וואו!
המייל שהכי הקפיץ אותי!
הגיע בזמן הכי לחוץ שלי וכמו שהוא עמוס, כך גם כמות הנקיפות מצפון!
אני בדיוק אישה כזו.
ועכשיו צריכה עזרה מהצד השני:
אני מפקדת. כן.
אם אני לא לוקחת פיקוד על כל דבר שקורה/לא קורה בבית, זה פשוט לא זז!
ניסיתי הרבה פעמים לשחרר והתחרטתי, כי דברים לא קרו…
לא יודעת מה השדר ומה אני צריכה לעשות,
רק יודעת שבעלי אדיש בצורה מעוררת התפעלות…ועצבים..
ואם אני לא לוחצת/צועקת/מתחננת/מפקדת–זה פשוט לא יקרה.
אנחנו נשואים כמעט 12 שנים-
את הפרט הזה אני נותנת כי זה מספיק זמן כדי לנסות הרבה דברים כדי שזה ישתנה…
מה עושים???
כמובן בעילום שם.
(זו שאלה שלישית שאני שואלת ולא מקבלת תשובה…)
תודה על כל התובנות!!
שלום,
ראשית אני עונה על שאלתך כי זה התאים לי + התאים למיל שלחתי היום (ולא בגלל שכתבת שאת לא מקבלת תשובה)
יש מעל 140 שאלות בתור בשעת כתיבת שורות אלו (לא כולם מתאימות לפרסום).
לשאלתך, התשובה קשורה יותר לבעלך, איך עליו לפעול ולא לשם כך התכנסנו.
מה שאני יכול לומר לך באופן חד משמעי:
רוב האנשים שהם אדישים מאוד, הם מגבירים את אדישותם כשלוחצים אותם (או כשהם חושבים שלוחצים אותם)
עם אדיש תתאדש…
כתבתי קצר אבל אם תקחי זאת ברצינות ותדברי איתו גם על הנקודה הזו (תשאלי אותו אם אני צודק)
את תראי כמה שזה נכון!
בהצלחה!
יעקב
תגובה אחת
תפסיקי לחשוב שאת מנהלת את המדינה
הבית הוא שלו בדיוק כמו שלך, ואל תכריחי אותו לעשות את מה שאת רוצה.
תכבדי אותו, והוא יהנה לשמח אותך ולעשות גם את מה שהוא לא הכי רוצה, כי את רוצה, אבל תתני לזה את הזמן, שישתחרר, והרבה זמן.
הוא פשוט חכם, הוא מעדיף להיות אדיש מאשר לריב, אבל חבל כי את מכבה אותו.
בהצלחה ותהנו…