קודם כל תודה התכנים המעניינים שאתה נותן, זה מאוד מחכים.
רציתי לשאול,
לבעלי חשוב מאוד שנאכל איזה ארוחה אחת ביחד בשקט.
בוקר וצהרים זה לא שייך טכנית היות והוא בכולל ואני בעבודה,
בצהריים לפעמים אני נמצאת אבל זה עם כל הילדים.
ובערב זה הכי סביר, העניין הוא, שאני לפעמים אוכלת עם הילדים… או מנשנשת.
וכשהוא מגיע אני כבר אחרי.
אני רואה שזה מאוד מפריע לו.
אבל אין לי כח לשבת לידו כשרק הוא אוכל
וכך יוצא שהוא אוכל לבד בד"כ.
רציתי לשאול, זה באמת חשוב?
ומה אני אמורה לעשות, כשהוא רוצה שלפחות אני ישב איתו ונדבר, לא חבל על הזמן, בזמן הזה אני יכולה להכניס עוד מכונה, או לסדר את הסלון, זה גם חשוב?!
בתודה
ד.
שלום,
בשביל מה את מכניסה מכונה?
כדי שתהיה הרגשה טובה בבית.
להתייחס לבעלך זה גם נותן הרגשה טובה לבית
שבי לידו תסתכלי לו בעיניים ותראי את האור שזה יעשה בבית כשתתייחסי אליו עם יחס אישי. שבי ותבהי בו. זה יותר חשוב מלהכניס עוד מכונה!
למה את כותבת לי את השאלה הזו? את יכולה בזמן של ניסוח השאלה וקריאת התשובה ושאר המיילים להכניס 10 מכונות לא?
אבל את עושה את זה כי את עושה מה שחשוב ותורם באמת!
לשבת עם בעלך זה כנראה משהו שתורם לו. אז אל תתקמצני.
אם היית אומרת שלא כיף לך איתו וכדומה זה נושא אחר. אבל אם הכל טוב ברור שזה קודם להכל.
בהצלחה.
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
10 Responses
מה עושים כשמורעבים לפני שמגיע וחשוב לו שאכין לו ארוחת ערב ונאכל ביחד?
וסליחה על השאלה אבל זה בנשמתו שאני אכין ולפעמים אין לי כח אחרי יום עבודה והשכבה האם זה באמת היסטרי?
כן זה היסטרי.
אני בעל, וזה מאוד חשוב לי לאכול יחד.
עבודות בית וטיפול בילדים קשה כמו עבודה ואף יותר, והגיוני שלא יהיה לך כח להכין,
לכן תכינו בתורנות פעם הוא פעם את ותאכלו יחד או שתכינו ביחד שזה מוסיף להרמוניה הרומנטית.
עיין אגרות משה כמה שזה חשוב לאכול ביחד, עד כדי שמתיר לטעום לאשה לפני קידוש כי עדיין לא הגיע זמן הסעודה כי צריכה לאכול דווקא עם בעלה, וכמדומה שזה חלק מחיובי הכתובה לאכול יחדיו.
צודק הכותב וזוהי משנה במס' כתובות ואוכלת עימו מלילי שבת ללילי שבת והרקע למשנה הוא שאפי' שהוא והיא עשירים ומשרתים סביבם ואינם צריכים לעשות דבר זה לזו ולהיפך בכל זאת זו חובתו [וחובתה] כבני זוג עוד מזמן המשנה
ומה עושים שאמנם נחמ דלי לדבר עם בעלי , אבל קשה לי מאד עד כדי עצבים עליו כשאנחנו אוכלים ביחד, כי הוא אוכל מהר מאד ולועס בקול (טורף את האוכל…) אני אוכלת לאט , וקשה לי לשמוןע את רעשי האכילה שלו. מה לעשות אז?
בגדול באמת אנחנו כמעט לא אוכלים ביחד, אבל יש פה מימד חסר בנושא הזה
הרמב"ם כותב שאכילה ביחד מביא לאהבה…
יש כאן משהו -שחשוב להבין
העניין לאכול ביחד אמור להיות חויה מענגת …שבהמשך נמשכים אליו ומשתוקקים אליו
חויה של תרפייה…
כיף משותף …
דו שיח אישי שכל אחד משתף מה עבר עליו וכו'
ולכן לא יהיה מוצלח להתייחס לזה כחובה טכנית …או הלכתית…
אלא ההתמקדות בקשר כדבר שחשוב לשתי בני הזוג …
ובדיוק כמו שאוהבים גלידה
אז משקיעים לעבוד מאד קשה…
לטרוח ולשים את הגלידה בתוך הגביע…
ככה משקיעים מאמץ להתיישב ביחד ולהקשיב ולשתף וכו'
" ובעיקר להנות מהביחד "…מדיבור – מפריקת רגשות -מבט אוהב בעיניים …וכו'
" ובעיקר להנות מהביחד "…
" ובעיקר להנות מהביחד "…
– בקשר לעניין הטכני שאחד מבני הזוג רעב…אז כל פוסקי הדור מתירים-לכתחילה… לטעום משהו שירגיע את הרעב העיקרי לפני שמתיישבים לארוחה …
בהצלחה…
אפשר לשבת ליד הבעל ולאכול קצת ולדבר הרבה… אם בםוף אןכלים יותר לא נורא …סעודת מצוה!!!
יש בלשבת יחד ולאכול משהו חשוב, זאת סוג של עצירה מהריצה המטורפת של החיים, לשאול ולהתעניין אחד בשני, לאסוף כוח מהביחד ולבנות את הזוגיות.
אני בעד לאכול כמה שיותר ארוחות יחד, וגם אם קרה ואכלתי קודמת אז להכין לו אוכל ולשבת לידו.
רק אנחנו נרויח מזה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!