החינוך במצוה תקנ מבאר את הטעם של האיסור לעשות מלאכה בב" מיני בהמות וז"ל כי מטטעמי מצוה זו ענין צער בעלי חיים שהוא אסור מה״ת וידוע שיש למיני הבהמה והעופות דאגה גדולה. ישכון עם שאינן מינן ובל שכן לעשות עמהם מלאכה וכמו שאנו האין בעינינו באותן שאינן תחת ידינו כי כל עוף למינו ישכון וכל הבהמות ושאר המעין נ״ב ידבקו לעולם במיניהם וכל חכם לב מזה יקח ב מוסר שלא למנות שני אנשים לעולם בדבר מכל הדברים שיהיו רחוקים בטבעם ומשונים בהנהגתם כמו צדיק ורשע והנקלה בנכבד שאם הקפידה התורה על הצער שיש בזה לבעלי חיים שאינן בעלי שכל כ״ש בבני אדם אשר להם נפש משכלת לדעת יוצרם.
לפי הטעם הזה קשה לי למה הקב"ה עשה שאיש ואישה התחתנו הרי שניהם שונים בטבעם?
ידידי,
הקב"ה עשה עוד משהו חוץ מהשוני. והמשהו הזה לא קיים אצל בהמות.
זה מידות טובות. יכולת חשיבה והחלטה! יכולת בחירה.
החיות די תקועות בקטע הזה…
כשחתול רואה עכבר אין שם עבודת המידות. אין שם תקון עצמי. תיקון הנפש.
אדם יכול לחנך את עצמו לדרך הישר!
הנשמה והגוף לא חברים… אבל האדם יכול לסדר ביניהם באמצעות תורה ועבודת המידות.
אז למה השם עשה שאיש ואישה יהיו שונים?
כדי שהם יהיו אחד, שזה המקורי. כך השם ברא את האדם בהתחלה. (זכר ונקבה ברא אותם).
כמדומני שברמב"ן מבואר שהקירבה גורמת לגשר על הפערים הקטנים שנותרים (אבל זה רק אחרי שאיש ואשה מבינים ומסתדרים).
אמנם יש דברים שהם הפוכים. אבל כשיודעים לנהל זאת נכון בתוספת מידות טובות ויושר, אז ורק אז מגיעים לתוצאה המושלמת ומבינים ומרגישים למה השם עשה את זה.
זהו. לכן אסור לעשות מלאכה בשתי בהמות. ובשני אנשים מותר 🙂
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
