דבר ראשון, תודה רבה על כל התכנים היפים והקולעים, שתמשיך לעשות טוב לאנשים בעולם!
דבר שני, רציתי לשאול שאלה בעילום שם כמובן:
אנחנו נשואים כמעט 4 שנים ונראה לי שבעלי הוא אדם מאוד מיוחד.
ולמה נראה לי ולא בטוח? כי עם כל המיוחדות שלו והמעלות שלו,
אני לא מצליחה להיפתח אליו ולאהוב אותו כמו שהוא.
כל הזמן מחפשת בעיות….
הרבה דברים שהוא עושה, אני לא מפרשת אותם נכון ומרגישה בדיוק הפוך.
אני חושבת שהבעיה היא בי ולא בו (אומנם גם לו יש חסרונות, כמו לכל אדם,
אבל בקטע של לאהוב בצורה אמיתית, הוא כן בסדר ומראה לי את זה),
ואני שואלת, האם יש לך טיפים איך לאהוב באמת,
בלי תנאים וכללים שמסתתרים בתוך הלב, בפתיחות אמיתית?
האם לדעתך צריך לזה פגישות עם יועץ, או שזה משהו שאפשר לרכוש לבד?
תודה רבה, תזכה למצוות!
שלום,
קשה לי לענות לך תשובה מדויקת, כי את לא כותבת שום בעיה בזוגיות
ולכן יכול להיות שזו בעיה שלך או בעיה של שניכם שאתם לא פתוחים מספיק ואחד משפיע על האחר.
בשביל לחיות טוב צריך ששניכם תוכלו לומר את כל אשר על ליבכם בלי לחשוש.
מציע שתשאלי אותו האם הוא מסוגל לומר הכל או שהוא חושש ומשם תפתחו את השיחה.
אם זה ממש מפריע לך, אני מציע שתפנו לייעוץ זוגי טוב שינסה לראות במה בדיוק מדובר. חבל סתם להעביר שנים בניסיון אולי יקרה משהו ואולי לא.
הזכרת לי ספור ששלחתי לרשימת תפוצה לא מזמן:
איש אחד בשנות השישים לחייו סיפר:
"פעם חשבתי שהדרך הכי טובה לחיות,
היא להתכונן לאפשרות הכי גרועה.
ואז אם זה יקרה תהיה מוכן… ומקסימום זו תהיה הפתעה נעימה…
ואז הייתה לנו תאונת דרכים ואשתי נהרגה.
למותר לציין שהאסטרטגיה שלי ממש לא עזרה
ולא הכינה אותי לגרוע מכל.
הדבר הכי גרוע הוא שאני עדיין מתאבל
על הרגעים היפים שהיו לנו יחד ולא שמחתי
בהם מספיק בגלל האסטרטגיה של "להיות מוכן לגרוע מכל".
הבנתי שאם אני לא נהנה מהחיים עצמם,
אני לא מכין את עצמי לשום דבר גרוע.
רק מפסיד את האמת והחיים עצמם.
כיום המחויבות שלי כלפיה היא
להנות מכל רגע. חבל לי רק שהיא
לא כאן עכשיו, כשאני כבר יודע איך לעשות את זה."
