שלום הרב!
שאלה אשמח א יוכל הרב להתייחס אליה בתפוצה:
האם זה תקין, שבעל חרד לכבודו, עד שכל הערה קטנה מצידי מציתה אש גדולה?
דוגמא:
בעלי יצא לקניות, ולקח איתו את הרשימה. בקשתי ממנו להתייחס אליה.
כשחזר שאלתי אותו אם קנה את א. ב. ג. וענה לי שלא ראה שהוספתי את זה ברשימה.
אני כעסתי ואמרתי לו שציפיתי שייצמד לרשימה. כי היו לי דברי חשובים. הוא נפגע מכך שלא אמרתי תודה על עצם הקניה אבל טענות יש ויש.
אני לא מבינה. כשאני עושה קניות הוא מתקשר כמה פעמי להזכיר דברי שחשובי לו ובאמת אני משתדלת לא לפספס.
אז הערתי לו על הזלזול כביכול, ולא על משהו אחר. כי אם היה מסתכל ברשימה ובכל זאת שוכח- לא הייתי כועסת!
הוא גם דורש כבוד במפגיע לעיני הילדים. טוען שאם אני אדאג לכבדו גם הילדים יכבדו אותו (כי כרגע הכבוד כלפיו לוקה בחסר) אני מסבירה לו שא"א לדרוש כבוד בכח. מי שמכבד- הוא מכובד. ילדי מכבדי אותי מ-א-ד כי אני מכבדת אותם!
איך אני מסבירה לו את זה?
שלום רב,
מסכים איתך שזה מצחיק שבעל חרד לכבודו כאילו היה זה כל רכושו שלו ובניו וצאצאיו עד עולם… מצחיק בהחלט מנקודת מבט של בחורה!
מנקודת מבט של אישה, צריך להבין שגם אישה רוצה שבעל יהיה ראש העניינים… ואם הוא לא יהיה חרד לזה… אז לא יהיה כלום… זה טוב שהוא רגיש לענין. בסוף זה לטובתך. את לא רוצה בעל לפלף (זה המילה שהכי זרמה לי),
השאלה היא למה הוא נהיה כל כך רגיש?
אני גם רגיש לזה אבל לא ברמה של חרדה… כפי שציינת
ובדרך כלל התשובה היא שהוא לא מרגיש שמכבדים אותו שוב ושוב, עד שהוא נהפך לחרד לדבר.. (ויתכן שיש לו חלק בזה.. לא צריך עכשיו להתקמקד בתחושות האשמה 🙂 )
בואי ניקח את הדוגמה שאת נתת ונראה.
דוגמא:
בעלי יצא לקניות, ולקח איתו את הרשימה. בקשתי ממנו להתייחס אליה.
כשחזר שאלתי אותו אם קנה את א. ב. ג. וענה לי שלא ראה שהוספתי את זה ברשימה.
אני כעסתי ואמרתי לו שציפיתי שייצמד לרשימה. כי היו לי דברי חשובים. הוא נפגע מכך שלא אמרתי תודה על עצם הקניה אבל טענות יש ויש.
כשהוא חזר זה נראה ששאלת אותו כמה שאלות שעל כולן הוא ענה לא והתנצל שלא ראה את זה ברשימה.- שם משהו התנהל לא נכון. אני לא בטוח מה בדיוק. אבל זה שאת שואלת אותו שאלות ברצף ובסוף הוא מצטדק יתכן שהוא הרגיש ילד שאמא בודקת אותו. זה לא בטוח אבל תחשבי אם זה נכון או לא.
אחר כך מגיע קטע שמעיד קצת על הלפני:
האמא ממשיכה וצועקת: "ציפיתי שתצמד לרשימה!" ואני מוסיף: הרי אתה התחתנתי איתי ואתה חייב לעשות מה שאני מצפה ממך.
ואז מגיע הסיום: שהוא נפגע מכך שא אמרת תודה על עצם הקניה.
אומר לך משהו: נדיר שבעל נפגע מכך שלא אמרו לו תודה. הוא אולי רוצה תודה. אבל להיפגע מכך? נפגעים מפגיעה!
כשאת כותבת "הערתי לו על הזלזול" זו התנשאות שלך מעליו.
אתה למטה. ואני היותר גדולה יתקן את הבעיות שלך. אני אעיר לך על כך שלא הסתכלת בדף.
אני מקווה שהקוראים היקרים שלי יבינו את מה שכתבתי.
כי אני מנסה להעביר מסר לא מוגדר.
אני רוצה שתשימו לב שהשאלה לא נכתבה בצורה לא יפה. נשמע אישה שהתעצבנה על בעלה.
אבל היא לא שמה לב למה שהיא עושה.
לגבי הילדים- הוא צודק. אם את תכבדי אותו אז גם הם יכבדו אותו. אבל גם שם הצורה שאת מדברת איתו היא צורה שמעבירה לו מסר שהוא לא ראוי כרגע לכבוד ולגבי ההמשך נשקול זאת… הנה הציטוט:
"אני מסבירה לו שא"א לדרוש כבוד בכח. מי שמכבד- הוא מכובד."
ההסבר שלך הכי נכון שיש! אבל הוא מעביר מסר של אל תדרוש כבוד כי אתה לא ראוי לטיפת כבוד. כי לבינתיים אתה טיפוס מזלזל שכמותך…
הגישה הזו היא לא עוזרת להרגעת החרדות שלו לגבי כבודו, אלא מחריפה אותן.
שינוי בחשיבה:
את מגיע ממקום של חייב לך. הוא לא חייב לך כלום.
אבל אם הוא רוצה לחיות איתך טוב- מאוד כדאי לו לכבד אותך ולא לזלזל בך!
אם הגישה שלך תהיה אני לא אחראית עליך ואתה לא חייב לי כלום,
ובאמת תודה שאתה קונה לי כשאני מבקשת,
אבל נפגעתי שהרגשתי שלא מספיק אכפת לך ממני ומהצרכים שלי.
אתה מושלם,, אבל אני הרגשתי שמזלזלים בי…
מובן?
תקראי כמה פעמים עד שהרעיונות יכנסו לך לראש.
זה ענין של תרגול וזה יצליח לך בעזרת השם!
חוברת "תעצומות הנפש"
משימתנו בחוברת זו:
לתת לאשה כיוון ברור בהתנהלותה ומטרותיה בחיי הזוגיות, תוך כדי התחשבות במציאות החיים המורכבת.
לעסוק בסיטואציות שמקשות להשקיע בבן הזוג וכיצד להתייחס אליהן.
ליצור משמעות ברורה לכוחות הנפש של האשה ביום יום.
מחיר: 20 ש"ח
לחוברת דיגיטלית למייל לחץ כאן!