את השאלה הזו אני מפרסם עם התראה…
שאף אחד לא יבין לרגע שעצם הפרסום יש בו התנצלות או התרפסות או הסכמה עם השואלת. ממש לא. אבל בגלל אוסף מיילים מוזרים של טעויות שהגיעו בעקבות המיל הקודם. החלטתי להגיב "לבלגן" הזה ולו תגובה חלקית.
לפני השאלה, הנה עוד אוצרות שנשים שלחו אלי בסגנון השאלה הזו:
מאיפה זה בא שהתפקיד הזה שלה? (המכולת)
למה לא ברור לו שצרכי הבית הם שלו בדיוק כמו שהם שלה?
הם משותפים לשניהם.
שולמית
סליחה שאני מתנגדת כ’”כ בנחרצות.
למה אישה צריכה סיבה כדי לא ללכת לקנות, כאילו זה ברור מאליו שזה התפקיד שלה לעשות הכל ואם קרה מצב שהיא בדיוק עושה משהו אחר ולא יושבת כמוהו על הספה עם ספר אז הוא יכול ללכת.
למה היא לא יכולה לנוח ושהוא ילך מה יקרה
סליחה על ההתפרצות, אני לא ממש מבינה את הגישה הזו של הגברים
תמר
שלום וברכה,
אני מאוד נהנית מהשאלות והתשובות המחכימות שאתה עונה.
מעשיר ומרחיב ופותח את הראש.
קוראת תמיד, ונהנית ומסכימה! עם הדברים.
הקטע שהעלת היום צרם לי !.
אני מסכימה מאד על דיבור ברור ומפורט בין בני הזוג.
והכל בהידברות ושיתוף פעולה, ושמחה:)
אך בתוכן הקטע ששלחת הפריע לי מאד!!!
שהבעל אומר לה זה התפקיד שלך 🙁
ותשובתה "גם בעל צריך לעזור…" והוא: אך לא כל רגע…
לא הבנתי, הוא לא שותף?
הוא הכניס תחת בעלותו שפחה שתעשה ותעשה ומתי שבא לו הוא 'יעזור'
מי אמר מה תפקיד של כל אחד (אלא אם בני הזוג חילקו בינהם תפקידים – אבל גם זה לפי הענין, ובהידברות ובשותפות)
ואיך מתבטאת השותפות שלהם?
והיא עוד עונה לו ומסבירה שהיא לא יכולה כי היא עמוסה ולא תספיק…
אני חושבת שכשאתה שולח קטע כזה לאנשים – והם קוראים.
מוטמעת פה טעות בסיסית באופן בו בני זוג אמורים לחיות.
הם צריכים לחיות בשותפות מלאה!!! ולא בצורה שהאשה חייבת (מרגיש כאין שפחה), ובן הזוג כשירצה יעזור…
מזכיר קצת חיים של פעם, …
אמרה לי יועצת נישואים ומדריכת כלות, שרוב הבעיות של זוגות שמגיעים אליה, נובעות מהענין שהבעל לא מרגיש שותף,
אלא כזאב בודד, וכל הכבוד לו מתי שמתנדב לעשות משהו. וחושב בטעות שעניני הבית הם 'תפקידים' של האשה.
יש מצבים בהם האשה מוותרת לבעלה מרצונה הטוב, נניח אם משקיע את כל זמנו בתורה והיא רוצה בזה, או מכל סיבה אחרת.
אך הכל מגיע מתוך מקום שהוא מודע לזה שהיא מוותרת!
אני יודעת שלא זה הרעיון של מה שנכתב,
והמסר היה אחר לגמרי.
אך על הדרך, נכתבו דברים שצרמו לי מאד בעיניים.
וחשוב לי מאד שהמסר הזה יעבור גם לקוראים.
כי עדיין יש זוגות שחיים בצורה הזו :(((
ואשמח לתגובתך,
וכמובן לא לפרסם בשמי.
תודה רבה
ובכן, מרוב שזה מלא בטעויות ועיוותים אני ממש לא יודע מאיפה להתחיל לענות. ננסה ביחד…
1.
קודם כל. יש בעיה שכשאני כותב משהו כדי לעזור לזוגות ואני כותב רעיון שממש יכול להשכין שלום, אז יש כאלו שרואים בזה את איך אני "מהדור הקודם" נגד האישה. הלא כל הרעיון הוא בעד שיהיה לאישה טוב. ומה נדרש ממנה? לומר עוד כמה מילים שתהיה אווירה טובה. לה. בבית שלה. אני לא נמצא שם. רק היא ובעלה!!!
אז איך אתן הקראות החשובות מצליחות לראות במאמר דווקא את איך שהאישה נפגעת ומסכנה?
אולי היא מסכנה בגלל איך שהיא מתנהגת? למה אתן חושבות שהיא צריכה להגיד מה שבא לה ושהוא יעמוד דום רק כי היא אמרה?
2.
מי אמר שבעל צריך להיות שותף? זו המצאה שלכן.
בעל לא צריך להיות שותף. הוא לא חתם חוזה איתך כשהתחתנתם. את אולי חושבת כך.
בעל צריך להיות אכפתי.
בעל צריך להיות מתחשב.
בעל צריך לתמוך
לבעל צריך להיות עול שלאשתו לא יהיה קשה בחיים.
מי דיבר בכלל על חלוקת תפקידים? אני לא שמעתי על תנאי כזה כשהתחתנתי.
לי בא להתחתן ולשבת רגל על רגל!
אבל עם ערמה בלתי נגמרת של אכפתיות ודאגה לאשתי!
וזה אומר שאם היא מנהלת את הבית וקשה לה. אז אני שולח אותה לשבוע מניהול הבית ועושה זאת במקומה.
מה זה משנה בכלל מי אחראי על מה וכמה החלוקה צודקת?
זה הרי קשקוש שאי אפשר לעמוד בו.
בלי שתרצו אישה עושה יותר או דברים שונים מהבעל.
אבל אם התחתנת עם בעלך כדי שיהיה לך שותף- יש הרבה סינים שמוכנים להיכנס לנישה הזו בתשלום!
שותף? טכני? באמת?
אישה צריכה שותף רגשי. שותף שיבין. ומשם גם יעזור!
לא חסר נשים שאומרות "יש לי הכל! אבל אני בכלוב של זהב!"
נשים שלא חסר להן כסף. נשים שלא חסרה להן עזרה. אבל דבר אחד שבשבילו הן התחתנו חסר.
וזה היה חסר פעם (הדור הקודם..)
וזה חסר היום.
ויש סיכוי טוב שזה חסר לכן המגיבות והשואלות. למה?
כי אתן ממוקדות בלבדוק את חלוקת התפקידים הטהורה. האם עשה או לא? האם המאמצים שווים או לא?
עם חשיבה כזו זה בדיוק המתכון להרוס את הבית.
ידידים זה לא העניין!
העניין הוא אכפתיות. תשומת לב. הבנה.
אם יש את זה הכל ייפתר!
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
26 Responses
לדעתי אם לפרסם או לא – (אפילו שיתכן ואתה צודק) צריך להגיש את זה לפני גדולי הדור ולפני עוד גדולי היועצים כדי שהם יאשרו ואז זה יוכל להיות מקובל על כולם
שלום וברכה
חושבני שברוח המתחדשת של שנות ה2000 שהציבור ניזון מכל מיני כתבות כאלו ואחרות בכל מיני מקומות ששם הרוח הנושבת היא שותפות בכל תחום… שוויון בנטל פמיניסטיות וכו שמעמד האיש והאשה שווה בכל ואינם מודעים שיש לאשה סיבת בריאתה -עזר כנגדו ולא בראו לה עזר כנגדה.
ובוודאי בחלק שלו כמו שכתבת כעת ותמיד יש לו לתמוך בלי סוף רגשית וכו וכו כיד ה הטובה עליך.
חזק ואמץ אל תירא שמור על דרך ישראל סבא ללא כניסת רוחות זרים.
יישר כך
עזר כנגדו זה לדעתך שוטפת את הריצפה ומכבסת? ואם יש לה עוזרת בית שעושה את זה אז היא כבר לא עזר כנגדו?? אני חושבת שעזר כנגדו זה בפן הרגשי והנפשי ששם האישה משלימה את הגבר באופן מדהים! בנוסף – ברור שאישה תעשה את כל התפקידים שלה אבל בדורנו גבר לא עושה את כל התפקידים שלו – גם אם הוא מפרנס זה לא מספיק וגם היא מפרנסת – כמו שהיא עוזרת לו בתפקיד שלו גם הוא יכול להתכבד ולעזור לה בתפקידים שלה…
הי לא התכונתי לצאת ככה בכללי
זה פשוט ממש מעצבן שלגבר מבחינתך יש אפשרות לשבת על הספה ולחלום
אבל לה אסור כי היא פשוט יש לה כביסות וכלים וכו
אולי באמת אני מדור ה2000 שנהוג שהגבר עוזר ולוקח חלק(וכמובן בשמחה)
ואולי הפוסט הזה מתאים לאנשים באמת מהדור הקודם או אנשים כמו שאמר איציק שבאמת לא ניזונים מרעיונות חדשים וכו
בהצלחה לכולם
ובאמת חושבת שכמו שאמרמשה יש לשאול שאלת רב
לא כתוב שצריך לעשות את העבודה בבית ולכן גם הגבר לא יעשה בבית, רק יביא את הכסף הביתה ומיד המגיע לבית ילך לישון
זה שאלה רגישה
אבל מי שכותב "מהדור הקודם" בבעיה כי… הדור הקודם זה אביתנו ואמיתנו בכל הדורות ולא אנחנו לא פיתחנו תורה או הנהגה חדשה
נכון היום אנחנו בבעיה שהסביבה מבלבלת ולכן חלק מחוכמת הבעל זה איך להיות שם בשביל אישתו לפעמים ואולי תמיד גם בעזרה פיזית
אבל לא לטעות עול הבית הוא של האישה על פי תורתינו הקדושה
אדרבה כימדומני שזהו דבר שצריך בהירות…
ונשאל שאלה פשוטה הלכה למעשה
אם הבעל לא מתכנן ללמוד בשעות מסויימות במשך היום-[ מ5 בצהריים עד 8 בערב …]
וגם בזמן הזה הוא לא דואג לפרנסה
מה הוא עושה ?
מבזבז את הזמן….
האם תפקידים כמו שמירה על הילדים או לתפקד בשאר צרכי הבית זה תפקיד של האשה יותר מהבעל ?
או שאין שום הבדל בינהם ושניהם אמורים לדאוג לזה בצורה שווה ושיעשו חלוקה הוגנת..?
-מה האמת על פי התורה ..?
או בזוית של אנושיות-.במערכת הזוגית.?
מה אמור להיות?
[האמת היא שאולי אין רמז בתורה על העניין ….
אבל מה הרב שליט"א אומר בעניין מתוך מבט מיקצועי ותורני?
לא.ל.
לענ"ד ע"פ התורה "אעשה לו עזר כנגדו" זה לא קשור לאדם שלומד או שעובד.
זו מטרת בריאת האשה וזהו תפקידה. אפשר לכעוס ולרטון אבל כמו שלגבר יש מטרה ללמוד תורה / לפרנס את משפחתו והוא לא יכול לומר "בא לי… " כך גם האשה.
ככלל "אדם לעמל יולד" וע"ז הוא יקבל שכר וחלילה ההיפך.
כל מיני פנטזיות שאני רוצה ורוצה …. מקורם בעולם החילוני שהאדם בא קודם כל להנות ואח"כ אם "מתחשק" לו אז הוא יואיל בטובו לעבוד את ה'.
וכך כ"א צריך להסתכל מה תפקידו.
ברור מעל לכל ספק שאם הוא יושב ומעביר את זמנו בבטלה גמורה ולא עושה עם עצמו כלום – אם מעט שכל בקודקודו – עליו כמובן לעזור לבן זוגו ולהושיט יד וליצור אוירה נפלאה בבית וכמו שהרב שקולניק חוזר ואומר בניסוחים שונים לאורך השנים.
אבל האמת היא אחת – גם אם היא לא פוליטיליקורקט.
ממתי "עזר כנגדו" פירושו לבצע עבורו את כל עבודות הבית???
ציטוט: יבמות סג-א
אשכחיה רבי יוסי לאליהו א"ל כתיב אעשה לו עזר במה אשה עוזרתו לאדם ?
אמר לו: אדם מביא חיטין, חיטין כוסס? פשתן, פשתן לובש?
לא נמצאת מאירה עיניו ומעמידתו על רגליו !
למאיר היקר ציטוט מדבריך
"ברור מעל לכל ספק שאם הוא יושב ומעביר את זמנו בבטלה גמורה ולא עושה עם עצמו כלום – אם מעט שכל בקודקודו – עליו כמובן לעזור לבן זוגו ולהושיט יד וליצור אוירה נפלאה"
בבקשה בא נתמקד בצורה כנה …ואובייקטיבית …
.[בלי מוסכמות קודמות שלא ידוע לך מקורם…]
האם בתיאור שאני תיארתי שמ5 עד 8 בערב הוא לא עושה כלום
האם חובת האשה לשרת אותו ושהוא בזמן הזה יקרא עיתון …
והיא תעבוד עם הילדים כי זה תפקידה….
או שהיא יכולה לומר לו למה שאני ישמור על הילדים בבקשה בא נתחלק
גם אני אוהבת לקרא עתון…
[ועכשו בהומור גם אני גם גבר ויש לי נגיעה להאמין לשדר העקיף שלך…
שהשתמשת עם הפסוק כמענה לשאלה שלי …לטובת הגברים…
אבל האמת הפנימית שלי לא השתכנעתי ….
ולענ"ד בתיור שתארתי חובת הבעל בדיוק כמו חובת האשה !!!!!!!!!!!
ולכאורה שיתחלקו בשמירה !!!!!!!!!!!!!
אלא אם כן האשה מרחמת על הילדים… או על בעלה …וגבר מתוסכל שישמור על הילדים המצב יהיה גרוע מאד ….
ולכן יתכן ששוה לה או בגלל רחמנות על הילדים שלא יקבלו אבא עצבני ….
או בגלל שהיא מעונינת למצא חן בעיניו ולהוריד ממנו עול …
וכו'
כך לענ"ד ואשמח להחכים…
השם ברא את העולם שהאשה מגדלת ילדים והבעל עובד לפרנסה,
היום תפקיד הבעל בחלק גדול מהציבור זה ללמוד תורה, ולאשה בנוסף לגידול הילדים זה גם לצאת לעבוד כדי שהוא יוכל ללמוד תורה.
בשביל בעל לעזור עם הילדים ומטלות הבית זה קושי ממשי!! בשונה מהאשה שזה הטבע שלה…..
הוא אוהב לעזור, אך לא שירגיש כאילו העול מוטל עליו….
א"א ללמוד תורה שלוש סדרים ביום ובנוסף במשך כל היום הפנוי לעזור..
כמובן שאם יש הרבה עבודה בבית זה רשעות לשמה לא לעזור, אך זה עזרה ולא שמוטל עליו!!
הבעל מלבד תפקידו ללמוד, גם תפקידו להשליט משמעת בבית ולחנך את הילדים וזה גם דורש ממנו אנרגיות..
כשאשה גומרת לעבוד לפרנסה מאליו מוטל עליה עבודות הבית כי זה התפקיד האמיתי והטבעי שלה עוד יותר מאשר לפרנס את הבית…
לאשה לעבוד עם הילדים ושאר מטלות הבית זה טבעי, ואילו לבעל זה אתגר!!!!! (עבודות פרעה במצרים פרשת השבוע…..).
כמו שהבעל לא יגיד לאשתו לכי לעוד עבודה כשהיא עייפה כך האשה לא אמורה לומר לבעל לך לטפל בילדים או בשאר מטלות הבית כשהוא עייף.
ושוב ושוב הוא חייב חייב חייב לעזור, אבל זו עזרה….!! ולא עול שמוטל עליו….
כן מוטל עליו שהאשה תהיה שמחה כמו שכתב הרב שקולניק.
תודה על הנושא המרתק.
יש לי חידוש בשבילך!
גם לאישה לצאת לעבודה, אפילו אם היא עובדת רק שלוש שעות ביום זו עבודת פרך של עבודת גבר על אישה!!
וזה נגד טבעה, ובשביל הבעל זה בטבע שלו!! ובשבילה זה אתגר!!!
מפליא ממש!!!
כל הסיבות האלה לא גורמות לנשים להזניח את הבית או להמנע מלתת את חלקם בפרנסת הבית שהיום נוצר צורך כזה מה לעשות, בין עם הבעל לומד בין אם הוא עובד, עדיין נשים לקחו על עצמם גם את העול הזה, בלי תירוצים
צר לי אך לענ"ד עדיין אם אנחנו מנסים להבין מה רצון ה' מאיתנו בכנות – אין זה קשור למה עושה הבעל או עושה האשה. ה' ייעד תפקיד לכל אחד שזהו תפקידו בלא קשר לצד השני. הלא יבא יום וכולנו נשכב מתחת לבלטות… וכך קבלנו ואנו מאמינים שידונו אותנו על מעשינו. וע"כ אין זה משנה באמת מה הצד השני עושה. אנחנו מחוייבים לעשות את תפקידנו כמבואר בפסוק הנ"ל וכמבואר ברמב"ם מה תפקיד האשה ומה תפקיד הבעל.
אני מודע לכך שכיום שאנו חשופים לתרבות החילונית ולמדיה ו(חלק) אף לרשתות החברתיות וגם בנו נכנסה הדעה שזו שותפות – ולא היא ! יש את ראש המשפחה ויש את העזר כנגדו. מאד מבין את מי שזה מרתיח אותו (הדעות החשוכות לכאו') אבל אם אנו "חרדים" לא רק בהגדרה אלא באמת מחפשים מהי עבודת ה' שלנו – לענ"ד זו האמת ואין בלתה וא"כ גם אם הוא יושב ומכלה את זמנו – הוא יתן את הדין ע"כ. אבל האשה לא נפטרת מתפקידה ועליה לשרתו ככל יכולתה כמובן.
רק זאת ציינתי שהחכם עיניו בראשו ….
אשה שלחה לי:
נהניתי מאד מתשובתך לתגובות של הקוראות
שמסכנות שככה הן מסתכלות על החיים.
גם אני עושה את כל עבודות הבית ובעלי עוזר לי רק שאין ברירה
ואני אף פעם לא מרגישה מסכנה…
אולי זה באמת תלוי בהתנהגויות שלו…(שקוע בלימוד ומאד מראה איכפתיות שאני עובדת קשה)
מה שנהיה היום זה באמת כואב שנשים מרגישות שבזה שהן עושות את עבודת הבית הן השפחות של הבעל
וזה כואב לי כל פעם לשמוע את זה…
ואני חיה ככה אפילו שאני צעירה בת 25 עם 2 תינוקות ובלי עזרה עם עבודה של 8 שעות…
אני לא מזלזלת באלו שנעזרות בבעל כשצריך
וגם אני נעזרת בבעלי
אבל ההסתכלות הזאת כאילו חתמתם פה על שותפות…..
חבל למי שחושבת ככה……..
לענ"ד רבים כאן פספסו את העיקר.
תפקידים – זה לא הנושא. וכפי שהרב יעקב כתב.
יש משהו אחר, שהוא העיקר באמת:
– צורת הדיבור. צורת הפניה. איך את/ה מבקש/ת דברים מהשני.
האם זה צריך להיות אמירה כזו – 'לך תעשה', או 'בבקשה לך תעשה' – שאין הרבה הבדל ביניהם.
או – שאת/ה מדבר/ת על הקושי, על הרגשות שלך.
והבקשה עצמה – כוללת אפשרות של סירוב. גם ב'דעת' שלך, וגם בעצם הגישה.
את/ה לא מצפה מהשני שיעשה – רק בגלל שאת/ה אמרת!
אין כפיה בבית – בשום צורה שהיא.
כך שמעתי מאחד מגדולי ישראל.
והוא אמר לי עוד:
גם ה'חיובים' שכתובים בחז"ל, מה שאשה חייבת, ומה שגבר חייב – מי שחכם, משאיר אותם 'בצד'. ומדבר – כדלעיל. הוא שליט"א הגדיר את זה – 'כמו יועץ למלך'.
ואידך זיל גמור.
ישנה נקודה נוספת:
בסך כל המטלות שיש לבני זוג לעשות בביתם
כל אחד נוטל על עצמו את מה שנחמד לו לעשות,
נכון שהאחריות על שני הצדדים
אבל אי אפשר ששניהם יהיו אחראים במידה שווה על "כל" המטלות ורק אחד מבצע.
אסביר:
אצלנו: אשתי עובדת, ועושה את עבודות הבית – כי היא אוהבת ניקיון ברמה הגבוהה שלה!
אני – עושה כלים, ואחראי על ניהול הכלכלה בבית. שזה כולל קניות, חשבונות, השקעות, טיפול בדירות להשכרה וכו'.
כמו שאני לא מצפה שתטפל בבעיות תחזוקה וכדו' בדירות שלנו, כך אל לה לצפות שאקח אחריות זהה לטיפול השוטף בבית.
[ושניהם חשובים: הסדר והניקיון להווה, וההשקעות לעתיד].
ודבר נוסף:
מתחתנים כדי שיהיה טוב לאדם. לאיש ולאשה.
לא מתחתנים – כדי לנהל בית במשותף, לתחזק מוסד משפחתי.
נשים רבות חושבות שמטרת הנישואין היא "פרוייקט משותף"
וזה מייצר בעיות רבות.
במקרה שלי – הלכנו ליועץ נישואין והוא הסביר לה וגם לי ש"מותר לי לשבת על הספה ולקרוא ספר"
וכן מותר לי לא לעשות כלום בחיים, וסתם להעביר זמן בבטלה.
וזה לא עניין שלה.
מאז – הזוגיות שלי בשיפור. כי גם כשיש מבטים לא נעימים ומתפתח ויכוח לא נחמד, קיבלתי את הכוח לעמוד חזק עם עצמי ומולה ולומר לשנינו: אני אוהב אותך, ואושיט לך יד כשתרצי כי הרצון שלך חשוב לי.
אבל גם הרצון שלי חשוב לי.
[ולמזועזעים מההכשר לביטול תורה, רק אומר שבשנות נישואי (9) למדתי את הש"ס יותר מפעם אחת, וכן חלקים נרחבים בשולחן ערוך – בעיון.
רק שאני שהסגנון שלי הוא לימוד לפי אתגרים ולא לפי שעות. והצורך בתרפיה כדי להתרכז היטב בשעת הלימוד
ואשתי היקרה לא כל כך הבינה את זה]
כמובן שאני לא מדבר מבעל אכזר שרואה את אשתו מתמוטטת ולא נוקף אצבע אבל סתם בסיפור מי ילך לקניות הרי הם לא התחתנו אתמול ובכל בית יש איזה סדר מי עושה קניות ומי שולח את הילדים לגן ומי מכבס וכשמישהו מבקש מהשני לעשות מה שאתמול הוא עשה הרי הוא לא תכנן את היום שלו כך אז זה כל הנושא שצריך לדבר ברור מה קרה אחרת היום מאתמול לא ראיתי שלט על אף סופר אין כניסה לגברים ( חוץ מבצרכניית גור שמחולק זמני החנות לגברים ונשים ) רק לכל אחד יש סדר יום ואף בן אדם נורמלי לא חי בהפקרות ומבזבז את הזמן כמו פנסיונר וכן גם שעות מנוחה זה נכלל בסדר יום
אהבתי את הרעיון נגד השותפות ואני רוצה להזכיר לציבור שהיום חלק גדול מהציבור שני בני הזוג עובדים משום שאם לא הם לא גומרים את החודש אז לכל המתלוננות נראה לי שהם יצטרכו לשכור אומנת לילדים שלהם אם הם יגיעו למצב כזה משום שגם האבא וגם האמא עובדים אז למי נשאר תפקידי הבית
מה שברור לי שלמי שטוב בבית לא אכפת מה אשתו כן עושה ומה הבעל עושה ולמי שלא טוב הוא מחפש תירוצים למה לא טוב לו ותולה את זה בכל מיני דברים זה התפקיד שלו או התפקיד שלה
הרי ברגע שאתה רק רוצה שלאשתך יהיה טוב או שלבעלך יהיה טוב אז מה אכפת לך אם הוא יושב על הכורסא וקורא ספר או אוכל גלידה או שהוא מציירת ציורי פנאי או רוקמת רקמות יפיפיות או מפסלת בובות
העיקר שיהיה לבעל לאשה טוב?
ציטוט מאחת ההודעות-
"אבל האשה לא נפטרת מתפקידה ועליה לשרתו ככל יכולתה כמובן."
סליחה על השאלה התמימה שלי…
אני באמת מאד תמים -ומאד רוצה להשתפשף…
אבל האם האם האשה צריכה "לשרת" את בעלה??
כי אם התשובה היא כן …
אז האשה עלולה להרגיש סוג של נחיתות כזאת….
יתכן שאני טועה בתפיסת הנישואין ואשמח להתיישר…
אבל אני חשבתי שנישואין וקשר זוגי-"התדר הרגשי בינינו" אמור להיות
-יותר בסיגנון של לשון הפסוק "והיא חבירתך ואשת בריתך"
ופחות במנגינה של "שירות "
האם אני טועה???
יש פה נקודה שצריך להבין
הרב שקולניק מדבר על מצב -"בריא" שבו הבעל מקשיב לצורך הריגשי של האשה
ועוזר לה ומשמח אותה על ידי הבנת הצרכים הנפשיים שלה
אבל מי שלא מתנהג כך
שילך ללמוד איך עושים את זה — ולא ירגיש את עצמו שמותר לו לשבת רגל על רגל…..
כי כשהבעל מבין את האשה ואת הנפש שלה
תאמינו לי
שלאשה לא אכפת מה בעלה עושה
"בתנאי"
שהוא לא מתעלם מהצרכים הנפשיים שלה
רציתי ברשות כל הציבור הנכבד
להעיר משהו שלא הוזכר פה לענ"ד
בחיים היום ישנם המון המון מטלות ועיסוקים שלא היו שנים עברו
אני רוצה למנות אותם
אבל אני חושש שהמקום הזה לא יספיק אותם………
למשל זה שאני מקליד כעת לא היה פעם………….
וכו' וכו' וכו' בבית ובשדה
וע"כ ברור שאילו שכתבו שיש הבדל מהותי בין גבר ותפקידיו כידוע ואשה והתפקידים שמתאימים לה והיא נהנית ממילוי תפקידה כידוע צודקים במאת האחוזים כמבואר בחז"ל הקדושים
(כדרך אגב אחרי המאה השנים האחרונות שניסו להשוות ולדמות רח"ל צא ובדוק כמה מנתחות מוצלחות יש וכמה טייסות ולעומת זה כמה עובדים סוציאלים או אחים בבתי חולים וד"ל)
אבל היום יש אלפי דאגות ומטלות מיותרים שלוקחים את כל היום וכל הכוחות וחלקם נעשים רק משום מה יאמרו הבריות וזה צורך? או רצון של שני בני הזוג א"כ יש צורך לנשיאה בעול בשותפות כי נכנס לחיינו הרבה הרבה מעבר של להביא חיטין וכו'
מצחיק מאוד,
עם כל השיויון שניסו לעשות עוד לא נמצא הגבר שיוליד תינוק, נשים, גם בתוך השיווין, ממשיכות להתמסר לאמהותן ולא משקיעות בקריירה את אותה אנרגיה שגבר משקיע וזה לא מרמת IQ יותר נמוכה…. צר לי לאכזב
מעניין שכשאישה יוצאת לפרנס, אף אחד מתלמידי החכמים למעלה לא כותב שלא לשם זה היא נבראה, וזה קשה לה כמו העבדות במצרים כי זה לא הטבע שלה, ולא אומרים שהיא לא צריכה לעשות את זה.
אבל כשמדובר על עבודות בית ושמירה על ילדים, החכמים פה נזעקים ומביאים מקורות שזה לא תפקיד של גבר כי זה לא הטבע שלו.
בעצם, מציגים לנו רק את הצד הנח להם.
אתם יודעים כמה בתורה הקדושה נשים הן מלכות? כמה הן מיוחדות? כמה חייבים בכבודן? כמה צריך להיזהר לא לצער אותן? את זה אף אחד מהחכמים למעלה לא יכתוב.
הבית של הגבר הוא הבית שלו והוא לא אמור לעזור, הוא אמור לעשות את עבודות הבית ולא לעשות לאשתו טובה. (כשמחליף טיטול לילד, לא מחליף לילד שלה, הוא מחליף לילד שלו, כשמכין אוכל לשבת, לא מכין לה, מכין לעצמו.) אבל כשהבעל "עוזר" זה התעלות מיוחדת שאין כמותה אבל כשהאישה "עושה" זה ברור מאליו.
אז לכל החכמים שכמובן לא ניזונים מכתבות של שנות ה2000, תפתחו את הכתובה שלכם ותראו במה התחייבתם!
אולי באמת נקיים כמו שכתוב שאשה יוצאת מהבית אחת לחודש
*הרעיון של שוויון- הורס את הזוגיות, זוגיות טובה ומהנה זה שהבעל- גבר. והאשה- אשה על כל המשתמע מכך, וכל הדעות המודרניות -הרסניות!!
*לדעתי כל בעל צריך להעריך את אשתו עד השמים! על שיוצאת לעבוד, ולאמר לה את זה! נשים עושות את זה במסירות נפש !
וחשוב- לא כדאי שהאשה תעבוד מידי הרבה שעות!! תזכרו שהעבודה היא רק השתדלות!
*אני אוהבת את הרעיון שהעול של הבית והילדים על האשה- כי זה בטבע שלה
אב–ל בתנאי שבאמת הבעל ידאג שלא יהיה לה קשה- כמו ששקולניק אומר
וחברה- תעשו את זה !! תדאגו שבאמת לאשה שלכם לא יהיה קשה!!
לא משנה כמה היא עובדת טכנית , שבלב לא תרגיש מרמור, שתהיה מאושרת!
נשים- תגידו, אל תוותרו אל תחשבו שככה זה ואין ברירה. כשקשה/כבר אין כח/מרגישה מרמור וכו תגידו סטופ אני לא יכולה יותר אני צריכה עזרה/שחרור וכו אם את רוצה, גם לך מותר לשבת על הספה!! תבקשי יפה!
*מטבע הדברים בגלל שאשה עובדת בדר"כ כדי שלאשה יהיה טוב הבעל צריך לעזור/להכניס עזרה חיצונית, כי בית דורש הרבה עבודה! וכל בעל צריך לזכור שאשתו יוצאת לעבוד במקומו! אז הגיוני ביותר שישלים את זה ויעשה עבודות בית
*אי אפשר להשוות מבית לבית, בית עם 2 קטנים זה לא בית עם 8 ילדים וילדים גדולים-זה עולם אחר וכן נשים שונות אחת מהשניה יש הבדל בכוחות גוף-נפש- בזריזות -ביעילות- ביכולת לארגן בית וזמנים וכו.
תכלס- נשים- תדאגנה לעצמכן, אל תעשנה יותר ממה שאתן יכולות!!
בעלים- תדאגו באמת שלאשה שלכם יהיה טוב, שתהיה מאושרת!!
(איך עושים שזה יקרה? מי לא יודע , כדי לו ללמוד !! בדיוק כמו שנשים הולכות להנחיית הורים או להתעמלות כדאי מאוד גם ללמוד את זה !)
ואם זה יקרה , כל ההתפלספויות מיותרות!! כבר יהיה טוב וזהו!