איך אנחנו נכנסים למתח? איך אנחנו נהפכים לאימפולסיביים?

מה שאכתוב מייד רלוונטי לכל מי שנמצא במצב תמידי של "כוננות גבוהה" בין אם זה מהזוגיות שלו ובין אם זה מכל תחום אחר בחיים.

אם אתה נמצא בכוננות גבוהה ונזהר כל הזמן ממצבים בזוגיות, אתה שורף אנרגיה יקרה ומשאבים גופניים. אתה נמצא במצב של "תגובת יתר" כי אתה כל הזמן צריך להתכונן לתקלה או האיום הבא. קוראים לזה "מתח". אתה מתוח מהבאות.

כשהמצב עגום אתה במתח ומתח מהמצבים אוטומטית מכניס אותך ל"כוננות גבוהה".

וכשאתה בכוננות גבוהה, כל אירוע קטן מפורש במוח כאילו מתחילה כאן שרשרת של אירועים שליליים והרבה פעמים כאילו לא די בכך, אתה עוד יודע שתצטרך להתמודד עם הכל לבד! בלי שיהיה לך איזה ידיד שעוזר ואז אתה עוד יותר במתח וזה מגדיל את הצורך התמידי של להיות "בכוננות גבוה" שזה להיות מתוח משהו…

כמובן שלא מדובר כאן על בעיות נפשיות, אלא על אדם רגיל ומה שקורה לו כשהוא במצב שלילי ובכוננות ספיגה מידי יום או כמה ימים (לא משנה הזמן, משנה האם הוא נכנס מכך לכוננות גבוהה).

וכך שורפים אנרגיה חיונית. חיונית להיום וחיונית לעתיד. כך אין כח וחשק לדברים כי כל הכח שיש לך הולך לעמידה על המשמר ועל המתח לא להיכנס לצרות שוב. אתה פשוט מוכן כמעט כל רגע לכל צרה שלא תבוא.

אתה גם לוחץ על דוושת הדלק וגם על דוושת הבלמים בו זמנית…

זה גם משתק את המערכת החיסונית ומכניס את האדם לסוג של אימפולסיביות. פעמים רבות במצב זה אנשים מחפשים כל הנאה או עונג מביש ככל שיהיה העיקר להרגיש קצת טוב ולברוח מהמצב. זה יכול להיות נפילות באינטרנט או דברים גרועים מכך.

כשאתה במצב נמוך בזוגיות או בכל תחום, העול הגופני של מצב החירום עלול לשחוק אותך.

אבל אם אתה לא במצב הזה, אתה לא בכוננות ספיגה והמוח שלך לא במתח והגוף רגוע ויש לך תחושת ביטחון ורוגע. יש לך כח להקדיש מחשבה ליום המחר ואתה לא צריך להיאחז בכל פירור של עונג וסיפוק. קל לך לדחות סיפוקים בלי לחשוש שאולי ויתרתי כאן על משהו לנצח. קל כך להיות אדם יותר טוב.

מה אני רוצה לומר בזה?

כשפותרים בעיה כמו זוגיות, זה לא הפתרון היחיד של בעיה יחידה שתרגיע אותך. כי אם אתה לחוץ מהמערכת הזוגית אתה לא תירגע עד שתרגיש שהמערכת כולה נרגעת לא איזה אירוע בודד שהסתדר. כל עוד אתה עדיין "בכוננות ספיגה" אתה עדיין במתח ועדיין דרוך. האנרגיות נמוכות והסיכוי להתמכרות לכל ריגוש עולה!

תופעת לוואי זה עוד כאוס… ישנים מאוחר, קמים מאוחר כי למה לקום? ולמה לישון? ואז זה מאוד תורם למצב רוח… וזה רק מוסיף עוד מתח כשעייפים ואז חשוב להיות עוד יותר בכוננות גבוהה כי הסיכוי לבלגנים עולה..

בקיצור,

מי שזה נוגע לו, צריך לחשוב בכל מצב שאתה נמצא "איך אני יוצא מכוננות גבוהה כדי להיות רגוע בחיים. בריא יותר ופחות לחוץ ואימפולסיבי". לעיתים זה נכון ש: במקום לומר בעלי אימפולסיבי אמרי בעלי בכוננות והשאלה שאתם צריכים לשאול את עצמכם זה "איך יוצאים ממצב של כוננות תמידית?"

בנוגע לזוגיות התשובה היא להפעיל את כל הוויטמינים הרלוונטיים לזוגיות ולא להפעיל ויטמין בודד כששאר הוויטמינים בצניחה כי אז הגוף שנקרא "זוגיות" יצעק הצילו ויהיה במתח מהכשל הבא!