שלום וברכה,אני נשוי 15 שנהושמתי לב שכל עצה שלי לאשתי יוצר פיצוץ ולפעמים גם פיצוץ קשה.העניין שכבר הפנמתי את זה ולכן משתדל לא לייעץ. (מה שיוצר שהפיצוץ הבא הוא בגלל שאני לא מייעץ ומבחינתה היא קוראת לזה שאנחנו לא מדברים)ומנסה שהיא תבוא לתודעת הטעות שלה בכוחות עצמהואז כשהיא תשמע ממישהי אחרת עצה כלשהיא יאורו עיניה ותתלהב שיש פתרון שמשום מה היא לא הסכימה לשמוע את זה ממני כשאני אמרתי לה את אותו עיקרון אך אולי במילים שונות.רציתי לשאול האם זה תופעה נפוצה? או שזה המזל שלי שאשתי לא מוכנה להאמין שלפעמים אני יודע מה לא לעשות בכדי לא להיתקל בטעות חוזרת?
שלום לך א.
התופעה נפוצה. אבל אני מאמין שזה לא יעזור לך שזה נפוץ…
אומר לך משהו.
אני לא מאמין שהתחתנתם. ואז נתת לה עצה. ואז זה עשה פיצוץ
אני כן מאמין שהתחתנתם. ואז ביקרת אותה. ואז זה עשה פיצוץ.
ואז הייתם נשואים עוד כמה שנים. וביקרת אותה. ואז זה עשה שוב פיצוץ.
ואז כשהייתם נשואים במהלך השנים גם נתת לה עצות. ואז זה עשה פיצוץ כי היא חשבה שזה שוב ביקורת.
ביקורת, פיצוץ. ביקורת, פיצוץ. עצה-גם פיצוץ.
או שאתה מבין על מה אני מדבר או שאתה פשוט לא יודע מתי זה נחשב שאתה מבקר אותה. היות והמקרה האחרון יותר מתאים לייעוץ אנסה להתייחס למצב שבו אתה כן מבין שאתה גם מבקר אותה ואז היא נפגעת גם מעצות שאינן ביקורת.
כמה דברים:
1.
אשתך לא תדע מה הטעויות שלה מולך בלי שתגיד. (בטח שמת לב לזה במהלך 15 שנות נישואיך… מסכים איתי?) אז הניסיון לחכות ישאיר אותך עם הכעס עוד הרבה זמן ולכן אתה כן צריך לומר לה (השאלה היא איך?)
2.
נראה לי שאתה קצת מתנסח בצורה שאתה מסכן כזה שיש לך מזל כזה עם אשה כזו…
אז אני רוצה לספר לך שאתה נראה לי אדם עם ראש על הכתפיים שלא "עולה בידו"…
וחשיבה כזו של "התמזל מזלי" היא חשיבה שמובילה להשאיר הכל בידי "כוחות עליונים" ו"שאשתך תלמד מחברות שלה מה הטעויות יום אחד"
אני חושב שאתה מאוד כועס עליה, אבל אתה צריך לדעת שמי שיוציא אותך מזה זה רק אתה ידידי היקר.
אתה צריך לדבר איתה ולא לרמוז ולא להיות עקיף ולא לחשוב מחשבות שאולי חברות שלה ואולי נגזר עליך. אתה צריך לדבר איתה בצורה שהיא לא תחוש ביקורת.
הנושא הזה גדול ובדרך כלל יותר מתאים לייעוץ.
3.
קח כלל: אם על כל ביקורת שלך אתה תתן לפני זה 5 מילים טובות סביר שהיא תחשוב שבפעם השישית זו לא ביקורת. (תשאל את עצמך האם אתה יותר מעיר לה ממחמיא לה?)
4.
חכמה גדולה היא לתת לשני לטעות מבלי לתקן אותו. כך הוא יתן בך אמון ויהיה מוכן לטעות לידך ובסוף גם ללמוד ממך איך לא לטעות (מי אוהב לטעות?) תרגי שאתה גאון בזה שאתה נותן לשני לפשל. (לא כנקמה חלילה! כי אז זה לא שווה אגורה שחוקה!)
אתה עוצמתי ולכן אין לך בעיה שמישהו טועה, בפרט שבסוף הוא כל כך יעריך אותך ויבין מי החכם כאן!
5.
(דומה לעצה הקודמת אבל לא בדיוק)
יתכן שאתה מאוד חכם. ויש לך הרבה רעיונות ועצות.
תהיה עוד יותר חכם ואל תתן לה את כל העצות שלך. רק חלק מהם. יתכן שאתה "מציע לה ייעוץ" גם בדברים שהם לא טעות ולא קריטיים ואז היא מרגישה עם השנים שהיא שווה פחות ממך. כשאתה נותן לשני לעשות את שלו בלי לתקן אותו הוא מרגיש יותר ביטחון עצמי ופחות חש ביקורת.
הכלל הוא: אל תשפץ את דבריה.
תגובה אחת
אולי אשתך לא רוצה ייעוץ? אני חושבת שאולי היא באה לספר לך על איזה שהיא בעיה ולא בשביל שתייעץ לה אלא רק כדי שתבין ושתזדהה בקושי שלה ותראה אמפתיה.