שלום
קראתי חומרים שלך והתרשמתי מאוד
יש לי שאלה שמטרידה אותי כבר הרבה זמן ואשמח לקבל עליה תשובה.
אנחנו נשואים שנתיים וחצי, הקשר טוב בדרך כלל, יש עליות וירידות אבל אנחנו משתדלים להיות מאוד כנים לרגשות שלנו ואני גם משתדלת לקרוא הרבה חומרים על זוגיות ולשפר את עצמי.הבעיה שמקשה עלי מאוד היא המצב הרוחני של בעלי, אני דמיינתי בית של תורה, אברך וסיומים… בעלי היה בחור ישיבה כשהתחתנו אבל ממש קצת אחרי החתונה הוא יצא מהכולל, ניסה בהתחלה ללמוד מקצוע אבל הפסיק והתחיל לעבוד, הוא גם קנה פלאפון שהוא יודע שלא מוצא חן בעיני, הוא בקושי לומד, לא שורד אפילו בשיעור יומי של שעה, לא מתפלל במניין – בקושי בשבתות… אמנם הוא הולך עם חולצה לבנה וחוץ ממני אף אחד לא יודע עד איפה המצב אבל אני יודעת שהוא רחוק מאיפה שאני חלמתי אותו.
לי הוא אומר שאני אגיד תודה שיש לו סינון על הפלאפון, ושאני לא מבינה שהיום הנורמות השתנו וזה עדיף על אברך שמקבל צדקה בשביל לגדל את הילדים…
זה מאוד קשה לי, בהתחלה הראיתי לו את זה, אחר כך הבנתי שזה רק גורם לנזק ואני מנסה לקבל אותו עם הניסיונות שלו, אבל אני לא מפסיקה לחלום שהמצב ישתנה. אני פוחדת מהרגע שיהיו לנו ילדים גדולים שילכו בדרכו, אני חולמת עליהם במקומות אחרים לגמרי…
והשאלה שלי – האם תפקידי לדחוף אותו ללימוד או תפילות, להראות לו שאני לא מרוצה מהמצב הקיים לומר שוב ושוב שאני רוצה שיעזוב את הפלאפון, או שדווקא הפוך – להכיל אותו כך, לחזק את מה שהוא כן, ובעצם להתייאש מכל מה שאני חולמת…
מה תפקיד האישה בעולם הרוחני של בעלה?
והאם בכלל יש לי סיכוי לשנות משהו?אני מאוד אשמח לתשובה מהירה, בעילום שם כמובן.
תודה רבה!
שלום שאלה גדולה,
שאולי אני לא מספיק סמכות כדי לענות עליה מבחינה רוחנית. אני יכול לענות מבחינה זוגית. אז אתן תשובה וקחי בחשבון שיש מקום גם לדמות רוחנית לומר משהו. (סביר שיגידו לך משהו כמוני).
1.
לקבל אותו כמות שהוא זה הכי נכון.
כי לריב איתו לא יוצא כלום. הוא יעשה לך "דווקא" או "דווקא בסתר"…
2.
אני מאמין שיש לו קשיים נפשיים. זה לא מגיע סתם כך שבן אדם לא מסוגל ולא רוצה. זה קושי. זה בדרך כלל לא ענין שבא לו להיות גוי… לא הולך לו או לא הולך לו בחיים ולחוץ מהפרנסה וכדו'
3.
אני מבין את החשש מאייך הילדים ייצאו. אך מניסיוני כמובן שיש השפעה על הילדים בעקבות האבא. אך יש גם השפעה על הילדים מהזוגיות. כשיש זוגיות לא טובה זה ממש משפיע לרעה על הילדים (בדר"כ) וזה נזק שגם צריך לקחת בחשבון!!!!
4.
זה תלוי איך האבא מתנהג. למשל אם האבא עובד כמוני, אבל מה שהוא מראה לילדים שהכי מעניין אותו זה שהם ייצאו ת"ח והוא מדרבן אותם לזה ומתפלל במקום טוב ומראה שהראש שלו נמצא במקום וברצון הנכון (כמו לומר משפט "הלוואי שיכולתי ללמוד כמוך או יותר") זה מעביר מסר לילד מה האבא רוצה ומה הוא חושב. (זה נכון גם מהאימא)
אז לא מחייב שאם האבא הרב שך הבן ייצא כמוהו או להיפך שאם האבא פקיד בנק הבן ייצא כמוהו וכל אחד יודע מהמציאות שיש הורים כאלה עם ילדים תורניים ויש הפוך בדיוק.
הרבה פעמים התשובה לזה היא: האם זה מה שההורים החדירו וזה מה שעניין אותם. האם הבית היה בית של תורה באווירה או רק במעשים כמו רובוט? הרבה ילדים שגדלו בצורה של רובוט לא נמשכים אחר כך ללימוד או לקו של ההורים.
5.
לגבי מניין בשבתות וכדומה. אל תציגי את זה כדבר רוחני, אלא כדבר גשמי שמסב לך עונג. סוג של "תעשה את זה לכיף שלי שאני ירגיש כמו כל הנשים". כדי לנתק לו את זה מהתחושה שלוחצים אותו להיות רוחני -דבר שהוא לא מצליח או לא רוצה מרוב תסכולים שעבר.
לסיכום
תשקיעי בזה שהבית יהיה בית של תורה כלפי הילדים וכלפי בעלך שזה יהיה בית של חברות מופלאה!
אל תדחפי אותו ואל תראי לו שאת לא מרוצה. אלו שני משחקים שמדרדרים את הקשר ולא מצמיחים רוחניות.
להבדיל! אם פוגשים ברחוב ילד שמתקלקל לא "דוחפים אותו" אלא "מתחברים איתו" ומשם מחזירים אותו.
האם להפסיק לחלום?
לא. גם אם בעלך יהיה איש עסקים עוד 20 שנה. לא מפסיקים לחלום על הרצון הכי חשוב לנו. לא בשבילנו ולא בשביל הילדים. אבל בינתיים חיים עם מה שיש בצורה הכי נכונה לאותה נקודת זמן
נסי להתמקד בכל הדברים הללו כמה חודשים
ואחר כך תחשבי מחדש!
יעקב
11 Responses
תפילות!!!!!!! תפילות!!!!!!! תפילות!!!!!!!!!
זה מה שמחזיק אותנו הנשים שעוברות את הנסיון המר הזה,
ותזכירי לעצמך כל הזמן ,התיקון שלי בעולם להציל אותו מאיסורי כרת ל"ע
על זה השכר שלך ,מי שהקב"ה חנן אותה בבעל כזה זה התפקיד שלה פה בעולם ,
ובילדים הקב"ה מחזיר ובגדול! רק נחת רואים מהם ,בתנאי שכמו שכתב הרב שקולניק ,בית של חברות מופלאה (אבל תזהרי לא להתקלקל ביחד אתו,תחזקי את עצמך בשיעורי תורה שקשורים לאשה בלבד) וכל עוד הקש בינכם חזק אל תשמעי לשום יועצת נישואין או רבנית דגולה שאומרת לך לפרק את הבית ח"ו. (שמעתי ושומעת את הקולות האלה כל הזמן ,עובדת קשה לאטום אזני מלשמוע)
וכן ממליצה לך טיפול רגשי להעצמה אישית שלך מבלי קשר לבעל, כי אכזבה זה דבר שאוכל ומבפנים, אבל זהירות מרובה ממי שאת הולכת אליה, יש לה תפקיד אחד להעצים לא להחליש!
נכון רק תפילות ובקשה מה' שיאיר דרכם וילמד אותך את תפקידך ויראה את השביל אל ליבו של בעלך כי הקשר נותן ככ הרבה חוסן בעולם הזה.
מצטערת בכאבך!!!! ממליצה מאד על סדנא שתעזור לך לפרק את רגשותיך הכאובים, סדנת מוח ולב של הרב רפאל וחוי גרינמן שיחי', במודיעין עילית, ( מגיעים לשם מכל הארץ..) תלכי את ואולי גם בעלך יסכים ללכת אחריך, זה יתן לשניכם מקום לפרק את הרגשות הכאובים שלכם. ותדעי שאת גדולה מהחיים !!! בשמים יש גדולי הדור ויש גדולות הדור, לאו דוקא מאותו זוג… את גדולת הדור, שעובדת קשה עם כל האכזבה, עם כל הקושי, תחזיקי חזק, . ממליצה לך גם לקרוא את הספר גבולות האושר של שרה מלוביצקי. זה מדבר בדיוק עליך! גמר טוב ושנה מבורכת
מצטרף להמלצה לסדנת מח ולב, זה עוזר לי אישית נכון לעכשיו לצאת ממצב דומה
מעניין מאוד שכל הנשים קוראות ונהנות מהמאמר הזה.
אולי הגיע הזמן שתנסו להבין מה עובר על הבעל שלכם, ולנסות להבין מה הוא רוצה וצריך… ולמה הוא בוחר להתנהג ככה.
הרי כשלכם קשה משהו גם אתם מצפים שהוא יבין אתכם, וירגיש את הקושי שלכם.
או שאולי הוא לא מספיק חשוב לכם, ומה שחשוב לכם, זה שיהיה לכם בית כמו בחלומות, ובעל שהולך ועושה כמו שדמיינתם, או כמו שדחפו לכם בסמינר.
אך דבר אחד אני מוכרח לומר, גבר שוווונא שמנסים לחנך אותו, תנסו לתת לו התחושה שהוא מחליט, ואם ככה הוא עושה, זה הכי טוב בעולם, כי את סומכת עליו, ותאמינו לי יהיה לו הרבה הרבה יותר קל, וגם לו יהיה הרבה יותר כיף הקשר.
כן, זה לא יפה לקחת לו את כל ההרגשה, גם לא לסמוך עליו ולנסות לחך אותו כל הזמן, וגם לתת לו את התחושה שהוא לא טוב, ואני הייתי רוצה משהו אחר, מה לגברים אין מצפון? או שזה בדיוק הקטע, אבל תנסו לדמיין את זה הפוך.
אבל מה שברור שאם תסמכי עליו, ותהיי חברה טובה, ותתני לו לפתוח את הלב שלו, כמו שהרב יעקב אומר, לשכב על הגב ולומר את מה שבלב שלו, תגלי שיש המוווווווןןן מאחורי המעשים, ובקירוב לבבות נהיה פתאום הרבה יותר טוב.
לא תמיד להבין פותר את הקושי.
לפעמים זה חסכים מהעבר שלא טופלו (הפרעות קשב, התעללות מכל סוג שהיא וכו)
ואשה היא לא מטפלת רגשית…
רק הבעיה היא שגברים מאד לא אוהבים לטפל בבעיות שלהם..
יעז פסיכולוג לנסות לחפור לו בנפש, הוא לא יהיה מוכן לשמוע על טיפול
עיקר דבריך צודקים!
אבל אני מבין את הכאב כי אל תשכח שבשידוכים הוא הראה את עצמו אחרת….
וואו אין כמו עם ישראל בעולם!
תראו כמה אכפת כאן לכל אחת ואחד
שיהיה שלום בכל בית.
התרגשתי ממש לקרא כאן את התגובות,
ובאמת לדעתי חשוב לקבל את הבן זוג כמו שהוא עם המכלול
ולראות את החצי הכוס המלאה ויחד עם זאת להשקיע בתפילה ,בעידודובהבלגה!!
ולהינות המחברות -כי כשהיא טובה היא בונה /מעצימה =כן גם מבחינה רוחנית וגשמית.
בהצלחה!
תודה לרב יעקב על העיצות החכמות והמועילות.
אני באופן אישי מדבר מהצד של הבעל
גם לי היה תקופות מאוד קשות אחרי החתונה הבנתי שצורת החינוך שקיבלתי בישיבות מאוד לא מותאם לי ולנפשי העדינה כל מה שניסו לתקן הרס בצד השני ובעצם מה שקיבלתי כל הזמן הרגשה שאלוקים שונא אותי ואת מה שאני עושה ושונא את הנפילות שלי על אף שבחסידות אומרים הפוך בחוויה זה נתפס כשנאה עמוקה של אלוקים אליי וכאהבה על תנאי
ובאמת כל הנפילות מכשיר פרוץ וכו' מגיע מתשוקה של הנשמה לאמת משלה ולא מריצוי הדימוי החברתי שלי בעיני אחרים
לפי דעתי יש 3 דרגות של תדר פנימי בחיים
יש דרגה הכי נמוכה זה עבודה על דימוי החברתי שלי שזה כולל פחד משידוכים פחד לא להיות מיוחד פחד מלהיות סתם אחד וכו' וזה עובד יפה בזמן הישיבה אך אח"כ כשעומדים לבד עם עצמם אז האני הפנימי מתעורר…….
דרגה שנייה שאני עושה משהו למען עצמי כי אני נהנה אני דואג לעצמי וזה יכול להיות שורש הניסיון והנפילה במכשירים וכו'…… וזה בעצם דרגה יותר גבוהה במבחינה נפשית אך נמוכה יותר ואפילו נוראית מבחינה תורה ומצוות.
דרגה שלישית זה שהאדם מבין שהאושר והאיזון שעומקי נפשו צריכים הם דרך קיום התורה והמצוות והבנת משמעותם אך לזה צריך המון המון המון המון אמון והבנה שהאדם הוא צלם אלוקים ושכל פעולה על אף שנראת ירידה יכולה להיות בעומק צעקה אדירה של הנשמה לאמת אבסלוטית. ובעצם המון אמון באדם
ובאמת ללחוץ על הבעל זה ממש לא טוב כי הוא מחפש את האמת על אף שלא מודע לזה ואפילו מסתכל על עצמו כאחד הריקנים….. והעיקר כמו שאומרים שכל מבוגר צריך מבוגר אחר שיאמין בו אני ממליץ על ללכת לפסיכולוג עמוק שמאמין בטוב האדם…..
הסדנא הנ"ל של מח ולב אני מכיר מקרוב(הייתי שם)זה באמת מקום נפלא שאפשר לפגוש בו אין סוף טוב גם במקומות שנראים חשוכים מאוד וחסרי תקווה לחלוטין, ויש שם כלים נפלאים אך זה לא תחליף לטיפול מקצועי אולי זה טוב לשלב ביניהם
הצלחה רבה. לכולכם
מזדהה לגמרי עם המתבודד…
חשוב להבין שהחוויה של הקדושה בקרבת אלוקים מגיע אך ורק אחרי האמונה המוחלטת שאתה טוב בעצם ולא משנה איך אתה מתנהג, תמיד הבסיס שלך הוא טוב גם אם המעשים שלך לא טובים.
בדרך כלל אנשים שמוגדרים כאנשים רגישים מאוד הרבה פעמים בבית כילדים וכן בישיבה חווים בצורה מאוד חזקה את הפחד שאתה לא בסדר כי יש לך עבירות וכל הזמן ה' רק מנסה ל"תפוס" אותך… וחכה חכה מה יקרה לך בגיהנום.. מה שקורה שכשהם יוצאים מהישיבה הם מתפרקים כי פשוט אי אפשר לחיות ככה ואז האישה מתוסכלת שאין חוויה של קדושה בבית.
הדבר היחיד שיכול לעזור זה הרבה מאוד אהבה.
כשהוא ישתכנע שהוא אהוב כמו שהוא הוא יתחיל להאמין שה' הוא גם טוב והוא רוצה בטובתו. כשהצורת מבט של הבן היא אמונה שהעולם הוא טוב הוא יראה את בכל דבר בדף גמרא, בתפילה, בחברה התורנית וכדומה.
לכן אני ממליץ לכם מעומק הלב נשים יקרות כאחד שעבר ממש ממש את זה:
1. תנו לו אהבה! תנו לו את האמונה שהוא טוב בעצם ללא קשר למעשים.
2. תדרבנו אותו ללכת למטפל שיפתח את הלב וינקה את כל הרעל שהוא הכניס לעצמו על ה' על התורה על המשגיחים בישיבה על ההורים שחנקו אותו בחוויה שלו. אפשר לעשות את זה כבקשה ללכת לייעוץ זוגי ודרך זה לגרום לו להיפתח למטפל.
תאמינו לי אדם נמצא רק איפה שטוב לו!
הבחירות שלנו בחיים לא נובעות ממחשבות אלא מרגשות אם הוא ירגיש אהוב הוא יישאר אם לא הוא יישא רגליו הרחק הרחק!
נפלא!