פעמים רבות מאוד יוצא לי לראות איך שני בני הזוג יודעים מה השני חושב, הם אומרים משהו כזה "אני כבר מכיר/ה אותו/ה מספיק שנים בשביל לדעת מה הוא יענה לי"
ובכן, תרשו לי להיות קצת חצוף…
לא! את/ה לא יודע/ת מה השני באמת חושב!
נכון הרבה פעמים תדע/י אבל גם המון פעמים לא!
למה זה חשוב?
לפעמים אתה חושב משהו על בן זוגך ואתה בטוח במיליון אחוז שזה נכון ועל בסיס זה מקשה קושיות. אם הייתה יודע שאין לך בסיס לא היו לך קושיות.
אני בטוח שאתה קורא את השורות הללו ואומר לעצמך משהו כזה: "לא היה לו מה לכתוב אז הוא גירד משהו כדי לכתוב" או "שלא יספר לי סיפורים אני מכיר את אשתי\בעלי היטיב שלא יבלבל ת'מוח"…
בדיוק לכן קראתי לזה חוצפה מצידי, כי אני מוכן שתבדקו אותי.
הנה תרגיל פשוט:
אם את/ה עדיין חושב/ת שאת/ה יודע/ת מה בן זוגך חושב:
רשום על דף מה אתה צופה שהוא יאמר ואחר כך תשווה את מה שאמר עם מה שכתבת.
(מומלץ לעשות זאת מספר פעמים).
תגובה אחת
נכון ב-100 אחוז!!!!!
אתה חושב שאתה יודע, אבל אתה לא יודע מה השני מרגיש/חושב,
וגם אם אתה כן יודע – יש עניין לשאול אותו מה הוא מרגיש, ולהקשיב לו למה שהוא אומר/משתף, להקשיב באמת, בלי לחשוב: "ידעתי שזה מה שהיא תגיד", ובלי שיפוטיות וביקורת על מה שהיא מרגישה/אומרת,
כל הקטע ב"ידעתי מראש שזה מה שהיא תגיד" – זה גם חוסר כבוד לרגשות של השני (מה יש "לטחון" את זה כל כך הרבה?, מה הקשר להפגע מכזה דבר?)
וגם התנשאות וזלזול – (ידעתי את זה בעצמי, למה את צריכה לומר לי? תחושה של אני יותר חכם ממך – "אמרתי לך שלא תעשי כך, ואת כן עשית, אז זה מה שקרה…")
אנחנו מדברים לא רק כדי להעביר מידע טכני, או אינפורמציה, זו לא הפקידה בדואר שאתה צריך למסור לה פרטים, אנחנו מדברים כדי לתקשר זה עם זו, כדי לשתף ברגשות ובמחשבות, כדי לתמוך זה בזה ולהרגיש מאוחדים,
גם אם אתה בטוח שאתה יודע למה אני בוכה/עצבנית/פגועה עכשיו,
גם אז – תשאל אותי למה את בוכה? מי פגע בך? מה עיצבן אותך? כי יש לי צורך לפרוק את הרגשות שלי,
ואז אחרי שתקשיב ותשמע – אל תאמר "ידעתי", אל תאמר "היית צריכה לענות לה…" "לא היית צריכה ללכת לשם…" אל תאמר "אמרתי לך ש…" "עשית טעות ש…"
רק תאמר: "וואוו, איזה סיפור…", אוי אני שומע שאת מאוד עצובה…" "כמה קשה שכך מתנהגים אליך", וכדו',
כשאשה מספרת על הבעיות שלה היא לא רוצה פיתרונות – היא רוצה רק הקשבה ותמיכה!!!
הפוסט הזה חשוב מאוד מאוד מאוד!
אשמח אם נשים תאשרנה את מה שכתבתי כאן,