ישנם שני סוגי תכונות (עיקריות) לתפיסות עולם שלנו.
תפיסת עולם שאנחנו יוצרים
לדוגמא: תפיסות רוחניות שאני חושב שהן הנכונות, תפיסות חברתיות שלדעתי הן הנכונות, תפיסות חינוך שלדעתי הן הנכונות.
תפיסת עולם – סתמית
שלא חשבתי ולא אמרו לי, אלא שכך אני רואה את העולם.
זוהי תפיסת עולם שבנויה מכוחות חיצוניים כמו פרסומת שכנועים טפטוף ידיעות של החברה שמסביבי.
דוגמא: אדם שנולד לעולם שבו בכל בית יש לפחות פלאפון אחד, הוא לא יוכל לקבל את זה שלו עצמו לא יהיה פלאפון הוא יאמר "אם יחפשו אותי?!", "אם אצטרך להרים טלפון מהמכולת?!"
הוא לא יקבל אם נאמר לו: "לא יקרה לך כלום, באם לא יהיה לך טלפון שבועיים"…
דוגמאות נוספת: לא ניתן לחגוג שמחה בדורנו בלי משקה מוגז, לא ניתן לחיות בלי חשבון בנק. מדוע? משום שזה נראה מאוד מוזר ולא מקובל מבחינה ציבורית… זהו, זאת (או דומה לזאת) רוח התשובה להתנהלות שלנו בנושאים מעין אלו!
אין כל הגיון שעומד מאחורי זה. אך זוהי אחת מתפיסות העולם שלנו "להתנהלות נורמלית" ובלא שאנחנו יצרנו אותה, בשונה מתפיסותינו האחרות שאנחנו יצרנו אותם כמו רוחניות נכונה, חינוך, צניעות, זוגיות, עבודה, לימוד.
זוהי למעשה המציאות. אך האתגר העומד בפנינו הוא, לבדוק האם לא נשתרבבו לתפיסות העולם החשובות לנו [כמו זוגיות] – גם תפיסות עולם סתמיות.
אז תחשבו האם אתם מייצגים את עצמכם או שאתם פועלים בעקבות מישהו אחר.
אנשים אומרים לי בפגישות: "ככה הרגילו אותי ההורים שלי" או "ככה גדלתי", ורוח הדברים שהם צריכים לדעת זה, שאם אתה עושה דברים לא נכונים בגלל שהרגילו אותך, אז תדע שאתה זה לא אתה בנקודות הללו. בנקודות הללו, אתה מעשה ידיהם של אלו שהשפיעו עליך לפעול כך או אלו שהרגילו אותך
ואנחנו רוצים שאנחנו נהיה אלו שיוצרים את היצירה הראשונה של עצמנו ולא אחרים.
הנה דוגמה מעצבנת…
אשתי הרגיזה אותי אז אני כועס! – האם אתה מעשה ידי אשתך או שאתה יכול לבחור אם לכעוס או לא? מה דעתך שאתה תחליט על עצמך מהיום ולא כל מי שרוצה יוכל להפעיל לך את הכעס או את הרגש או כל דבר אחר?
