ב"ה אנו נשואים קרוב ל-4 שנים, באושר ובשמחה,
יש לי קשר טוב עם בעלי, זורם, הוא מאד אכפתי כלפיי,
אפשר להגיד שהקשר שלנו הוא ממש כמו זוג יונים,
אבל יש לי בעיה אחת שמאד מטרידה,
בעלי יש לו סוג של אובססיה עם האכילה שלי,
הוא מאד דואג לי שאני יאכל, הוא שואל אותי כל יום מה אכלת, ולא לגמרי סומך על מה שאני אומרת , הוא בודק לבד,
ואם פספסתי ארוחה, זה מגיע ממש להרמת טונים מצידו, ולאמירות שאני אישה לא נורמלית, וכו',
יש לציין כי חוץ מנושא האכילה, בעלי לא צועק עליי כמעט בכלל,
אני בטבע שלי לא עושה עסק מאוכל, וגם טיפוס שיכולה לשכוח לאכול כשאני עסוקה במשהו,
אבל מצד שני לו, אני דואגת מאד, לא שוכחת להכין לו, משקיעה אפילו מאד, ולפעמים הוא מתקומם, למה לי את מכינה כאלו ארוחות שאני חייב לאכול, ואת עצמך לא אוכלת,
אני מרגישה שהנושא יצא אצלו לגמרי מכלל פרופורציות,
ואני אתן דו',
אתמול נר ראשון של חנוכה, היה לי יום עסוק מאד בעבודה, וגם יום ראשון ממילא התיאבון שלי אחרי שבת לא משהו, כך שנשנשתי פה ושם, ולא אכלתי מסודר, בעלי חזר להדלקה, היתה לנו ממש הדלקה מרגשת, וברגע שהסתיים, פתאום בעלי שינה את עורו והתחיל להגיד, אני רואה שלא אכלת נורמלי, זה לא תקין, את אשה לא שפויה, ניסיתי באמת פעם אחת להבין ממה הוא חרד, לשאול אותו מה הוא מפחד שיקרה לי, אבל הוא התקפד בתוך עצמו וזה העכיר לנו את כל האוירה
אשמח לחוות דעתכם מה עליי לעשות, בשביל שזה לא יעיב בינינו,
אני כמובן משתדלת לאכול, פשוט, אבל קורה לי לפחות פעם פעמיים בשבוע, שפספסתי ואז אויה לי…
תודה על השאלה!
לפי איך שאת מציגה את זה זה נראה בעיית אישיות שלו, אבל היות ואני מנוסה עם זוגות, אני חושב שלא צריך לקפוץ למסקנה אישיותיות.
למרות זאת יתכן שבעלך סוחב איתו משהו מהילדות. איזו טראומה.
כי את מתארת אדם טוב ובעל מזג נוח כבר 4 שנים,
ורק באוכל קופץ לו הפיוז.
אז יתכן שעבר משהו עם אוכל לחצים בבית, וכדומה.
נסי לפטפט איתו על זה בלי הקשר ללחצים שלו כלפייך. שלא יחשוב שאת מזלזלת בו.
יתכן שאנשים יכתבו בתגובות דברים מלחיצים על הפרעות אישיות וכדו'- אל תתרגשי ואל תקפצי למסקנות מהר מידי. קודם לנסות דברים נורמאליים.
עוד משהו,
יתכן מאוד שמפריע לו שכשאת מזניחה את עצמך עם האוכל אחר כך זה "עולה לו" ביוקר. יתכן שאת עייפה אחר כך וכואב לך הראש וזה מעצבן אותו.
לא האוכל. אלא מה שקורה מהאוכל…
אם הכל לא עובד,
נסי לדבר איתו לא בזמן שהוא מעיר לך על האוכל, אלא סתם בבוקר אביבי אחד:
"מוישי, רציתי לשאול אותך,
האם כשאני לא אוכלת זה פוגע בך איך שאני אחר כך
או שאתה פשוט מוטרד שתהיה לך אישה לא בריאה
אני ממש רוצה להבין זה יעזור לי!"
בהצלחה!
וחנוכה שמח!
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
4 Responses
נהניתי לקרוא את התשובה של הרב יעקב
רציתי לכתוב עוד דבר
כי אני מכיר אנשים שאוכלים באופן מסודר
3 ארוחות ללא נשנושים
ובדר"כ הם לא כ"כ מבינים אנשים שמנשנשים ולא אוכלים מסודר
כי אצלהם זה סוג של דרך חיים
אני דווקה רואה את זה כאכפתיות עמוקה של בעלך!
זה כמו שהילד שלי עושה משהו מסוכן חלילה אני נלחץ,
כי באמת אכפת לי ממנו, – רגש טהור!
למרות שהוא צריך להבין שצורת התגובה שלו,
שגוייה לחלוטין!!!
המשך… הבהרה
הדוגמא של הילד, היא לא לגבי הסכנה,
אף א’ לא מת מדילוג על ארוחה, כמובן,
אלא לגבי סוג הרגש – איכפתיות עמוקה!
אני חייבת לציין לך משהו,
אני לעומת חוייתי חוויה הפוכה,
שהיה מאוד קשה לבעלי לאותת אותי אוכלת,
הוא ממש היה מעיר לי שפשוט הייתי אוכלת רק כשהוא לא בבית,
תהני מזה שהוא דוא לך, ואכפתי ואת חשובה לו,
ייתכן שזה באמת הפרעה,
אבל זה מצב נתון- איך לראות את זה- זה בחירה שלך,
כהפרעה שלו או כאכפתיות עמוקה כלפייך!
מאחלת לך לראות את ההיבט הנכון!!