שאלה
אני כותבת בהרבה כאב. כל השנים היו עליות ומורדות בזוגיות שלנו. היו זמנים טובים יותר, היו פחות, אבל אף פעם לא אידיליה. המון ויכוחים, מריבות וכאב לב. בעלי תמיד טען, שככה זה אצל כולם, אבל אני ידעתי שלא. לאורך כל השנים האשמתי את עצמי. אני לא בסדר, לא מצליחה להיכנע, לא מספיק נותנת כבוד וכדו' אבל כמה שניסיתי להתקדם לא השתנה כלום. הזמנים הכי קשים היו כשהייתי חלשה, היו לי תקופות של היפראמזיס קשה, שהייתי מנוטרלת שלושה חודשים, אז היה נורא. הרגשתי לבד, בלי תמיכה, בלי עזרה.
היו ימים ששכבתי במיטה לבד, מורעבת, מובחלת, הוא לא ידע מה אני צריכה ואיך לעזור לי. גם כשביקשתי זה לא עבד (למשל, בתקופות האלו הוא היה קונה לי אוכל. אבל אם ביקשתי שיקנה משהו אחר כי אני כבר לא מסוגלת לראות את האוכל הקבוע ולא היה לי רעיון מה – הוא לא היה קונה כלום)
תמיד הרגשתי שבעלי טיפוס נמנע ולא יוזמתי ותליתי הכל בזה. עם השנים זה החמיר וכשנולד הבן האחרון שלנו לפני שמונה שנים בניתוח ואני הייתי צריכה המון תמיכה שלא הייתה בכלל, משהו נשבר. מאז אנחנו רק מתרחקים והולכים. הגעתי למחשבה שהוא טיפוס 9 באניגראם, וזו הסיבה לניתוק שלו. הוא ממש חי בבועה של עצמו.
ניסיתי לעזור לו להיפתח קצת לצרכים שלי ולסביבה בכלל ולא עזר. (גם עם הילדים האו בריחוק. לא מתעניין בהם, לא חבר שלהם, לא דואג למה שהם צריכים. ממש מנותק)
לאחרונה קראתי חומרים על מבוגרים שנמצאים על הרצף בתפקוד גבוה. פתאום הכל הסתדר כמו בפאזל. עברתי על שאלונים והתשובה הייתה מפחידה – כנראה שהוא באמת על הרצף וזו הסיבה לניתוק, לחיים לבד, לחוסר היכולת שלו להבין אחרים, לדבר על רגשות, לתת מחוות, להבין צרכים ועוד מיליון דברים.
עכשיו אני בבעיה, מצד אחד אני לא רוצה לדבר איתו על זה. הוא חי בעולם אוטופי, טוב לו, הוא לומד מצוין ומעריך את עצמו כמושלם (זה בכל התחומים. הוא בטוח שהוא בעל ואבא מושלם). ממש לא הייתי רוצה לשבור לו את התדמית העצמית שלו. אני מרגישה שזה לא נכון שהוא ידע שיש לו לקות. זה יכול לרסק אותו ממש.
מצד שני, אני לא יכולה יותר. הבדידות אוכלת אותי. אין לי עם מי לדבר (אין לי קרובי משפחה או חברות שמתאים לדבר איתם על זה). קשה לי. אני מסתובבת בתחושה שלאף אחד לא איכפת ממני. בכל פעם שאני רואה מחוות שגרתיות בין בעל ואישה אני עוד יותר מתכווצת מהמצב אצלנו. אין אצלו מצב של מחוות. הוא לא יודע לעשות את הדברים האלו. ואני בטבעי מלאת רגש וצריכה כל כך.
סליחה שהארכתי,
השאלה שלי – האם יש מוצא. לא רוצה לעזור לעצמי על חשבון שהוא יתרסק. האם אתה מוכן לכתוב על הנושא של זוגיות על הרצף? לתת כלים? לכוון אותי מה לעשות במבוך החונק הזה?
המון תודה
אוייש!
כל כך עצוב לי לקרוא את זה!
אני לא אוכל כמובן לעזור לך אך לכוון אותך הכוונה ראשונית.
כתבת הרבה דברים וגם הרבה אבחנות אישיות שלך.
כתבת על אבחון מהאניגרם.
כתבת אבחון על הרצף
כתבת אבחון על הקשר שלו עם הילדים שלדעתו הוא טוב, אך האבחון שלך (אולי הצודק ב 100%) שהוא לא טוב.
האם יש בעיה עם בעלך?
בטוח.
אך אל תפלי לאבחונים בקלי קלות.
אם תחפשי באינטרנט על כאבי ראש תוך שתי לחיצות תגיעי למחלה…
אם הוא טיפוס 9 באניגרם יש הרבה דרכים לעבוד איתו לפני שנהפוך אותו לעל הרצף.
אם הוא על הרצף באמת, צריך איש מקצוע שיפנה אתכם.
ההצעה שלי היא,
להתחיל מייעוץ זוגי רגיל. לראות מה אפשר לקרב ביניכם במצב הזה. לראות מה הסיבות שהוא לא מתייחס אלייך. אולי הוא מרגיש בליבו שאת חושבת שהוא אספרגר? זה די סביר שהוא מרגיש משהו כזה אפילו אם לא אמרת לו מעולם!
אם ייעוץ זוגי איכותי נכשל. צריך להתקדם הלאה לרגשי אם יש צורך או לאבחונים אחרים.
הכי קל ללכת לתרופתי ויחלקו לך בכיף כדורים…
אל תהי נחמדה ואל תדאגי לעולם היפה שלו.
תפנה אליו בצורה רצינית ומכובדת לגבי הזוגיות שלכם שאת רוצה שהיא תשתפר.
את לא יכולה לשבת בכלא כדי שהוא ימשיך להנות!
ועוד משהו,
מבטיח לך שהוא לא נהנה כלל מהמצב! הוא רק אומר או מנסה לדמיין זאת. אין מצב כזה! למעט אם הוא אדם לגמרי לא תקין ומנותק. אך לא קופצים כזה מהר להחלטות כאלה.
לסיכום,
קשה לי לענות תשובה אמיתית.
תזכרי שהמצב החמיר עם השנים, כלומר שכנראה באפשרותכם לחזור למוטב על אף האבחונים השונים. אם אפשר לקלקל וודאי שאפשר לתקן…
יתכן שהפתרון הוא להגיע איתו לאיזה אבחון וזהו. אבל זה לא נראה לי חכם להתפרץ כך. אלא ללכת מהקל לכבד. ואם לא ניסתם ייעוץ זוגי שזה תחום כזה שמקרב בין זוגות, זה שווה ניסוי!
מציע לך בנוסף לקרוא הרבה המלצות מאנשים אמיתיים שהיו אצלי בייעוץ ולהתרשם. לא בשביל להגיע אלי דווקא, אלא בשביל לקרוא ולראות מה הם חשבו לפני ואיך דברים השתנו. יתכן שתראי שם מקרים דומים לשלך ותראי שיתכן שיש תקווה! קראי הרבה המלצות ואולי זה יוסיף לך
חזקי ואמצי!
נ.ב. נא להיות רגישים עם התגובות החותכות… ניתן לכתוב תגובות מכובדות ותורמות
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
10 Responses
וואו, עצוב כל כך…
חייבת להגיד שאני מכירה את זה מנסיון אישי (לא ממש כך, אבל דומה) אחרי 9 שנים קשות מאוד במהלכן הלכנו לטיפול זוגי ואחר כך הלכתי אני פעמיים לטיפול רגשי לבד, אובחן בעלי עם סכיזופרניה ומאז אנחנו מנסים להשתקם, משהו אחד שהוא ממש קריטי- ללכת לטיפול אצל מישהו עם המלצות, שמבין דבר או שניים גם במחלות נפש או באנשים על הרצף (כמו שאת חושבת) כי אני טעיתי בגדול, התביישתי לברר והלכתי למישהי לא ממש מוכרת והתוצאות היו הרסניות, היא הודיעה לי שוב ושוב שכל ההתנהגות שלו בגללי, וכמה שניסיתי ליישם את העיצות שלה, זה כמובן לא עזר- לא היה סינכרון בין ההשקעה שלי לתוצאות אצלו, הגעתי לכאלה רמות של האשמה עצמית שכשהוא אובחן בזכיזופרניה, השאלה הראשונה שלי הייתה "זה נגרם בגללי?"
ולכן ממש חשוב ללכת למישהו מוכר, ידוע ועם נסיון, נראה לי שעדיף קצת חוסר נעימות בבירורים אחרי מטפל טוב ומקצועי מאשר העוגמת נפש שיש כשנופלים על מישהו שהוא לא כזה
מאחלת לך שיהיה לך המון כח!!!
את גיבורה של החיים!!!
מאמינה שאני לא יכולה להבין את עומק הסבל אבל יכולה רק לדעת שאת ענקית ענקית ענקית
ופליזז תשמעי לרב שקולניק..
ווואוו ה' יתן לך המון כח!!
כמו שר' יעקב כתב זה נכון מאוד להשאיר את המצב איך שהוא זאת לא אופציה,
(ובאוירת המלחמה)
צריך להעלות רף התגבה לפני הסלמה כוללת
אבל בין לצפות לבעל מושלם ובין להשאר ככה יש מרוח תימרון גדול
ה' יתן לך המון כח וסייעתא דשמייא לפעול נכון!!
אל תעליבי את טיפוס מס' 9 זה טיפוס מהמם ואין בו שמץ של ניתוק, תקראי אותו שוב, כל אופן לי זה נשמע סוג של תחושתיות יתר שבדר"כ מופיע עם עולם רגשי פנימי שאף אחד מבחוץ לא יכול להבחין ברגשות האלו ולכם הם נראים מנותקים.
שה' יתן לך המון כח!!
הייתי ממליצה לך לנסות טיפול ב-3 המימדים או באנרגיה, זה משהו שאפשר לטפל בבעלך דרכך וכך לקבל תמונת מצב טובה יותר וטיפול עמוק ויעיל.
ראשית, הקב"ה אתך!!! ואת הכי קרובה באמת למרות שקשה אולי להרגיש זאת.
בנוסף, אם יש אבחנה של "על הרצף", עיקר ההתמקדות היא על טיפולים שייתנו לך כוח להתמודד ובייחוד בשיטת "המובחנות", שעוזרת (בין היתר) להבחין מה בשליטתך וקשור אלייך באמת, ומה לא…
כי המצבים האלו מערערים את האישיות והעמדות הפנימיות של הסביבה המתמודדת (כמו שכתבת על האשמה עצמית וכו').
הרבה כוח!! ובחירות נכונות!
מתואר כאן כאב שכנראה רק מי שחווה את זה יכול לתת הזדהות נכונה
ולהכנס לחוייה של הרבנית
או שהיה קשוב לקשיים כאלו יכול באמת להבין ואז להזדהות וכו'
אני מעוניין לומר דבר אחד שיתכן שיש בו עידוד קל
שמעתי מהרב שמחה צישינסקי שליט"א
שהוא היה מעורב בתיק שאנשי מיקצוע הכריעו שהבעל הוא הפרעת אישיות מובהקת
והאבחנה של ר' שמחה הייתא שיש כאן טעות נוראית וסתם רוצחים את נפשו של הבעל בגלל האבחנה הזאת
כי היחס של המטפלים והתהליך של הטיפול היה בהתאם ….
ור שמחה כימדומני הצליח לעזור משמעותית שהם יעשו תהליך אמיתי והם הזוג הנ"ל מאד יתקדמו למקום הרבה יותר טוב
ולכן המלצתי כמו מה שאתם כבר יודעים ללכת לאנשי מיקצוע אמיתיים בלבד
לא לעסקנים למיניהם וכו'
דבר נוסף מאד חשוב הכאב שלך הוא 100% אמיתי כואב ושורף ומדכדך ומתסכל ומשאיר אתכם חסרת אונים לחלוטין מול החיים
אבל הפרשנות מה השורש לחסימה הרגשית האם באמת הוא אספרגר?
או שיתכן אפשרויות נוספות ???!!!
לדוגמא הוא לא ניפגש עם רגשותיו כי אצל הוריו אף פעם לא ביטאו רגשות
אפס רגשות אפס גילויי חיבה לא רגשות שלילים ולא חיוביים רגשות זה מוקצה מחמת מיאוס….. !!!
יתכן שזה ישפיע על אדם להיות חסום אבל אין שום קשר לאספרגר
ואחד כזה ברור שבטיפול רגשי מיקצועי יכול להתחיל את החיים מחדש
לאט לאט
שבהמשך התהליך אחרי שהאישיות שלו תתפתח ויחווה את העולם הפנימי שלו גם הרבנית תקבל אמפתייה והזדהות ואכפתיות וחבירות אנושית
אמיתית ברמה מסויימת לפחות שיהיה אפשר להכיל את זה ולחיות עם זה
[להמלצתי ארגון קיויתי זה כתובת מצויינת גם לאיבחון וגם לטיפול אבל כמובן הכתובת הראשונה זה הרב שקולניק שליט"א]
נהנה מאוד מהתשובה של הרב שקולניק ובמיוחד מהשיקול דעת המיושב!
בדר"כ אני לא מגיבה, הפעם כן.
כי חשוב מאוד הדיוק בתשובה,
מכיון שאתה מפרסם לציבור וזו אחריות גדולה,
וכנראה נובע מחוסר ידע מקצועי בתחום הספציפי.
כי בעיית תקשורת מכל סוג ורמה,
היא קבועה ולא ניתנת לריפוי,
ואין שום המלצה לכדורים במקרה זה.
אפשר להאריך בענין
אבל לפי התיאור שלה בהחלט ישנן נקודות אדומות,
ומה שמראה לי את זה יותר,
זו דווקא הדוגמה שכשאמרה לו מה היא רוצה-הוא נתן לה,
וכשלא אמרה לו- לא ידע מה לעשות.
זו למשל, דוגמה אופיינית.
ויתכן שהיה לה טוב יותר בעבר
בסיטואציות שאמרה לו במפורש מה היא צריכה,
אז הוא יעשה את זה בחפץ לב,
אבל מעצמו הוא לא יידע.
יחד עם זאת, צרכים רגשיים הוא לא יידע לתת מעצמו.
אם הוא על הרצף, (וגם בעוד כמה בעיות)
בשיחה זוגית כמו זו שהצעת,
הוא ממש לא יבין מה הבעיה. הוא הרי בסדר.
כמובן שאי אפשר לאבחן באופן בלתי מקצועי,
ולכן חשוב ממש ללכת לאבחון לאיש מקצוע בתחום.
ללכת לטיפול לאיש טיפול שלא מקצועי בתחום זה
יהיה עוול ויגרום לסבל מיותר.
כי טיפול מקצועי סטנדרטי לא יעזור, ורק יחמיר את הקושי.
אם הבעל אכן על הרצף,
והאישה תפנה לאיש מקצוע מומחה בתחום התקשורת,
היא תלמד דרכים איך להתנהל איתו ולהקל מעליה.
ויחד עם זאת, תבין שיש דברים שאי אפשר יהיה לשנות.
בנוסף, הייתי מציעה לה ללכת לטיפול אישי
לתת לעצמה כוח.
וטיפול מקצועי בגישת המובחנות
אכן יכול מאוד לעזור לה במקרה כזה.
מאחלת לאישה היקרה,
המון המון כח!
ושה' יאיר את עיניך
ויכוון אותך למקום ולאנשים הנכונים!
התגובה הזו היא דוגמה טובה לחוסר הבנה וידע בסיסי בזוגיות!
היא כותבת:
"אבל לפי התיאור שלה בהחלט ישנן נקודות אדומות,
ומה שמראה לי את זה יותר,
זו דווקא הדוגמה שכשאמרה לו מה היא רוצה-הוא נתן לה,
וכשלא אמרה לו- לא ידע מה לעשות.
זו למשל, דוגמה אופיינית."
כמובן שזו טעות!
זה יכול להיות גם בעיית תקשורת
אבל זה הדבר הכי עקום שיש לקבוע קודם שהאדם נכה
בזמן שזה דבר בסיסי שעובדים עליו במסגרת ייעוץ!
אל תפלו בפח. כל אחד חושב שהוא מבין הכל.
בקשתי לכתוב תגובות הוגנות באתר הפרטי שלי
אך לא כולם מבינים זאת (כבר מחקתי כמה תגובות) וגורמים להטעייה ולמתח מיותר עם חוסר הידע שלהם.
פליז!!!
כל כך כואב לשמוע את הדברים!
רציתי לחדד נקודה, שאמנם הרב שקולניק כתב אותה מאד קולע, אבל רציתי לחזור עליה בקול גדול:
אל תחשבי עליו לפני שאת חושבת עליך!!!!
אני מדברת ממקום של מישהי שקצת מזדהה עם חלק מהדברים, הרגשתי הרבה שלבעלי אין יכולות רגשיות ותקשוריות, וגם חששתי שהוא על הרצף, אבל ברוך ד' התחלתי איזשהו תהליך, ואחד הדברים שהבנתי הוא שאני מידי מרפדת לו את החיים,
בקצב הזה הוא לעולם לא יעשה שינוי!
גם אם הוא על הרצף וגם אם לא- ברור שיכול להיות טוב יותר!
אבל אם הוא רגיל לחיים כאלה, של פחות גילוי רגשות וכו'- זה יכול להיות כואב לו ממש לעשות תהליך! אבל זה תהליך ששוה לו לעשות! בסוף הוא ירויח מזה חיים יפים יותר, ואשה מרוצה וקרובה יותר! זה שווה לו כמו שזה שווה לך!
רק מה? בשביל להסכים לתהליך הכואב הזה, הוא חייב להבין שבלי זה הוא יסבול יותר.
אם את מרפדת לו את החיים ולא נותנת לו להרגיש את המצב לאשורו- המצב לא ישתנה!
רק כשהבועה שלו תתנפץ הוא יסכים לעמול על לבנות מקום חדש לחיות בו.
אבל את- אל תנפצי לו את הבועה בשבילו- בשביל שיעשה תהליך, לא ככה עובדים, זה רק בשביל להבין שזה לטובתו.
אלא בשבילך!!! פשוט אל תשקרי ותזייפי! תלכי עם האמת שלך!!!
את מרגישה רע- הוא צריך לדעת מזה! כי הוא בעלך! זה הבסיס לקשר רגשי!
וזה לא המקום לרחם עליו! חייך קודמים!!!!! (וגם חיי הילדים)…
המון המון המון הצלחה וכח!!!!!