שלום וברכה.
תודה על כל המיילים המחדשים והמעניינים,
מרעננים אותנו בכל פעם!
רציתי לשאול (כמובן בעילום שם!)
לבעלי יש יום הולדת בזמן מאוד דחוק על לוח השנה
הוא נולד בי"ב בתשרי על כל המשתמע מאחרי יום כיפור וערב סוכות ו….
ב"ה הימים האלה מאוד עמוסים לאשה שעובדת ועם התארגנות לחג , ילדים וכו'
לאחרונה אני כמעט לא מצליחה להתארגן ליום הולדת באופן מסודר
כפי שבאמת מגיע לבעל מיוחד כמו שיש לי ב"ה!
כשאני משתפת אותו בכך,
הוא מגיב: " תודה לד' שנולדתי בתאריך כזה.. גברים לא אוהבים אירועים וכל זה… בורא עולם ידע בדיוק מתי נוח לי להיוולד)
אני שואלת עכשיו כי תכף ממש מתקרב יום ההולדת שלי, וזה צורב לי בגרון לחשוב שהוא תמיד זוכר את שלי
ואני את שלו, זוכרת ולא מצליחה להתארגן לכך כנדרש…
באמת זה נכון לגבי גברים מה שהוא אומר לי?
או שהוא כזה טוב שכך הוא מגיב, נראה לי מוזר, כי גם גברים אוהבים יחס והפתעות, לא?
והאם נכון שאומר לו מראש שלא ישקיע, כי לא נעים לי מכך?
אשמח לתשובה,
מדגישה שוב, כמובן בעילום שם
שלום וברכה.
ככלל עניין ההפתעות והמתנות הוא עניין רגשי ומשתנה מאדם לאדם. ויש כאלה שלא רגילים ל"יחס בכמות גבוהה"
בכל אופן בדרך כלל זה שריר שניתן לתרגל!
אל תעשי חשבונות ותתפנקי בעצימת עיניים! זו טובה גדולה בשבילו, כי לבעל חשוב להצליח לפנק את אשתו.
גברים גם אוהבים יחס! ויום הולדת זה יחס. אולי פחות מנשים ויש גם את יכולת ההכלה של הלקבל שציינתי. אבל אין איזו בעיה כזו עם גברים באופן כללי.
לגבי היום הולדת שלו, אני ממליץ לך (אם את רוצה לחגוג לו), להעתיק את היום הולדת ליום אחר, מבחינתי (ליטאי) יום הולדת זו סיבה למסיבה ולכן כדי שיהיה מסיבה אפשר להעתיק אותה לזמן אחר נוח ולכן את יכולה גם להכין לו יום הולדת מחר!
תרגישי נעים
ותפרגני לבעלך לפרגן לך! תמיד!
יעקב
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
2 Responses
גם אני נולדתי בתאריך "לא מוצלח" כדי לחגוג,
נולדתי בערב פסח…
אז אחרי כמה פעמים שניסינו להתארגן ליציאה למרות התאריך הלחוץ, ואחרי פעמים אחרות שהיומולדת כמעט נשכחה או קיבלה יחס לא מספק,
הוחלט ב"וועדה המשפחתית" (יש לי כבר כמה נשואים…) שהאירוע ידחה באופן מתוכנן,
הבכורה שלי התקשרה ואמרה לי: אמא אנחנו רוצים לחגוג לך בגדול, אבל בתאריך הזה זה לא מתאפשר, תבחרי תאריך אחר לחגיגה ואנחנו מארגנים את האירוע,
ואכן חגגנו ביחד ביציאה משפחתית אחרי פסח, והיה נפלא ממש,
וגם בזמן היומולדת אני לא הרגשתי "דפוקה" ו"שכחו מהיומולדת שלי" או "לא התייחסו מספיק" – יש את ההרגשה של "פת בסלו", ויש למה להמתין.
[במאמר מוסגר: אני שונאת הפתעות, ואני מכריזה זאת לעיתים תכופות מאוד, כולם יודעים שאם רוצים לשמח אותי – מתכננים איתי ביחד, מתייעצים איתי מה לקנות לי, מודיעים מתי באים, ומה מביאים.
זה נותן לי הרגשה טובה ורגועה, וזה מה שמשמח אותי, אני ממש מרגישה מאויימת מהפתעות, וזה לא רק היום בגיל מבוגר, גם כצעירה וכנערה אני זוכרת הרגשה מאוד לא נעימה סביב הפתעות – גם הפתעות טובות,
המוטו שלי בנושא: "הפתעות משמחות מאוד את ה"מפתיע", ונותנות תחושת חוסר אונים ל"מופתע" (זה אחד הדברים שמשמחים את המפתיע, תחושת ה"ניצחנו אותך" – לתשומת לב כל האוהבים להפתיע) ]
אז תוציאו לכם מהראש שיומולדת צריך להיות אירוע בהפתעה, ותראו כמה שמחה זה יוסיף למי שעבורו חוגגים.
כתבת בשם עצמך. אל תבטלי את מוסד ההפתעות!