ביקורת סמויה
זה נושא גדול
וגם קצת מלחיץ כשקולטים את ההיקף שזה יכול לקרות
ולכל אחד מאיתנו.
הרבה פעמים אנחנו עושים את זה בלי כוונה.
בתקופה האחרונה התארחנו אצל קרובים נחמדים!
והבעל אמר לאישה בשיא הכיף והנחמדות:
"תגידי (נניח רבקה) זה בכוונה שאין בסלט הזה כפית?"
אתה לא תחשוב שזו ביקורת
זו רק שאלה.
אפילו שאלה שלא מחכה מידי לתשובה..
אז להיזהר משאלות כאלה.
כי לשני אין מה לענות
מה היא תענה לו? "אה כן זה בכוונה מגיע בלי כפית כדי שתנגב את זה כמו חומוס"?
הרי זו לא התשובה.
התשובה הסמויה זה את זאת ששכחת להשים כפית.
ביקורת: את לא מספיק טובה. עובדה שאת שוכחת כפית.
בטח אתה במתח מה היא ענתה לו לשאלה התמימה…
מה היא לא ענתה:
אויש צדיק, אני רצה להביא לך כפית.
מה היא כן ענתה:
"אה, אין בעיה, אתה יכול לקום להביא כפית"
ובטח הוא הרגיש, שהיא לא מספיק נחמדה אליו ומכבדת…
אבל הוא גם בטוח לא קלט שהוא ממש מבקר אותה כששאל "האם הסלט הזה בכוונה בלי כפית"
הוא רק ניסה לבקש בנחמדות
הייתי שם… ואף אחד לא הרגיש שיש בזה בעיה. זה נשמע כמו מוזיקה שמתאימה לאירוח במנגינה של הדברים…
אבל הוא ביקר אותה.
בפרט אם זה דפוס פעולה שחוזר על עצמו.
אז שים לב איך שאתה מדבר
זה קורה לאנשים טובים
שמנסים לדבר נחמד
ולא שמים לב
שאפשר להעביר ביקורת בצורה ממש נעימה לאוזן.
3 תגובות
הי, ר' יעקב, תגיד, אתה שם לב שאתה פשוט כותב לענין?
הנה, קבלת ביקורת חיובית לא סמויה!
כשאתה כותב לי, אני בדיוק שם לב לזה… 🙂
אז איך כן כדאי לבקר בצורה שלא תפגע באשה ותגרום לה להרגיש דפוקה על זה שהיא שכחה לשים כפית בצלחת?