שאלה חשובה לי מאד…

 

כמובן לא לפרסום עם שמי – בשום אופן.

 

לפני כעשרים שנה גרנו בעיר מסויימת. עקב ענין משפחתי של פטירה טראגית, אני – הבעל – כפיתי על אשתי לעבור לעיר אחרת –  לאחר שאלת מרן הגר"ח קנייבסקי – 

הבעיה היא, שהצורה שהדבר נעשה היה מתוך כעס שלי ומתוך תקיפות. ולא חוינו את ההחלטה הזאת ביחד, באופן רגשי.

למעשה, עברנו והכינו שורשים במקום החדש.  אבל, אשתי, לא מרגישה לעולם מרוצה, ותמיד היא מקוננת שהיא ללא משפחתה הקרובה. והיא מזכירה לי ללא הרף משפטים פוגעים שאמרתי. על אף שהיא מבינה שלא הייתי במצב רגוע, אלא הייתי מצוי בסערת רגשות כבידה מאד.

 

מה עושים?

 

שוב – בשום אופן  לא לפרסם השם.

שלום לך איש יקר!

ציינת ששאלת את ר' חיים קנייבסקי, אבל מניסיוני לא תמיד שואלים בצורה המלאה.

האם סיפרת לו את התנגדות אשתך?

האם סיפרת לו שאתה עושה זאת מתוך כעס?

ובכל אופן יש מקום לחזור ולשאול היום בגרסה הרחבה.

לא פרטת הרבה, אבל מלמעלה לפי מה שאני מבין הכיוון הוא שאם הדבר בנפשה,

אז לחזור לגור איפה שהיא רוצה אחרת היא לא תרגע.

(ציינת שהיא לעולם לא מרוצה ולא הבנתי אם זה בהקשר המגורים או בכללי. אם זה בכללי אז התשובה שלי הזאת פחות מדוייקת)

הרעיון הוא שלא מתעסקים עם נפש האישה.

הרחבה והבנה יותר רחבה על כך תמצא בדוח-

כך אני מסביר לגברים – איך להשקיע באישה

קח את תשובתי בערבון מוגבל

ידידך יעקב