מה עושים אם אני נוהג לשתות יותר מהרגלי בסעודת הפורים, כמבואר בהלכה.
ולפעמים זה גולש לעד דלא ידע,
ולאשתי זה מפריע, (לא הצלחתי לשים את הנקודה מה בדיוק מפריע כי יש לה רשימה: זה לא מכובד, אני הולך לישון והיא נשארת עם הילדים לבד, מפריע לה שאני מקיא [לא בפניה, בשירותים בצורה נקיה]
ולי מפריע שאני צריך לחסום את עצמי מלעשות דבר שלדעתי הוא טוב וראוי.
יש לציין שאני לעולם לא יוצא משליטה, ומודע לעצמי לחלוטין, חוץ מהזמן שאני ישן במיטה כמובן.
ויעיד על כך רב קהילתנו שאישר לי להיות ש"ץ בערבית של מוצאי פורים.
לא מצליחים למצוא פתרון שיהיה מתאים לשנינו.
בתודה מראש.
.
שלום לך,
מבין אותך לגמרי, בעיקר אם אתה מדבר על הקטע של לצאת מהשגרה ולאבד את זה לכמה שעות…
אבל אתה אומר שמפריע לך בכלל משהו אחר, לדבריך "ולי מפריע שאני צריך לחסום את עצמי מלעשות דבר שלדעתי הוא טוב וראוי"
ובכן יש עוד משהו שהוא יותר מטוב וראוי, שלום בית ובין אדם לחברו. זה יותר ממשהו "ראוי"
אז עשית לי חיים קלים, בגלל שהכנסת את "המפריע לי שאני לא יכול לעשות את הטוב והראוי"
אבל אם באמת מפריע לך הקטע האישי שבזה- השחרור והדחקות…
ההצעה שלי היא לסכם איתה שנה כן שנה לא.
או שנה את מחליטה כמה, מה ואיך ושנה אני.
בהצלוחה!
יעקב