שלום רב,
אשמח לדעת איך אפשר להתמודד במצב הפוך
שהבעל הוא זה שמחפש לשתף בלי לקבל חוות דעת ו-ת'כלס,
והאשה כמעט תמיד מחפשת עצות ודיבורים ענייניים ופרקטיים.?
(כשאני משתפת אני מעדכנת מראש בד"כ – כעת זה מצב שיתוף, אין צורך להגיב רק להקשיב..
ואילו בעלי כמעט כל דיבור שלו הוא בגדר שיתוף, ואני מוצאת את עצמי בלי מילות השתתפות והכלה..)
מאיפה מקבלים מילים (ויותר מזה – הרגשות) של השתתפות.?
לא כל כך הבנתי את הבעיה בדיוק.
יעקב
שלום ותודה על השאלה החשובה!
לפחות שני מצבים.
ואתחיל מהפחות מצוי (אבל יש בשפע!)
וכדי שיזרום נחלק את זה לבן זוג קלאסי שלא עבר צרות בחיים ולבן זוג שסובל או סבל הרבה (פחות קלאסי- אבל יש בשפע…)
מצב א':
לפעמים אחד מבני הזוג עובר או עבר חיים קשים ועמוקים יותר, ואז נוצר מצב שלבן זוג הקלאסי קשה להבין את עומק הצרות, הבעיות והתסבוכות… ואז זה יכול ליצור קשיים כשמקשיבים מעולה! אבל לא מספיק מעולה כלפי מי שעבר ועובר הרבה ועמוק. הסטנדרט מתקשה לתת הקשבה לסובל. כי יש פערים גדולים בין הקשבה לקלאסי לבין הקשבה למצב של סבל עמוק.
ובזה בגדול הפתרון הוא הקשבה. בעיקר הקשבה תהומית. פחות התגובות. יותר התעניינות איך זה מרגיש והזדהות.
מצב ב':
יתכן ששניכם קלאסיים…
אבל את מידי מזדהה איתו. מידי כמו חברה. מידי "וווואאאווווווווו" ו"איממממאלללההההה" מידי נוזלי…..
יתכן שהוא מספר לך או מסביר לך דברים ורק רוצה לראות שאת מעריכה אותו ופחות מזדהה -דביק…
מה שלחברה מעולה- יש גברים שזה דביק להם מידי… צריך להוסיף קצת קמח…
אם הדברים כך, אז אני לא חושב שזו בעיה שלך, אלא ענין של התאמה.
פשוט נסי לומר לו. "וואייי איזו חכמה יש לך!" תפני לאגו!
אתה כזה בעל מוצלח. אני משתגעת מההבנה שלך! (הרבנים מתירים לומר זאת).
תבדקי את האפשרויות..
ושיהיה בהצלחה רבה!
יעקב שקולניק