורש דירה
    לא יודעת למה הוא נחשב בחור מבוקש
    אם הוא זה שאחראי על תיקון המחשבים בישיבה
    ובאופן אוטמטי מבלה בחדר המחשבים זמן רב…

  11. להערכתי פערים נוצרים לא בין בעל לאישה אלא בין שאיפות למעשים. כשהחלק הוא לשאוף – אז זה ממש נחמד להיות בענני הרוחניות. כשהחלק הוא לבצע – זה כבר יותר מורכב. אישה שרוצה "בית של תורה" שבו היא צריכה לשאוף לבעל שלומד לבין זה שצריך בפועל ללמוד. לעומת זאת, ניתן לראות בעל ת"ח ועובד ה' שרעייתו נראית דוגמנית בחלון ראווה – כי החלק הזה הוא המעשי אצלה, וזה כבר יותר מסובך לה. המקום הוא להבין איפה הקושי המעשי ולקבל את הקושי, ולעבוד על החלק המעשי האישי הפרטי.

  12. בנוגע למה שכתבה מישהי שדכנית, זה קיים גם בצד השני, בנקודה של מסירות לתורה, שיש נשים שמצהירות שהם רוצות בעל אברך וכו', אבל הם לא יודעות מה המשמעות של זה בבית, מהנקודה שלא תמיד זה קל וכו', אבל חוצמזה יש כאן נקודה נוספת שיש פער רציני בין הבנות לבנים, הבנות שמורות יותר מטבע הדברים, והבנים הרבה פחות, צא ולמד מכמה מסגרות יש לנושרים אצל בנים וכמה אצל בנות, כמה סוגי ישיבות יש אצל בנים וכמה אצל בנות,

  13. אני רוצה להאיר את הנושא מהזווית ההפוכה, אני גבר, ואני בטוח שגם אשתי מרגישה כמו השואלת, אבל – – – אם מדברים על מצוות וכו'… אז הצדק אתכם, כי זה עובדות והן לא ניתנות להפרכה. ואם זה קרה אז זה קרה וזה מצביע על משהו…
    אבל אם מדברים על רוחניות, ובמילים אחרות, על עבודת ה' של הבעל, אז אני ממש לא מסכים, כי זה הכל עניינים שבנפש ודברים שבלב ובעיקר מלחמה קשה שיודעת אמנם מורדות אבל גם ובעיקר עליות. אני לדוגמא, כאשר יש לי נפילה רוחנית, בד"כ אשתי תדע ותראה, הן בדברים הקשורים אליה והן בשאר נושאים שאפשר לראות בבית. אבל כאשר אני מקבל על עצמי קבלות, ו\או עומד בנסיון כלשהו, אני לא מספר לה, אם מתוך בושה שאני לא מסוגל ליותר, ואם מתוך חוסר ידיעה שזה חשוב לה לדעת, (מה זה יוסיף לה אם היא תדע שקיבלתי על עצמי שלא להאזין לקווי נייעס או לפתוח את המייל במשך שבוע? מה זה אומר לה?), ומצד שני, אין איזה נפילה רוחנית שאני אסתיר ממנה, ככה שבשורה התחתונה, היא לא מודעת למצב האמיתי שלי בעבודת ה'. כי היא יודעת בעיקר חלקים שליליים….
    תנו קצת יותר אמון בבעל. והעיקר!!! תשדרו הערכה!!! זה הכי חשוב, זה הדבר הכי!!! חשוב לבעל, לקבל מאשתו הערכה כנה על מה שהוא ואיך שהוא!!!
    אני מבטיח לכן שבעל שמקבל הערכה ואמון, יקבל חשק ללכת ללמוד בערב, או כל קבלה רוחנית שאתם רוצים, העיקר תעריכו אותו, אין לכם מושג כמה המלחמה על הרוחניות יכולה להיות קשה לגבר….
    תעריכו ותנו אמון!

    1. אתה לא חייב לספר לה "אני עכשיו תופס חיזוק.."
      תמצא את הזמן והסיטואציה לספר לפי תומך על סיפוק ורוחניות שלך על התגברויות 'שונות שעשית..', או בכל דרך – שתדע!! אם היא תדע – בעלי עובד על עצמו, אני יכולה לסמוך עליו!! בסוף היא תבין שהכשלונות הם חלק מהעבודה, וסביר להניח שיהיה לך גם יותר כיף לשתף אותה גם על ההתגברויות כאשר היא לא תהיה שיפוטית.
      בהצלחה לכולנו

  14. איזה תשובה מדהימה
    מה שכואב זה שאני יודעת אותה בע"פ
    אבל מה לעשות שפושט קשההה ליייי
    אני יודעת שבעלי עם סמארטפון לא מוגן כלל והוא איתו שעות שעות והוא הצליח לעשות שאני לא אדע שהוא פתוח לגמרי… (יש לו סיסמה כנראה)
    כבר חצי שנה שאני חיה ככה בידיעה הזאת ולא אמרתי לו מילה ואני ממש מכבדת ואוהבת אותו!!
    אבל אתמול קצת התפוצץ לי… והטחתי בו מילים על עצם זה שהוא איתו הרבה זמן (בלי קשר לחסימה או לא)
    קשה לי עם זה שבמקום לדבר איתי ולהיות איתי הוא איתו כל הזמן 🙁
    אולי זה כבר לא הרוחניות שמפריעה לי (השלמתי איתה כבר מזמן..) זה שהמכשיר יותר חשוב ממני…

    1. נכון 100 אחוז צריכים גם לדעת שהבעל רוצה מרחב גם מעבודה וגם מאישה אבל עם גבול!!

  15. ​בעניין הטעות של בחורות בשידוכים:
    הטעות נובעת מדבר אחד פשוט:
    הבחורות חושבות שכמו שאצלהם בסמינר, זה ככה בישיבות!!!!
    בחורה פתוחה בסמינר, או בחורה עם 'ראש פתוח' בסמינר,
    זה בחורה סגורה לעומת בחור פתוח/עם ראש פתוח בישיבות!
    דוגמא:
    בחורה שיש לה ידע במחשבים לעומת בחור שיש לו ידע במחשבים.
    ברור לגמרי שהבחורה זה חלק מזה שהיא למדה בכיתה ט' שיעור מחשבים
    והיא יודעת לעצב שכפולים בוורד כי זה היה חלק ממגמה ועכשיו בתור סמינריסטית זה נדרש ממנה….
    אבל בחור, שאמור להיות ספון בישיבה ועסוק בלימוד שיודע להתעסק עם וורד, או למצוא במחשב כל מיני דברים, משמע שזה בחור ש ה ת ע ס ק במחשב….לטוב או לא לטוב, לא משנה,
    העיקרון ברור:
    הבחורות חושבת שאפשר להשוות, וזה לא נכון. ומכאן נובעת הטעות.

  16. בעניין המעשה מול השאיפה, לאחר החתונה:
    אישה קל לה לשאוף שבעלה יהיה לומד,
    היא לא מבינה שיש לזה צד של קושי,
    היא למען האמת בכלל לא נכנסת לזה.
    היא רוצה לקבל את זה כמובן מאליו כי זה מה שהיא שאפה וזהו.
    אבל לעצמה, יש לה הסברים למה החצאית עדיין קצרה והכיסוי לא מאה אחוז.
    (פלא שלבחורים יש מן מרד לא מוסבר כזה בעיקר אחרי החתונה?
    כל הזמן ציפו מהם, ועכשיו שהוא התחתן יש לו משגיח חדש בבית.
    אז לא, גם הוא זה לא מה שהוא חיפש. שתדעי.)

    לסיכום, אין ספק שגישה מקבלת ומכבדת מעריכה ואוהבת ללא תנאים, משרה שלווה, ויוצרת כר נח להתפתחות רוחנית מתוך רוגע ויישוב הדעת.
    הדם החם של בחורים מתמתן, הם מתחילים לחוות דברים חדשים, ראוי ומגיע להם תקופת הסתגלות נכונה,
    ואם האשה לא תילחץ, (מלשון לחץ ופחד) ותאפשר, ותקבל- יהיה לה מלך בבית.
    מלך שיעשה אותה מלכה. וזה לא סותר להיות פתוחים וכנים ולדבר על הכל.

    1. ממש נכון
      היום בחורות רוצות בעל של תורה
      ולא מבינות מה זה דורש מהן
      ובסופו של דבר חוץ מלעבוד במקום הבעל
      כמה הן כבר משחררות אותו ללמוד???
      כמה??
      עצוב מאוד!!

  17. אנונימית, כאב לי מאוד לקרוא את דבריך.
    כאן דובר על פערים רגילים של התחלה, על קושי להתרגל לשינוי, על לכבד את השינוי וכן הלאה.
    אצלך זה חסר שכמו שכתבת שנוגע בזוגיות. אולי יש מקום לבדוק הלאה מה עושים, ללא קשר לרוחניות שבעניין. (ואולי גם לרוחניות יש מקום, לא סותר.) אולי צריך לבדוק לעומק מה הסיבות שגורמות לבעל להיות כל כך עסוק בנייד כל הזמן. מה הוא מוצא שם? איזה חסר זה ממלא לו? מה הסיבה והצורך שזה משרת לו? האם ניסית לומר לו את הקושי שלך בצורה נכונה וקיבלת תשובות? יכול להיות שתופתעי. ויכול להיות שהוא פשוט טועה וכשתדברו בצורה נכונה – ה ו א יופתע. אבל חסרים כאן כל כך הרבה פרטים. והכאב שלך הוא לא משהו שאת יכולה להשאיר על כנו, כי אני מאמינה שזה מפריע ומציק לך ומקשה עליך. אשה שדברים מפריעים לה מתפקדת הרבה פחות טוב. לא כדאי לנפנף את זה גם אם התרגלת לעבוד בצורה הזו, אלא לפנות ולחפש יעוץ אישי, אחרי שאת כמובן מנסה לסדר את הכל מול הבעל בעצמו. בהצלחה!

  18. ואאאווו
    כמה תגובות הנושא הזה הציף…
    מציע לרב שקולניק לפתח את זה יותר עם בלוג מזוית מקיפה יותר.
    כנראה שזה מדבר להרבה א/נשים…

  19. שלום וברכה לכולם
    ההבדל הגדול בין גברים ונשים הם הניסיונות והקשיים הרוחניים שיש אותם יותר לגברים מאשר לנשים.
    וצריך להבין שרוחניות בדרך כלל, נפילה בתחום אחד משפיעה על תחום אחר,
    ולעולם אשה לא תתחיל להבין מה האתגרים הרוחניים שיש לגברים.
    .אז בעיני הקדוש ברוך הוא אי אפשר לדעת באמת מי נחשב מבניהם יותר עובד ה
    כי ברור שכל אדם נמדד ביחס לעצמו בלבד.
    אם היו נוטלים מהאנשים את היצר הרע ברור שהם היו יותר רוחניים אבל עובדי ה הם לא היו אולי מהלכים.
    וזה נכון שאומרים שאשה יותר קרובה לה לא מחמת עבודתה, אלא מעצם מציאותה.
    ברור שאני לא אומר שאין לנשים ניסיונות וקשיים רוחניים
    אבל אי אפשר לדמות כלל וכלל לגברים .
    ברור לי גם שאשה שהבעל כנה איתה בנושאים אלו היא קצת מבינה את זה.
    ומי שלא אני מזמין אותה ליצור שיחה עם בעלה על נושא זה .
    ודרך אגב הייתי ממליץ לכל אשה לאפשר לבעלה להיות כנה איתה בנושאים אלו
    אולי אם מה שנכתב פה תהיה הנחת יסוד ראשונה שלה ,
    וזה יצור חוסר שפיטה,
    או שלפחות תיצור לעצמה ספק בענין זה .
    או שלפחות להבין שאני לא מבינה בעולם הניסיונות של הגברים.
    אז לסיכום אני חושב שאותה אשה יכולה להירגע
    ולהבין שזה בדיוק הבעל שמתאים לה,
    אתם באמת באותה רמה רוחנית
    רק שהוא גבר ואת אשה

  20. ממליצה לשואלת לקרוא את הספר " גבולות האושר"
    זה היה במדור בתוך עיתון "לבית"
    מסופר שם על אישה ובעל עם פער ברוחניות
    ממש עשה לי שינוי!
    ( לא יודעת אם הוא כבר יצא לאור כספר או לא…עכשיו הסדרה הסתיימה)
    וסתם מנסיון אישי
    הכותרת חייבת להיות ברורה-
    כמה שיותר לכבד , להעריך , לתת אמון מלא בהרגשה ולשדר אהבה ללא תנאים!
    היו לי פעמים שניסיתי להשפיע עליו במוסר או תוכחות בצורה מכבדת אבל מנסיון
    זה הרבה פחות משפיע מלתת אמון מלא והרגשה טובה ש- לא משנה מה יהיה תמיד אני מעריכה ואוהבת
    התוצאות מוכחות!
    ועוד טיפ קטן ( אם כבר הכנסנו את הנושא של " בעל שיושב ולומד"
    להכניס חזק לראש שנכון שיש כאלה שיושבים ולומדים יום שלם והאישה מוסרת את נפשה לתורה ומקבלת שכר עצום בעולם הבא
    אבל לעניות דעתי
    כשמשלימים עם האכזבה הראשונית של " אין לי בעל שיושב ולומד" ולומדים להעריך את הבעל בכלללל מצב באשר הוא ( לא בולעים את האכזבה – משלימים איתה והופכים אותה ל- זה מה שה' רוצה ממני !! הוא לא רוצה ממני בעל יושב ולומד הוא רוצה ממני בעל עובד שאשתו מעריכה אותו ומכבדת אותו!! )
    ואם אנחנו דואגות על שכר בעולם הבא – השכר הוא לפי העמל בין אם זה לעבוד קשה כדי שהבעל ישב וילמד ובין אם זה "לעבוד קשה" כדי להשלים עם האכזבה הזאת ולקבל את המציאות באהבה והעיקר לשדר לבעל שהוא מוערך בכל מצב ( הבעל מרגיש טוב מתי את רק "אומרת את זה " ומתי את באמת מרגישה את זה מתי את באמת משלימה עם זה ומקבלת את זה )
    וחוץ מזה אחרי ההשלמה עם המציאות ש- "יש לי בעל עובד"
    לפעמים יש הרגשה ש- איך אני יכולה לשמוח עם זה שיש לי בעל עובד הרי אני צריכה לבכות ולהתחנן שיחזור לכולל … מי אמר שאנחנו לא יכולות לשמוח עם זה שיש לנו תכלס עוד הכנסה…עוד מפרנס …הרי זה מה שה' קבע אז לשמוח עם זה בטוח את יכולה…( כמובן לא להפסיק להתפלל שהוא ישב וילמד אבל ממקום של רוגע ולא " אוי מתי זה כבר יקרה …מה יהיה וכ'ו)
    ואם קצת יצאתי מהנושא
    תרשו לי לשאול
    כשאני אומרת בעל שיושב ולומד אני לא מתכוונת דווקא מהמקום הגשמי אני חושבת שבית שהבעל יושב ולומד בו יש בו משהו רגוע יותר ואמיתי כזה
    אולי הרוגע של האישה שהוא בכולל ולא נמצא בעסקים ו-"לכי תדעי מה עוד הוא עושה"
    וכן בעל שיושב ולומד חוזר הביתה והוא יותר פנוי (גם בראש) לבית , לאישה, כי אין עוד אלף עיסוקים אחרים וטלפונים וכ"ו שממלאים לו את הראש וגם טכנית את הזמן…
    אשמח לשמוע את תגובת הרב שקולניק
    וכן את תשובת הקוראים

    מקווה שהועלתי
    תודה לרב שקולניק על תשובותיו מלאות החוכמה

    1. תודה.
      יש משהו מיוחד בבעל שלומד- יש אווירה מיוחדת של קדושה ויישוב הדעת- אין ספק!
      אבל לגבי זוגיות נראה לי שזה ללכת רחוק להגיד על כל מי שעובד -"לכי תדעי מה עוד הוא עושה".
      או שעכשיו הוא בעל לא רגוע בגלל זה.
      לצערי אני לא מאלו שיושבים ולומדים כל היום ואני מסוגל להיעלב…
      השם ברא את העולם שיש חלק שעובדים- גם בזמן הגמרא והתנאים זה היה כך אמנם היו יותר רוחניים. אבל לא צריך להיסחף לבעיות בזוגיות וקשיים בעקבות הדבר הטבעי שנקרא פרנסה.

  21. כמה בחורות באמת ב-א-מ-ת חפצות בבעל שיושב ולומד כל היום, ומכניס מילגה מצומקת מהכולל בלבד ? ואין לה אפשרות כלכלית לחיות קצת יותר ברוחב (כפי שהיתה רגילה עד החתונה, או שיש לה אופי פזרני יותר) ?!
    כמה באמת מוכנות לחיות חיי מסירות נפש לתורה ???
    אוקיי אז בעלך לא צדיק הכי גדול, אבל לכי תדעי – אם היית מסוגלת לחיות עם בעל שעונה על ציפיות המורה בסמינר ???????

    1. בטחחחחחחחח שכןןןןןן
      בכלל לא מצפות שהוא יפרנס
      אני אעבוד
      למדתי שנתיים מתישות מקצוע מכניס
      בכלל לא בשביל שהוא יעבוד בכלל

      1. גם כשיש משכנתא שמינה
        שמונה ילדים
        הוצאות סמינר וישיבות
        ותקציב חודשי / שנתי
        וכל המסתעף?????

      2. מה זה אומר מקצוע מכניס??
        תספרי את ההוצאות, ואת מה שאת רוצה לקנות, וכו'
        ואח"כ תחשבי מה עוד אמור לצאת.
        ואז תגידי אם זה מספיק….

  22. תודה חזקתם ממש!!!!
    אני אשית הסקתי,
    לזכור שאת לא המשגיח של בעלך, את אישתו ותעשי את זה הכי טוב שיש!
    ולהתפלל כן כל הזמן להמיך לבקש,
    ועוד דבר לתת לו כח רק בקטע חיובי, להפתיע אותו בכל סיום קטן
    להתעניין אצלו, להראות שזה אכפת לך וכמה אושר זה נותן לך,
    להראות אור בעניים כשהוא מדבר על לימוד וכו'!!

  23. בבקשה תשלימו עם זה, שאצל היהודים האשה יותר "דתיה" מהגבר
    בעלי, שמכיר מס' ערבים מוסלמים, טוען שאצלם הגבר יותר דתי מהאשה, אבל אצל יהודים זה הפוך!

    1. אם אין מקורות לא לדבר שטויות!!!
      [לרבי יעקב לדעתי צריך להוריד את התגובה הזאת.
      אצל יהודים האישה יתר דתית???????
      מה השטויות האלה??
      חסר בעלים שהם קדוש לה'?? והאשה לא שמה?????

      1. ברור שהאישה יותר דתית מהגבר, מעצם מהותה היא יותר קרובה לה'.
        על זה נאמרה ברכת "שעשני כרצונו".

    2. כל אחד במדרגה שלו
      ואנחנו לא בהשוואה בשום דבר למוסלמים

  24. כתוב במפורש שנשמת האשה יותר גבוהה מנשמת הגבר!
    בגלל זה הריון של בת יותר קשה מהריון של בן…

  25. הארה קטנה
    יש חלק מהתגובות שעוסקות מי יותר רוחני או יותר חשוב ?
    בנים או בנות?
    הדיון הזה ברמה הכללית וברמה הפרטית
    לא נראה לי שהוא עוזר ומסייע לקרב את הלבבות בזוגיות…

  26. רציתי לחדד זויות מסויימת
    האם הבעל מתחייב בכתובה להיות צדיק ומושלם?
    האם רמת הצידקות של הבעל אמור להיות קשור לאשה?

    לכאורה ברור שיש רמות קיצוניות של שינוי מהזמן של הארוסין
    שיש לאשה את הלגיטמצייה המלאה לדרוש
    כביכול לא על זה דיברנו בפגישות …

    אבל שינויים בסדר יום מללמוד 8 שעות ביום ללימוד של 4 שעות בגיל 30+
    האם כזה דבר אמור להציק ביכלל לאשה?

    וגם אם זה כואב לה
    השפה אמורה להיות שהיא מבינה בראש שזה לגטימי-
    אבל היא יכולה בשפה כללית מאד להביע
    אני מוכנה להתאמץ יותר על פרנסה
    אם זה ייקל עליך ללמוד יותר שעות

    אבל להיות סתם המשגיח שלו על הרמה הרוחנית
    מה הוא עושה ?וכמה הוא לומד?
    ולבדוק אחריו????
    הבדיקה הזאת והשאלות של משגיחה…לא עוזרת לזוגיות טובה !!
    וגם לא עושה לו חשק להיות רוחני!!![כמו שהוסבר בכל התגובות]

    מה שכן עוזר לבעל להיות רוחני ויותר מתמיד וכו'
    זה אך ורק אם יש לה באמת רצון אמיתי וערך אמיתי לתורה

    שזה מתבטא גם בחשיבה פנימית והמודעות הפנימית כנה בינה לעצמה כמה שזה זכות עצומה = יותר תורה בבית!!!

    ובעיקר מה היא מוכנה להיות שותפה ולהתאמץ כביטוי להערכה שלה ללימוד שלו?!
    איזה עול באופן כללי היא מוכנה להוריד מבעלה כדי שיהיה פנוי ללימוד?!
    כשהבעל רואה שהאשה דואגת לו שהוא יכול לישון צהריים וכו'
    זה הקשר שלה לתורה שלו!!!!
    כי אז הבעל רואה שהיא מתאמצת כדי שהוא יכול ללמוד-
    זה המוטבצייה הכי חזקה לבעל להשקיע יותר בתורה וכו'

    [כמובן שעבודת הגברים זה להעריך מאד ולא ליגמור להעריך ולהוקיר את המאמצים של האשה בתחום שלה-
    וכל הנ"ל זה רק בהקשר של אשה שמצפה שבעלה יתמיד יותר בלימוד התורה]

  27. אבל אכזבות אחרות ולא רוחניות?????
    איך נתמודד מול דברים שרצינו בבעל ? והם פשוט לא קיימיים
    לא
    זה כואב נורא

  28. ר יקרה,
    שימי לב שהרעיון בבסיס הוא אותו רעיון: אכזבה.
    רצינו, ציפינו ו…אופס. זה לא קיים/זה קיים אחרת.
    הגיוני. קודם כל.
    ודבר שני, ההתמודדות היא אותה התמודדות.

    (בעניין רוחני, להפך. יש לנו פיתוי כזה לבוא לבעל ולומר את שלנו לא מתוך אכזבה אישית (חס וחלילה..) אלא באמת מתוך רוחניות נעלה (…?)

    אבל כשזה אישי, על אופי, על ציפיה.
    כאן נכנסת המערכת הזוגית למבחן.
    שבי, תדברי. תגידי מה מפריע לך. תשתפי. תבקשי הבנה.
    ו….
    תביני אם לא.
    תביני כש- לא.
    תאפשרי מרחב.
    אל תילחצי (מלשון לחץ) ואל תלחיצי (אותו)
    תעודדי כשכן.
    בסוף, הדברים נראים אחרת.

    ומה עם אלו שלא?
    תסתכלי על עצמך. האם בכל התחומים את בדיוק כמו שהוא חלם?
    אני יודעת שלא. ואם את חושבת שכן,
    כנראה ש…1. הוא לא חושב שזה נחוץ לך לדעת את זה
    2. שמח עם מי שאת. לא כי את מושלמת, אלא כי הוא בוחר להביט בטוב…
    ככה זה.
    העולם של המושלמים הוא לא כאן.

    בהצלחה!!!!!

    1. תודה רבה על התשובה!!!!

      אני פרפקציוניסטית מטבעי, והאמת שאני לא מבינה איך כולם נשואים באושר
      כי לפעמים הדברים החסרים ככ מראים לי תמונה אחרת שזה לא מה שרציתי
      זה לא מי שרציתי ואיך אני אעריך אותו וזה…….
      וככ רציתי משו מסוים
      אבל הענין שעל דברים באופי דברים באישיות אין מה לדבר פתוח
      זה כמו שלא תבואי ותגידי לבנאדם למה אתה כזה ולמה אתה כזה

      יש דברים שאפשר לדבר עליהם כמו לדוגמא אדם בלגניסט
      אם עושים את זה בצורה יפה והוא יכול לשנות את זה

      אבל יש דברים שפחות לדוגמא אם אין לו כושר רטורי או אם אין לו זיכרון

      הוא לא יכול לשנות ואין מה לדבר על זה

      1. פעמים רבות חוסר קושי רטורי וחוסר זכרון- נובעים מכעסים (ובמקום לכעוס הוא אומר "לא זוכר" וכשאת אומרת לו שהזכרון שלו לא משהו זה מה שמאפשר לו לבנות על כך בהמשך!) או חוסר בטחון עצמי. הענין מורכב. רק נתתי טעימה…

  29. לכאורה איך אמורים למדוד ערך של בן אדם?
    כמדומני שהעולם הזה יכול מאד להטעות..
    כי אפשר לראות פערים חיצוניים גדולים מאד בהישגים החיצוניים הרוחניים
    אבל חלק גדול מההבדל נעוץ בנתונים של אישיות ואופי
    ובשמיים הדברים ימדדו רק לפי נקודת הבחירה
    לדוגמא יתכן שיהיה אברך שמשנות הישיבה הוא לומד 10 שעות ביום
    והשם עזר לו שיש לו
    1 כישרונות שכליים מהירים מבריקים
    2.בן אדם שמח ועליז מטבעו
    3. חשק – וריכוז גבוה בלימוד
    4. אדם ללא קשיים רגשיים משמעותיים –
    כגון חרדות – דיכאון – כפייתיות – התמכרויות -דחפים וכו'
    5. יש לו תפקיד רוחני – מגיד שיעור וכו'
    ולכן בהחלט יותר קל לו למצות את עצמו בעמל התורה ולא לחפש אפיקים אחרים
    ויתכן בחור מספר 2 – שהתחתן שכל 5 הדברים הנ"ל
    הם בעוכריו במצב קשה ומייסר…
    כך הקב"ה רצה ממנו לטובת נשמתו!
    ולכן 1. ללמוד תורה מאד מאד קשה לו והוא מתקשה מאד למצוא בזה טעם וסיפוק
    2. אם הוא נולד עם דחפים מסוימים אז יתכן שיהיה לו הרבה יותר קשה להתגבר, לא לראות דברים מסוימים …[כמובן שהוא חייב להתגבר ותמיד יש לאדם בחירה להתקדם ולהתעלות!]
    ובשמיים הדברים ימדדו כמה מאמצים האדם יתאמץ על רוחניות! מהמקום האישי שלו!
    וכמובן שיותר קל להתאמץ ולהתקדם ולכבוש את כל הש"ס כמו הדוגמא שבמספר 1
    ולכאורה יתכן שבשמיים נגלה שהאדם מספר 2, למרות שכלפי חוץ ההישגים הרוחניים דלים מאד
    הוא יתאמץ יותר על רוחניות ממספר 1!

  30. מסופר על הרב שך זי"ע שפעם הגיע אליו חתן צעיר וטרי, כחודש לאחר חתונתו, ודמעתו על לחיו.
    "אני לומד כל היום בכולל, ב"ה, הלכה וגמרא בעיון ובעמקות. ובערב בביתי אני לומד משנה ברורה
    ומוסר, בצורה יותר קלה. ואשתי הצעירה טוענת שהיא לא התחתנה עם בעל שילמד בכזו צורה,
    אלא שילמד בעיון רב! ואיני מסוגל, לאחר יום שלם בכולל, בעיון עמוק ובעומק עיוני, ללמוד גם בערב כך.
    מה אפשר לעשות?"
    אמר לו הרב שך שיירגע והוא יטפל בזה. כיצד? הזמין אותו הרב אל ביתו, יחד עם אשתו, כמה ימים לאחר מכן. ברגע שהזוג הגיע, הוציא הרב את כולם מהבית, הושיב את בני הזוג אצלו בחדר,
    ולמשמשו אמר שיביא עוגה מהמטבח. העוגה הובאה אל השולחן, והרב שך אומר לאשה:
    "אכלי את העוגה!" האשה חשבה שהשמים נופלים עליה, אבל הרב לא ויתר. "אכלי את העוגה!"
    היא בירכה בורא מיני מזונות, והתחילה לאכול. והרב מאיץ בה לגמור את צלחתה, כשסיימה,
    שאלה הרב זצ"ל: "נו, היה טעים?" היא רצתה שהאדמה תפתח את פיה ותבלענה, אבל הרב מחכה לתשובה. "כן", ענתה. " ממה העוגה עשויה?" שואל הרב. היא כבר היתה בטוחה שזה חלום,
    אבל היא עונה "קמח, ביצים, אגוזים, קקאו, אבקת סוכר…" שלח הרב את משמשו להביא עוד עוגה מהמטבח וציוה עליה לאכול גם אותה. היא כמעט נחנקה, אבל גם צלחת זו היא סיימה,
    ושוב שואל אותה הרב: "היה טעים? הערבה לחיכך העוגה? ממה היא עשויה? ומה ההבדלים
    בין שתי העוגות?" והיא הסבירה בטוב טעם (תרתי משמע) שבעוגה הראשונה יש אגוזים,
    אולם בשניה אין, והשניה דורשת יותר זמן אפיה וצריך למרוח עליה קרם, וכן על זו הדרך.

    אומר לה הרב שך זצ"ל, חכימא דיהודאי, "הבנתי, בסדר גמור. אני רואה שבעוגות, ובמטבח,
    את מבינה מצוין. לכי תתעסקי במה שאת מבינה ואל תפריע לבעלך במה שאינך מבינה!!!"

  31. פרפקציוניסטית יקרה,
    העבודה במקרה הזה היא שלך:)
    מה כן טוב בו שאין באחרים?
    אין בכלל?
    את עוד תראי את זה, אם רק תשכילי לחפש….
    לפרפקציוניסטים החסרונות בולטים קודם כל
    השאלה איך את ממשיכה להתנהל, אם להדגיש להגדיל ולהעצים אותם- וכך לשקוע עוד באכזבה,
    (שאגב קיימת בכל אחד ובכל אדם. אין מושלם. אין. זה אחד הדברים החשובים שפרפקציוניסט צריל לזכור)
    או שאת מתבוננת עד כמה הוא מיוחד בשונה מאחרים, ולומדת לאהוב כל כך דווקא את זה.
    ועכשיו מניסון- זה עובד. עובד. אני אחותך ל'צרה' ששמה פרפקציוניזם.
    אם תרתמי את הכלי הזה לעבודה חסרת פשרות עבור ההתבוננות ביופי של החסרונות המובנים הללו, ודווקא בהם, את תראי פרות. מבטיחה.
    לכי בכוחך זה והצליחי.

  32. תודה ! זה ממש נכון !!!
    הזוגיות שלנו כיום הרבה יותר טובה!!!!!!!!!!
    ,וזה לא שאני לפעמים לא מרגישה שאני לא בולעת
    משו, אבל אני לא שוקעת באכזבה ובדיכאון כמו בהתחלה(ראית השחור לבן
    אם יש משו קטן שמקלקל אז כלום לא שווה….)
    למדתי לראות את היופי שבבעלי ויש בו המון!!
    מאחלת לכולם הצלחה ענקית באתגר ששמו פרפקצוניזים בזוגיות
    וגילוי נאות הלכתי על זה לטיפול רגשי, לבד לא הייתי מסוגלת להתגבר….
    ואני לא ידת מה היה קורה היום אם לא הייתי הולכת…….

    1. מאוד הזדהיתי עם השאלה שלך ועם הקושי שתארת. מרגישה גם שטיפול רגשי היה יכול לעזור. איך אדע למי ללכת? גם מבחינה מקצועית ורוחנית, וגם שתבין את הסיטואציה את הציפיות ואת האכזבות
      אשמח לתגובתך

      1. באמת ב"ה הגעתי לאנשים הנכונים דרך רב (משגיח מפורסם שמבין לנפש האדם וגם מכיר את המשפחה..) שהבטיח לי שהכל יסתדר….

  33. אני גם מרגישה ממש כמו שואלת השאלה,
    אבל אצלי בעלי מגלה חוסר עניין רוחני בגלל עצלנות, אהבת החיים הקלים ודחיינות. כמובן שגם יש לו כל מיני שאלות באמונה אבל לפעמים אני חושבת שאולי הם תירוצים למצב שלו.
    ואכן פעלתי במשך שנתיים כמו שאתם מציעים, בהכלה באהבה והערכה בלי גבול. באמת יש כ"כ הרבה מה להעריך אותו. יש לו אישיות שמחה, טובה אוהבת. בינתיים המשכתי לסבול בשקט וראיתי בעיניים כלות איך הוא מפסיק להתפלל, מפסיק ללמוד ומבלה יותר שעות ברשת.
    אבל.
    רק לאחרונה התברר לדאבוני שהוא בדק גבולות. פשוט חזר לאט לאט לימי הבחרות העליזים וחסרי המחויבות הרוחנית שהוא חי בסתר. ככל שאני יותר ויותר אפשרתי, שתקתי והכלתי.
    לדבריו, הוא ציפה שאני אעשה לו סטופ. שאני אעמיד אותו במקום. שאני אהיה המשגיחה שלו כמה שכולם תמיד מדברים נגד, הוא אומר זה האופי שלי.
    ואני באמת מנסה, שוב ושוב מזכירה לו לברך ברכת המזון, לפעמים אני יושבת לו על הראש וזה עוזר. הוא עושה טובה וקם לברך.
    ולפעמים לא. אם אני לא אומרת כלום, לא קורה כלום, כבר שנתיים. רק נהיה גרוע יותר .
    השאלה מה הגבול?? קשה לי להיות המשגיחה שלו. האם האחריות אכן עליי? יש לי הרבה ייסורי מצפון בגלל זה והרבה התלבטות פנימית עד כמה להעיר ולבקש. אני לא מדברת על תפילות, זה בכלל משהו שאני לא מסוגלת לעשות, כי תפילה בעיניי זה דבר כ"כ אישי בינך לבין בורא עולם. איך אני יכולה לדחוק בו להתפלל?? אני הגננת שלו?

    קשה לי מאוד להעריך את כל הטוב שבו בגלל המצב הרוחני הירוד. גם במחויבות אחרות בחיים הוא לא מצטיין אבל ניחא, כיום זה מתבטא ומפריע לי בעיקר ברוחניות.
    אשמח לעצב טובה איך להתמודד עם זה ולמלא את תפקידי.

  34. כמענה לשאלה על טיפול רגשי מה ההמלצה ?
    מהכרות אישית.. ….
    כדאי להתקשר לארגון של קיויתי של הרב שמחה צישינסקי שלי"טא
    ששם יש מענה יסודי מיקצועי ותורני לקשיים שתוארו
    ויש סיכוי גדול שהישועה קרובה

  35. זה אמנם פוסט ישן ומשובח, אבל אם ניתן לחדד;
    כלל הברזל: לנתק בין ה"קשר הזוגי" – ל"שאיפות/אכזבות"!

    צריך להיות הכי חד וברור: אין שום קשר בעולם בין ה"אכזבה" ל"זוגיות"!!
    ה"קשר" הוא הרגש הבין-אישי שיכול להיווצר עם כל אדם וללא תנאי;
    ה"אכזבה" לעומת זאת היא תוצאה לא רצויה של ציפיה מהחיים, שיכולה לקרוא באותה מידה בכל תחום אחר בחיים (בריאות, ילדים, או רוחניות אישית) שבשונה מהזוגיות לא יהיה שם אשם (או אפשרות ניתוק..). אבל האם לכן פחות נאהב את עצמינו/ילדינו/עולמינו? – ודאי שנייחל שנהיה כולנו במצב טוב יותר, וביתר אהבה!!
    הדוגמא הפשוטה ופחות נחמדה: אנשים אוהבים ילד תסמונת/ בן זוג חולה ל"ע/ יהודי חילוני/ נער מתמודד, לפעמים יותר מאנשים קרובים יותר! למרות האכזבה, למרות מרחק רוחני, אדרבא – הכל תלוי בכמה חשוב לך ה"אדם" עצמו, וככל שמשקיעים – אוהבים!

    ולענין הרוחני – השאיפות:
    היטיבו להרחיב כאן על נזק השיפוטיות, ותועלת ההשפעה העקיפה בדוקא. והוא כשמש בצהריים שביקורתיות מרחקת, ואהבה מקרבת ופותחת שערים, – הן להשיב נחת רוח, והן להתחזק במה שמאמין בו בעצמו בלי לפתח התנגדויות.
    אבל מה שפחות הודגש וקריטי בכל הקשור לרוחניותינו (תורה, אינטרנט, צניעות), גם, וביתר שאת בהקשרים זוגיים :
    אין שום סיבה בעולם להרים ידיים ולהשלים עם המצב!!!, אין שום סיבה להצדקת המצב בסגנון: "בעלי לא נולד ללימוד", "הסמארטפון שלו לא ענין שלי" ונמיכות רוח בסגנון זה!! [תיכף גם הסתייגות..].
    למה, מי שאומר את זה – בפרנסה גם יגיד כך?! בבריאות?! ירים ידיים בהכלה ש"לא צריך לשנות"?! מה הבדל בין בעל עני שנדע למצוא עצות (טובות ולא שיפוטיות) לבין בעל עני ברוחו?! האם גם נבטל את מוסדות קירוב רחוקים, כדי לא להלחיץ אף אחד?!
    אין שפוי שיאמר כך!!
    רק כמובן תלוי מה ואיך (אין חולק שכל יהודי יכול להוסיף גם בתורה (חידוש?), ואין חולק שהאינטרנט מכל טבעו אינו מוסיף רוחניות יתירה, ולו מהעובדה הפשוטה של הסחת דעת מהקרובים ביותר – שזה הכי נוגע לכאן, ואני מתפלא שזה לא מוצג בכותרת הכי ברורה שיש, עם כל הרגישות שבענין).
    אז אם קשה – מתפללים!, ומשתדלים במה שמועיל (-אימון, אהבה, עזרה טכנית) – ללא ציפיות, ובהבנה שבסוף זה לא תלוי בנו, ואין לנו יכולת לדחוף,
    אבל למה להרפות ידיים?! האם צריך להפוך מצב דחוק ללכתחילה? היתכן שבדבר שהוא תכלית חיינו ואמונתינו נסתפק במועט, הלא לשוטים נחשב!!
    וההסתייגות: שכל זה כאמור לא קשור בכלום ל'חיי היום יום' – ה"קשר", ששם צריך להחזיק ידיים באימון ואמונה ש"גורל חיינו קשור בעבותות אהבה, עם כל קושי שיתלווה לכל אחד מהצדדים לעד"! וה' הוא היחיד שמכתיב את גורלינו כידוע…..!!
    וכמו שכתבו כאן – שהאשה צריכה להכיר בעולם ההתמודדות של הגבר, שבשונה ממתמתיקה בלימוד התורה יש יצה"ר ומניעות, ולהכיר בכך שכל אחד נמדד אצל הקב"ה לפי נקודת ההתמודדות שלו, ויתכן שבעלה רם נעלה מאחרים בני גילו.
    ובודאי – לעודד שיתוף, ע"י אימון – שהבעל כ"כ יסמוך עליה שסומכת עליו, שיוכל לספר לה על כשלונותיו ומאמציו, והיא רק תשדר לו – אני מאחוריך!!!

    בהצלחה לכולנו…

  36. לגבי מה שפנחס כתב שלא מספר לאשתו על קבלה שקיבל אני טוענת שזה מאד חשוב לאישה. בעלי כמעט לא לומד כלום וכמה פעמים יצא לי לגלות בעקיפין שלפני כמה ימים הלך לבית כנסת ולמד איזה חצי שעה ואני אומרת לו למה אתה לו אומר? אתה יודע איך זה משמח אותי! הרי אני הרבה בוכה בסתר בלי שהוא יודע על זה שהוא לא לומד ואם אני ישמע שהוא כן לומד מידי פעם זה ישמח אותי מאד וחבל לא לספר!

  37. ללאה, שבעלה מאשים אותה בהידרדרות שלו.
    אין כזה גבר שבן אדם אחד אחרי על רוחניות של השני.
    כן אפשר להשפיע בעקיפין. וודאי שלא באופן ישיר מתוך תוכחה. האחריות על רוחניות של אדם מוטלת רק על עצמו. כל רב שתשאלי יגיד לך זאת.
    איני רוצה לשפוט, אבל לפי הדברים כפי שהם נראים, נראה שהטלת האשמה על האישה שלא אמרה סטופ- זהו רק תירוץ.
    לעניות דעתי- את צריכה לקום ולהגיד לו בצורה מכבדת ומכילה אבל החלטית:
    גם אם חשבת עד היום שאני אחראית עליך, מהיום אני לא מוכנה לקחת את זה על עצמי, זה לא עושה טוב לזוגיות שלנו, ובטח שלא לרוחניות האמיתית שלך. מהיום רק אתה אחראי לעצמך. נקודה!
    אף אישה לא אמורה לפקח על בעלה. זה לא תורם לשום דבר לא ברוחניות ולא בזוגיות.

כתוב תגובה...

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל - בנוסף על העלון לזוגיות.

הצטרפו ל 831 מנויים נוספים

האחרונים

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל - בנוסף על העלון לזוגיות.

הצטרפו ל 831 מנויים נוספים
קטגוריות

רוצה לקבל יותר?

לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין

כדי להמשיך לקרוא ולקבל גישה לארכיון המלא יש להירשם עכשיו.

להמשיך לקרוא