שלום לרב יעקב, ותודה על הדברים הטובים שלך,
רציתי לשאול אני קם בבוקר לפעמים לפני אשתי
וכשאני קם והיא מתעוררת מזה
היא מתעצבנת עלי
על ההפרעה לשינה
ואפילו שהיא מבינה שאני צריך לקום בזמן הזה
או שזכותי לקום בזמן הזהוכבר דברנו על זה שנורמלי שאני קם לפניה
בכל אופן היא לפעמים ממש מתעצבנת
על הקימה שמעירה אותה
ואפילו שאני טיפוס שמתחשב ונזהר לא לעשות רעשים חזקים
אבל יש רעשים סבירים שנגרמים מכך
וסוף סוף אני בן אדם ולא מלאך,
אז מה אני צריך לעשות בשביל להרגיע אותה?
כל פעם שזה קורה, להגיד לה, אואי… אני ממש מצטער שזה מעיר אותך,
לא נראה לי שזה מה שיעזור, כי אם אני מצטער אז איך אני עושה את זה,
אשמח לשמוע את עצתך
תודה רבה
שלום לך,
קח את תשובתי בערבון מוגבל.
ראשית כדאי לבדוק אם אשתך נחשבת ל"אדם רגיש מאוד", אם כן המודעות הזאת יכולה להקל עם הזמן.
שנית ועניינית…
המריבה שלכם כיום היא אישית. "למה אתה לא מתחשב בי"
והעניין הוא שהרגישות שלה גבוהה משלך ויש פער.
אני מציע במקום להיסחב עם ההאשמות על חוסר התחשבות – שזה לא חוסר התחשבות אלא פערים ברגישות
מתוך שאתה לא רגיש כמוה אתה לא נזהר כמוה כי אתה לא מבין את גודל הקושי ולא חווה אותו על בשרך!
לכן אני מציע כביש עוקף ישר ולעניין,
- להמשיך לדבר על הפערים ומה עושים (זה עוזר עם השנים ליותר רגישות)
- להתייחס לזה כמקרה אבוד שמנסים לעשות בו את המקסימום ההתחשבותי אך מאידך בגלל שזה מקרה אבוד (כביכול!!!) לכן את תמיד תשימי אטמים או אני צמיד יתלבש בחוץ וכדומה.
כלומר, במקביל לערוץ ההידברותי וההתחשבותי
לעשות מעשים יבשים וחד משמעיים לפתור את הבעיה.
אחרת כל הזמן תעסקו בשאלות אישיות ונפיצות יותר כמו "למה אתה לא מתחשב בי".
בהצלחה!
תגובה אחת
אולי היא יכולה לישון עם אטמים