אז איך זה שהקשר "הלא נפשי" משפיע על בריאות ילדינו וגורם לזוגיות טובה?
כדי להבין עד כמה משפיע האושר שלנו על הילדים,
כדאי להתבונן בתוצאות מחקר שערך רופא ילדים בארה"ב ונמשך 30 שנה.
במחקר נמצא,
שככל שההורים הגדירו את עצמם מאושרים יותר ונשארו יחד, כך הילדים חלו פחות והתחתנו מהר יותר.
לעומת זאת, ככל שההורים רבו יותר ובכל זאת לא נפרדו וככל שהם הגדירו את עצמם מאושרים פחות, כך ילדיהם חלו יותר ובגיל מבוגר התבצרו יותר בביתם הבעייתי.
(הוספה שלי ולא קשור למחקר: כשמאוד רע בבית יש ילדים שיברחו מהר, אבל יש הרבה אחרים שיהיה להם פחות אומץ לעשות זאת או סיבות אחרות שמעודדות אותם להישאר כמו לתמוך בהורים המתמודדים- כמובן שזה לא תמיד במודע).
איך זה קשור 'לקשר הלא נפשי'?
כדי שזוג יחיו טוב,
צריך שיהיו להם 3 מרכיבים:
1. הנאה נפשית אחד מהשני.
2. הנאה פיזית אחד מהשני.
3. הנאה מאינטרסים רוחניים משותפים.
אם חסר אחד מאלו,
הדבר משול לעגלה של 3 גלגלים שחסרה גלגל. לפעמים זה הגלגל הקדמי… ולפעמים זה גלגל אחורי…
אני מאמין שכל אחת מהאפשרויות היא לא נעימה..
אבל יותר מכך היא גורמת לחיכוכים. ובדרך כלל (ונכון, צריך למחוק את ה"בדרך כלל"…) הילדים מרגישים את זה!
וכאן זה מתחבר למחקר שערך רופא הילדים. על ילדים שחלו יותר.
לסיכום:
זוגיות טובה, מלבד שהיא טובה לנו. היא טובה גם לגוף ולנפש של הילדים.
והקשר שאינו נפשי, הוא גלגל רציני בזוגיות.
לכן כל כך חשוב שזה יעבוד טוב. לא פחות מהקשר הנפשי והרוחני.