יושב לו אחד מבני הזוג בעיקר בזמנים
ששני בני הזוג נמצאים יחד בבית
וחושב לו
מדוע החצי השני שלי לא עושה לי קפה?
או מדוע הוא לא מבין אותי?
מה הוא לא מבין שיש לי צורך בתשומת לב?
האם הוא לא רואה עלי את זה?
עכשיו משהו אחר…
יושב לו אחד מבני הזוג בזמן שהוא לבד בבית
וחושב לו מדוע הוא מתעצל לעשות לעצמו קפה?
או למלא את עצמו בתוכן (להתייחס לעצמו…)?
עכשיו אני מחבר את שני המצבים (כשאתה לבד בבית וכשאתה עם אשתך)
ושואל…
האם יש סיכוי שלפעמים הטענות שלנו כלפי החלק השני שלנו,
היא משום עצם היותו נוכח בשטח?
ואולי בכלל לפעמים עדיף שאנחנו נקום ונעשה. נקום ולא נתלה תקוות,
בדיוק כפי שהיינו עושים אילו בן זוגנו כלל לא היה כאן.
מה אתם אומרים? 😉
5 תגובות
לא מסכים להשוואה, כשאני לבד בבית ויש לי צורך במשהו אז אני עושה את זה נטו למלאות את הצורך הספציפי.
כשאני יושב/ת אם בן/בת הזוג אז מלבד הצורך הספציפי יש עוד צורך של יחס, של הרגשת קשר, ועוד אין ספור מילים שאפשר לרשום פה בשביל לבטאות את הצורך, וזה לא מתמלא על ידי שאני בעצמי אדאג לצורך הספציפי.
יוסף תקרא בבקשה שוב את הרעיון:
"האם יש סיכוי שלפעמים הטענות שלנו כלפי החלק השני שלנו,
היא משום עצם היותו נוכח בשטח?"
זה שאתה לא מצליח למלא את הצורך שלך אין לך למי לבא בטענות אבל כשבן זוג שלך עושה לך את מה שאתה עושה לעצמך אתה בא בטענות…
ואולי בכלל לפעמים עדיף שאנחנו נקום ונעשה,,,
נעשה לבן הזוג שלנו שאולי חושב
מדוע שהחצי השני שלי לא יעשה לי קפה….
ופתאום הוא כן !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בן זוג זה דבר מקסים, ולתת כח אחד לשני זה עוד יותר מקסים!
אבל מה קורה כהבן זוג שלך לא במצב רוח היום\ לחוץ\ עמוס\וכד'…
בזה יהיה תלוי המצב רוח שלך?!?!
אין כמו לדעת לתת כח לעצמך, למלא את עצמך מבפנים-
ואם הבן זוג נות לך כח- זה פשוט בונוס!!!