"בעל שפחות שם לב לפרטים הקטנים"

שלום הרב,
קודם כל רוצה להודות על כל התשובות היפות והמחכימות, הם תורמות לי הרבה וגם העלון

רציתי לשאול שאלה-
ב"ה זכיתי בבעל מדהים, מכל הבחינות
מידות, חכם, לעניין, רגיש, מתחשב, מכבד, מכיל, ועוזר לי המון (לא רק פיזית)
ובסך הכל מאד טוב לנו ביחד ויש לנו חיים מאושרים

יש קטעים שבעלי מאד שונה ממני, בעיקר באופי רגוע יותר רואה תמיד טוב בשני וממילא נהיה פחות שם לב לפרטים קטנים, (לדוג: יש ארון שצריך לסגור בעדינות כדי שלא ינזק, והוא הרבה פעמים שוכח)
לי זה מאד מציק, אני מבקשת ממנו שישים לב לדברים אבל זה ממש הפוך מהאופי שלו,
מה שקורה שנהיה מצב שאני הרבה אומרת (כן, לא תמיד זה "מבקשת" וזה חלק מהבעיה) תזהר ש…, תשים לב ל…, אל תעשה את…

אני יודעת שזה הכי מפריע לגבר לשמוע דברים כאלו אבל אני לא מסוגלת להתעלם כל הזמן (הרבה אני כן מצליחה, כל הזמן לא)
ואז אני מעירה וזה מעצבן אותו (בצדק) ונהיה מריבה קטנה שנגמרת בסוף אבל אחרי דקות ארוכות של אי נוחות ולפעמים זה מתעצם ליותר מזה…
והוא מבין ומנסה לשים לב יותר, אבל לא כ"כ מצליח כי זה באמת הפוך מהאופי שלו, וגם כשאני מבקשת שינסה לעשות "מעבר" הוא אומר לי שמציק לו שבגלל זה הוא נהיה גם פחות רגוע ויותר פתיל קצר

ועדיין מפריע לי שאני מבקשת והוא לא מספיק מתאמץ בשבילי (לפעמים זה בעוד דברים קטנים, אפילו שבכללי הוא ממש מתחשב…)
ואני יודעת להתעצבן ולכעוס ולפעמים קצת בקול וזה מאד לא נעים בפרט שהוא בסך הכל לא מתכוון

איך מצליחים יותר? יש לך אולי רעיון או עצה טובה?

תודה רבה
ש. מבית שמש

שלום רב,
שמחתי לקרוא את כל הדברים הטובים שיש ביניכם!
השאלה כללית ולכן אענה בכלליות.

האופי של בעלך הוא האופי שלו ולא צריך לשנות אותו כפי שאת מבינה שזה בדיוק מה שעוזר לו להיות מכיל ורגוע גם כשאת נסערת זו בדיוק ההשלמה שלך! ובאמת זה יוצר גם פער בגלל שהוא יותר מחפף… אי אפשר גם להיות זורם ומכיל וגם להיות קפדן זה בדרך כלל לא יכול להיכנס באותו אדם…
ולכן טוב שאת מבינה שלא נכון לשנות אותו.

מה כן נכון?
שתהיה יותר התאמה.

ואיך את עושה את זה?
מנסה לחנך אותו או לבקש ממנו להשתנות.

האם זה בסדר?
חלקית.

החלק שאת מבקשת ממנו דברים או שמפריע לך דברים זה בסדר גמור.
החלק שאת שואפת שהוא ישתנה זה פחות טוב. גם כי הוא מרגיש את זה והוא חושב שרוצים לשנות אותו וגם כי את תתאכזבי שוב ושוב כי הוא יישאר אותו אופי.

לכן את צריכה לבקש ממנו אבל לא מתוך ציפיות שישתנה אלא מתוך ציפייה להתחשבות בך עד כמה שהוא מסוגל.
סליחה על הרעיון המוזר… אבל תראי את זה כמו בעל חיים. למשל הארנבת שלנו מזיזה את האוזניים בתגובה לכל פעולה שלנו… למה? ככה זה. היא חושבת שככה היא תתכונן לבואנו ברמה אחרת…
גם לנו בני האדם יש דברים כאלה. בעלך לא שם את טריקת דלתות הארונות בראש סדר עדיפויותיו, אלא את הרוגע והזרימה בחיים, שזה דבר נפלא. ואת לא רוצה שהוא ייהפך פתאום לאדם לחוץ שבמתח מטריקת ארונות ולכן אל תלחיצי אותו ואל תרצי שהוא ייהפך לטריקה שקטה… כן תרצי שהוא יהיה בעל מתחשב עד כמה ש"בעל החיים" מסוגל… ואז כשהוא יצליח להתחשב זה יהיה "וואוו כל הכבוד" וכשהוא לא יצליח זה יהיה כמו הארנבת שבאופן טבעי מזיזה אוזניים- בלי כוונה לפגוע, כי זה הטבע שלו!

עוד דבר חשוב!
לפעמים נשים במצבך נכנסות לסחרור של "לנהל אותו" כדי להרוויח שהחיים יהיו מנוהלים נכון. אבל התוצאה היא שהוא גם לא מתנהל נכון (כי הוא מרגיש מנוהל\מושפל וכדו') וגם שאתם מסתכסכים… אז פעמיים. אני מציע שתמנעי מלנהל אותו ותרוויחי פעמיים. אחד שלא יהיה לכם מריבות, והנוסף שאולי הוא ינהל את עצמו עם הזמן כשהוא יראה שהוא לבד ברחבה…

שאלת "איך מצליחים יותר?"
המטרה היא לא להצליח יותר, אלא להסתדר יותר!
להסתדר בכך שאת לא מצפה ממנו להשתנות ואז מתאכזבת.
להסתדר בכך שאת לא מנהלת אותו ואז הוא מתאכזב.
להסתדר בכך שאת מבקשת ממנו להתחשב בך כמה שהוא מסוגל (בניגוד לטבע שלו).

אפשר להרחיב יותר…
אני מקווה שהבאתי תועלת!