שלום וברכה!
אין מילים על התובנות החשובות שהנך מזכה את הרבים בזה וגורם ברכה ושלום בבתי ישראל, שלמותר לתאר התרומה הרבה בזה לגידולם הטוב של דורות ישרים והרמת קרן היהדות וקרן התורה
ברצוני לבקש רשות ולשאול שאלה מאתגרת שלדעתי מנקרת במוח הרבה מהשואלים ומשפיעה הרבה על אופן קבלת העצות הנבונות שלך
בעל / אשה שנתקלים בשאלות ותהיות בנושא הזוגיות שואלים את עצמם את השאלה דלהלן: האם נפל בגורלי להסתדר עם בעיה מסויימת כחלק מהקשיים שיש לכל אחד בעוה"ז, או שזה חיים נורמליים ורגילים, למשל כל אחד מבין שכשיש וויכוח בבית איפה לשהות בשבת ואיך להסתדר עם הילדים וכו' וכו', זה נורמטיבי, ויש להתמודד עם זה כמו כל אתגר בחיים, אך כשזה מגיע לשאלות הנשאלות אצלך בעלון התחושה היא שאני בבעיה והרב שקולניק בחכמתו ייעץ איך לפתור, או שלא, זה חלק בלתי נפרד מהחיים הזוגיים ולכל אחד זה יוצא במקומות אחרים לפי טבע הבעל / האשה, השאלה נוגעת למעשה בהתייחסות, אדם צריך לדעת אם זה נורמה, או שהוא נתקל בבעיה מסויימת, עליו להשלים עם המצב, ולנסות לפתור אותה ככל שיוכל.
אהרן
שלום ר' אהרן,
יש עבודת המידות -זה לא קשור לשקולניק.
ויש לא להסתדר-קשור לשקולניק.
וויכוח לא צריך להיות! כי וויכוח זו שיחה שהשתבשה!
זוג לא צריך להיות במצב של וויכוחים ואי נעימויות.
אתה כותב כאילו השם ברא את זה שנהיה קצת דפוקים ועניים ומוכים.
השם ברא עולם יפה וורוד!
אבל הוא בהחלט נתן לנו ייצר הרע. האם לומר מילה טובה או שלא. האם להעליב או שלא.
זוג שלא מסתדר. זה בדרך כלל פחות ייצר הרע. אלא גם אם יהיה להם ייצר הטוב הם עדיין לא יצליחו להימנע מוויכוחים וקשיים. כאן התפקיד שלי נכנס.
מקווה שהסברתי מספיק טוב.
שלך יעקב
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
4 Responses
לדעתי כשבנאדם מבין שזה נורמלי ועבודה תמידית יש לו הרבה יותר אפשרות לחוות חיים יפים יותר
זה עובד הפוך על הפוך
אם נחשוב שנורמטיבי זה חיים בלי נסיונות כל נסיון קטן יפריע לך ויגרור עוד ועוד
התמודדויות
ואם נשכיל שהנורמה זה להתגבר לא נשים כל כך לב לקשיים ונמצא יותר את היופי שבחיים
זוית נוספת בעניין
ההגדרה הכללית לרגשות של כאב!
מתי הם תקינים ומתי שזה דורש שינוי?
העולם בנוי בצורה שיש בו גם דברים כואבים לכל אחד בזמנים מסויימים !!
השאלה הפנימית שאמורה להשאל האם אני חווה את הכאב עצמו מהמציאות הכואבת או שיש כאן משהו נוסף
שזה יכול להיות פרשנות סובייקטיבית לאירוע
והפרשנות הזאת גורמת לכאב נוסף הרבה יותר גדול
וזה יכול להיות שוני מהותי בין סיגנונות האישיות של הבעל לאשה
לדוגמא אשה יכולה לדון עם בעלה לאיפה ליסוע לשבת והיא מאד רצתה אחרי שעבר עליה שבוע קשה בעבודה ,היא רצתה להתארח וכו'
ובעלה בצורה ענינית במקום להקשיב עד הסוף
אמר בקצרה אין על מה לדבר!!!והמשיך לדרכו…
כאן הכונה של הבעל לא הייתא רעה, אבל האשה עלולה להרגיש כאב נוראי
שאי אפשר להכיל אותו…הרגשה של בדידות נוראית ולא איכפת לו ממני וכו'
ומה ההתייחסות הנכונה?
הבעל לא חייב להסכים ליסוע
אבל הוא כן חייב להיות איתה עד הסוף בהרגשה שלה של הצורך העצום והאכזבה העצומה
מההחלטה להשאר בבית
ואם הוא יהיה כנה ופתוח וקשוב ומתעניין מה את רוצה ? ולמה את רוצה ? וכמה זה חשוב לך?
יתכן בסוף שיסכים ליסוע
אבל גם אם יגיע למסקנה שלא [כי יש סיבה מיוחדת שהוא צריך להשאר]
אם זה יהיה אחרי הקשבה אמיתית שהוא הרגיש את הצורך שלה עד הסוף
והיא הרגישה שהוא ממש איתה וממש מחובר אליה
וחווה את מה שהיא מרגישה והיא ממש נמצאת אצלו עמוק בלב
ברור שיכאב לה ההחמצה שלא נוסעים להתארח
אבל אז הכאב הוא אמיתיטהור ואורגינלי אבל ניתן להכלה !
כי את המקום האישי של הביחד ושהבעל איתה בלב היא קיבלה !
הוו איזה יפה הסברת את זה
כמה שזה נכון
נראה לי כל פעם שקורים וויכוחים בין בני הזוג
זה רק בגלל הסיבה בזה שלא מקשבים, קשובים, באמת למה שכואב לבן זוג
המון בעיות היו נפתרות
תודה לך
וכמובן לשקולניק על הכל
לזה קוראים "תקשורת נכונה "