ושוב… עומדים בלוויה שלה…
ושוב אמרים איזו אישה נפלאה היא הייתה ואיך תמיד דאגה לבעלה ולילדים
ושוב… בניחום אומרים שהיא לא החסירה ארוחת צהריים אחת!
ושתמיד תמיד הגיבה בחיוך לכל אחד שפנה אליה.
ושלא לדבר על משלוחי האוכל שהיא שלחה לכל הנשואים בלידות וכדומה.
ואיך שהיא כבדה את בעלה! פשוט כולם ראו את זה!
ובעלה בעצמו אפילו אמר שאין ולא תהיה אישה ואמא כזו!
ואומרים שהוא כל כך שבור.. כל כך אהב אותה שהוא אפילו לא רוצה להתחתן שוב!
וכולם רוצים שהנפטרת תדע כמה היא הייתה חשובה לכל אחד מאיתנו!
אבל ככה זה דרך העולם ואין עכשיו עם מי לדבר!
מה הבעיה?
הבעיה בכל זה. שהנפטרת כל כך רצתה לשמוע את כל זה בעודה בחיים!
היא בכתה שלא אומרים לה את זה. היא רצתה לשמוע את זה נואשות!
חפשו מסביבכם את הנפטרים שעדיין חיים!
ואל תתביישו לומר להם את מה שלא יבייש לומר כשהם ילכו לעולמם הטוב!
באהבה
יעקב שקולניק
2 Responses
אמאלה צמרמורת, אני דומעת בלי הפסקה פה! כמה זה נכון! אנשים תתחילו לתת מילים טובות !
וואי זה מאוד יפה,כיוון דרמטי שמעורר ישנים