איך להפוך את ההצלחות של השני לקידום האישי שלך

היום לקחתי את בני לטיול, מידי פעם אני לוקח ילד אחד לזמן איכות איתי. הטיולים הללו מאוד תורמים לקשר שלנו וגם לילד. תמיד אחר כך הילד שנלקח לטיול רגוע עמוקות לכמה שבועות טובים.

בטיולים הללו אני מעלה בעדינות נושאים שנראים לי חשובים לאותו ילד.

והפעם שאלתי את בני ואמרתי לו כך:

"נכון שכשיש ילד חכם, נאה, מוצלח בכיתה זה קצת מעצבן?

זה כאילו מישהו שם לך מראה שאתה פחות. נניח שאתה שמן והוא רזה אז הרזה מוכיח לך שאתה לא טוב, נכון שזה יכול לעורר קנאה, שנאה או רצון שהוא לא יהיה כאן המישהו הזה? לא משנה מה הרגש שעולה זה יכול להיות סתם מחשבה של בוא נתעלם ממנו כדי לא להרגיש את ההבדל בינינו, נכון? והילד הבין מה אני רוצה. כי אנחנו רוצים להתמודד עם דברים שמביישים ומקטינים אותנו ומי זה המבייש או המקטין זה או החברה או מישהו גדול מיתנו בתורה או בכל דבר.

ואז אמרתי לו אבל יש בעיה שמצד שני תחשוב שאתה חי בעולם שאין בו אנשים חכמים ומוצלחים וכולם בינוניים ומטה, אתה גם לא רוצה את זה נכון?"

הילד הסכים.

סיכמתי לו:

מצד אחד אתה לא רוצה שהמוצלח יהיה קיים כי הוא מקטין אותך ומצד שני אתה לא רוצה שהוא לא יהיה קיים כי זה טוב שיש אנשים מוצלחים ויפים וצדיקים יותר.

אז מה כדאי לנו לחשוב?

ואז שיתפתי אותו שקראתי באיזה ספר (של פסיכולוג ידוע) שהוא מציע לשמוח ולפחות לחיות טוב עם זה שאתה חש פחות ערך בסביבת מישהו גדול ומוצלח ממך, כי זה המחיר שאנחנו משלמים על היותנו מכווני מטרה, הישגיים ושאפתנים.

קנאת סופרים תרבה חכמה. היא יכולה להרבות בושה. אבל חז"ל למדונו שכשחיים נכון ולוקחים את זה למקום בריא שהשני מחזק אותנו שאנחנו רוצים לשפר את עצמנו-זה עושה לנו רק טוב ומשפר אותנו.

גם יש מישהו מוצלח בעולם וגם אנחנו עוד מתקדמים ממנו. במקום להתבייש או להרגיש הרגשות רעות מולו.