קודם אצטט את המיל ואז את התגובה המדהימה!!
המייל:
תחשוב על יד ימין שלך.
כמה פעמים הסתכלת עליה
ואמרת שאתה אסיר תודה עליה?
בחיים לא.
לא עושים את זה.
בגלל שהיא תמיד הייתה שם ואתה מניח שהיא תמיד תמשיך להיות שם.
רק אם חלילה היא לא תהיה שם,
רק אז קולטים שצריך להיות אסיר תודה עליה.
רק אז חושבים כמה טוב היה כשהיה לכם יד ימין.
כשמשהו או מישהו הוא קבוע בחיים שלך-
אתה לוקח אותו כמובן מאליו.
וזה מה שאנחנו עושים לאשה או לבעל שלנו.
לוקחים אותו כמובן מאליו.
מתי נבין שהוא לא מובן מאליו?
האם רק כשהוא לא יהיה שם?
כמו שאתה מטפח את היד שלך מפצעים ומכאובים,
למרות שהיא נמצאת שם באופן קבוע
כך תטפח את החצי השני שלך,
למרות שהוא שם איתך ולצידך כבר הרבה שנים באופן קבוע!
אל תקח את הדבר הקבוע הזה כמובן מאליו.
תהיה אסיר תודה על בן זוגך!
תהיה אסיר תודה על יד ימין שלך!
התגובה:
כמה נכון, היה לי בעל ת"ח צדיק, כל החיים הערכתי אותו, ידעתי שהוא מיוחד, השקעתי בו וכיבדתי אותו, בסוף הוא חלה ונפטר בגיל 35, (והשאיר 4 ילדים, ****) ואז ראיתי מה זה בלי בעל, (גם במהלך * שנות חוליו) בלי קידוש, בלי ניהול רוחני ועוד.. הוא גם היה חברמן גדול, והיום זכיתי להנשא שוב למלאך, ועדיין אין כמו אלוף נעורים, מזדהה עם כל מילה (למרות שחמי הצדיק אמר לי לאחר הפטירה שבלעדי הוא לא היה מחזיק)
זה באמת מסר חשוב להעריך את הקיים, והיום אני יודעת יותר להעריך, כי תמיד היה את הטענות הקטנות…
תגובה אחת
אין כמו תגובה מהשטח בכדי לחדד את המסר
מרגש ומצמרר כאחד.