שלום רב,
יש לנו בת בת שנה ו* חודשים שמאושפזת כבר * שבועות בעקבות גידול *** ***.
בעלי נמצא איתה רוב הזמן בבית חולים (למעט החלפות בודדות פה ושם, אך גם כשיוצא כל העול על מה שקשור לילדה החולה נמצא עליו), ואני בבית עם עוד שלושה ילדים שיהיו בריאים שהקטנה שבהם תינוקת די טרייה.
מאוד קשה לי הלבד, בלי קשר לגידול הילדים לבד, אלא הרגשת הלבד,
בעלי שקוע כולו עם הילדה החולה (שזה המון ואני מאוד מעריכה אותו על זה..) אבל עדין חסר לי אותו (ואני אחת שבעלי זה כל החיים שלי, אין משהו שעובר או קורה לי ובעלי לא יודע, אני גם תמיד לא הייתי מסוגלת לישון לבד בבית כשהוא לא נמצא..)
איך אפשר לחזק את הקשר הזוגי במצב הזה?
תודה רבה.
ואוו עצוב לשמוע!
רפואה שלמה בקרוב!!
מציע כל שבועיים ללכת ליממה למלון או צימר.
זה יכול להרגיש משוגע
יכול להרגיש מוזר
יכול להרגיש כל מיני דברים
זה מה שאני מציע שתעשו ותלמדו תוך כדי איך זה משפיע עליכם!
אתם גם צריכים לחיות ולנשום אוויר
זה בריא לכם וגם לילדה שלכם!! (שאני מבין שבין כה מידי פעם מישהו אחר איתה ללילה וכדומה)
זוהי המלצתי הכללית
וכמובן שאתם תעשו בשכל כשתרדו לפרטים ולמציאות ולצרכים של הילדה.
אני נותן את עצה כרגיל בעיקר בצד הזוגי.
כאמור בגדול תנסו לעשות מה שכתבתי ותראו איך זה עובד וגם תנסו להיות יותר אנוכיים ודואגים לעצמכם! לאכול טוב ביחד. להסתובב ביחד. תעשו דברים לא מקובלים לטובת שניכם היות וזה זמן לא מקובל…
בהצלחה רבה
ורפואה שלמה בקרוב ממש!!
יעקב
תגובה אחת
שלום וברכה
כאחד שעבר ועדיין קצת חווה את זה ג"כ, מציע לתכנן את היום, – הסדר יום – ( אני יודע שאי אפשר לתכנן, אבל) לנסות להיעזר בלילות עם מחליפים, בין אם זה משפחה, ומישהו מתןך המשפחה יארגן את התורנות, אם זה מתנדבים מאירגונים והם דואגים לתורנות, כך שנוכל לנוח כמו שצריך וגם בעיקר בשביל הזוגיות. הרי במיוחד בתקופה הזאת יש כ"כ הרבה מה לשוחח, וכ"כ הרבה החלטות וכו' וכו' ומי יחזק אותך ( לשני הכיוונים) אם לא הזוג…. החיזוק הכי חזק מקבלים אחד מהשני המותמודדים בעצמם, כל האנשים מבחוץ מביאים חיזוקים טובים ויפים, אך אין כמו אחד שחש את זה בדיוק באותו מצב.