שלום,
אני מנויה לעלון שלך כבר כמה שנים..
מאד נהנית מקריאת העלון ומהשאלות וממש מחכימה ומקבלת לחיי האישיים, רוב תודות.
יש לי שאלה שאשמח אם תוכל לענות כמובן באנונימיות…
הנושא: אוכל
אני אוהבת להכין אוכל, ומאד אוהבת להכין דברים שבעלי אוהב, עוגות ועוד כל מיני לנישנוש,
אני בהחלט משקיעה בזה כי חשוב לי שהנשנושים יהיו בריאים ולכן אני מכינה הרבה וכל מיני סוגים.
אין לי באמת הרבה זמן בחיים ב"ה… עסוקים וכו'…
ולכן כשיש לי זמן אני מכינה הרבה ובכמויות.. ומקווה שזה יספיק לי לכמה שבועות קדימה..
מה שקורה שכמה שאני יקפיא וישמור בקופסאות סגורות ויוציא מידי פעם לפי מה שנראה לי לנכון, הוא מרגיש שאני כאילו מגבילה אותו בזה..
קשה לי שאני מכינה קופסא מלאה במקפיא ויום למחרת אני חוזרת מהעבודה והקופסא ריקה…
הייתי בטוחה שזה יספיק לשבוע הקרוב..
האם זה הגיוני האכילה המופרזת, לבעלי מאד קשה שאני מסתכלת ככה עליו ואו מנסה להגביל אותו באוכל..
חשוב לי לציין שאצל חמותי באמת הקטע של האוכל בלי גבול… תיקח תמיד מתי שתרצה… ואצל הורי למדנו הרבה על איפוק, לדעת לשמור לשני, להבין שיש עוד מישו שאמור לקבל ולשמור לכבוד החג/ השבת וכו'..
חשוב לי לציין שהוא לא גומר את כל האוכל לפני השבת אבל לפעמים זה באמת יותר מהרגיל- בעיני,
האם זה רגיל אצל גברים, ואיך אני יכולה להתמודד עם העניין.
התקשורת שלי עם בעלי ב"ה ממש בסדר גמור, וזה אחד הדברים שהשתפרו באמת מתוך התשובות שקראתי שנתת לשאלות.
ולכן ניסיתי לתקשר ולהסביר ולא כ"כ הצלחתי…
אשמח לתשובה
תודה רבה
שלום רב,
אני חייב לציין שאני שוקל מעבר למותר בחוק… כך שיהיה חשוב הגילוי הנאות… וגם זה יעזור לאנשים שחושבים שאני מושלם לדעת שזה לא לגמרי… כמעט…
זה לא עניין שקשור לגברים ונשים.
זה אולי עניין של איפוק\צורך\אכילה רגשית או ענין של האם הוא מתייחס אלייך ולמה שחשוב לך.
סליחה על השאלה המגושמת..
את מצפה שזה ישמר ואת יודעת שבעלך עלול 'לחסל'… את יודעת שהוא מרגיש לא נעים ביחס שלך אליו בנושא
או שתפסיקי לחשוב שהוא לא יחסל לך…
או שתתני לו לחסל לך בשמחה
או שתכיני כפול
נראה לי שמה שכתבתי עד כה ברור לך גם בלעדיי. הלא כך?
אם תגידי שהוא לא מספיק מתחשב בך ואת מרגישה שהוא לא הוגן כלפייך בזה ובעוד נושאים דומים- אני יותר מבין מה קשה לך.
אבל אם השאלה באמת תמימה-
מה עדיף?
לריב, להתאכזב, להתכעס, וגם שבעלך בסוף עוד יאכל הכל?
או האפשרות
שתכיני כפול ושאם יגמר תשמחי שבעלך משוגע על הכישורים שלך?
אני ממליץ לך לבחור באופציה האחרונה 🙂
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
3 Responses
אצלינו ההיפך
אני יכולה לטעום מנה מהאוכל של שבת…
ובעלי אפילו לא פרוסה של עוגה -כי זה לשבת
מעולם הוא לא ביקר אותי בקטע הזה(אולי בגלל שאני המכינה)
אבל היום אני מתגברת למרות שקשה לי ,בגלל שהושפעתי ממנו
ולמדתי את הערך של לחכות ולהנות
במבט לאחור ,אם הוא היה אומר מילה של הערה-
דווקא הייתי אוכלת…
בגלל שהוא כיבד את זה ואני מעריכה אותו יש לי רצון ללמוד ממנו דברים טובים
זה קורה הרבה גם עם בחורי ישיבות, מה שיש פשוט נגמר! כדאי מראש להוציא רק את הכמות שאת רוצה שיאכלו היום (ואת השאר פשוט להחביא…) כי לרוב זה לא עוזר להכין כפול כי אז הם גם אוכלים כפול.
גם אצל הורי חונכנו לאיפוק ולהתחשב בכמות שלוקחים כדי שגם לאחרים ישאר מהאוכל / העוגות. (במשפחת בעלי בדיוק להפך, לוקחים בלי הגבלה, ופעמים רבות לא נשאר כלל למי שלא הזדרז).
למרות החינוך שטבוע לי בדם, אני הרבה פעמים רעבה ל"משהו טעים" ואז אני לוקחת 1-2 נשנושים מהמקפיא, ואחרי כמה דקות עוד פעם, ושוב ושוב, ומבלי משים אני מגלה בסוף היום / למחרת קופסא כמעט ריקה.
אני המכינה וגם המנשנשת – אז לא קשה לי שנגמר, למרות שאני לא אוהבת לאפות ועושה זאת לעיתים רחוקות בלבד. ואם אני מכינה לשמחה / חג, אני בהחלט יודעת להתאפק ולשמור למטרה המיועדת. בעלי לא אוכל דברים קפואים, ואם צריך לחכות שיפשיר, הוא הרבה פעמים מוותר מראש.
אני מאוד מזדהה עם התחושה הקשה שטורחים ומשקיעים הרבה, ונהנים מהתוצאה רק ימים ספורים.
מנסיון, מאוד יכול לעזור
באוכל / עוגות שנמצא בחוץ: ללמד ולשנן באופן תמידי את הילדים (ואז גם הבעל יפנים): לחשב כמה לוקחים כדי שישאר לכולם, ואם מישהו רוצה עוד, שיברר קודם אם לכולם היה, ולהתחלק גם עם האחרים שרוצים עוד.
לגבי נשנושים שמעוניינים להקפיא:
לא לחתןך לקוביות ולשים בקופסאות.
אלא לחתוך את העוגה ל 6-8 רבעים / פסים, להכניס לשקית הקפאה עם קשר ומומלץ לעטוף גם בנייר כסף. (מה שפחות רואים פחות קיים).
עוגיות / מאפים שמכינים בבודדים: להכניס כמות מוגבלת לתוך שקית הקפאה עם קשר, ואז לשקית שניה, (ושלישית), המהדרים יכולים גם להכניס את כל השקיות לקופסא גדולה ולעטוף בניילון נצמד.
באופן זה אין משהו זמין לשלוף ברגע, ואם צריך לעשות שירות עצמי של קילוף נייר, קריעת שקית, לחכות בסבלנות שהגוש הגדול יפשיר, ואז לחתוך בסכין, או לחתוך בסכין ניילון נצמד, לקרוע 3 שקיות, זה בהחלט מוריד את החשק להתעסק עם כל זה.
וגם אם אין בעיה עם ההתעסקות סביב ההכנה לנשנוש, כשאדם רואה מול מול העיניים כמות גדולה (ומוגבלת) של נשנושים והוא יודע שהכל בשבילו עכשיו (כי נדיר שיחזירו למקפיא מה שהופשר), בד"כ זה יספיק לו.
נדיר שאדם יתישב מול צלחת עם 10 קוביות חתוכות של עוגה, ועדיין ירצה עוד. לעומת זאת , די מצוי שאדם יתישב מול תבנית שלמה ויתחיל לחתוך קוביה אחר קוביה, ולמצוא פתאום רק חצי תבנית….