יש לי שאלה
כתבת שהבעל מחליט איפה להיות בבלי הסדר.
זה באמת נכון?
כי בעלי רוצה להיות אצל ההורים שלו. שם יש התעלות והתרומממות וכו וכל האחים שלו מגיעים כל שנה. { לא מבינה איך הכלות מסכימות כל שנה}
אבל אני, לא נעים לי ממהורים שלי. מה אני יגיד להם- שבעלי לא רוצה לבוא. זה מעליב.
וזה התור של ההורים שלי השנה. אנחנו נשואים 4 שנים.
לא יודעת מה נכון לעשות. כי מצד אחד זה באמת לילה גדול ובעל מרגיש אצל ההורים שלי ש- זה לא זה…. {ובאמת זה נכון}
אשמח לתשובה. בעילום שם כמובן…..
שלום,
כתבתי שזה מה שמומלץ ולא שהוא מחליט בצורה חד משמעית.
לדעתי אם תגידי להם שבעלך אוהב להיפגש פעם בשנה עם כל האחים והוא יהיה היחיד שלא מגיע. הם יבינו שזה לא אישי.
בנוסף אם זה ממש בנשמתך וחונק אותך. בעלך כן צריך להתגמש שנה אחת וללכת.
הלילה הזה מרומם ומיוחד, אך אין לו את הכוחות כדי להשפיל זוגות. הוא יהיה עוד יותר מרומם אם ינהגו בו בהתאם לרצון הבורא.
אם את מסוגלת להתעלות ולהעביר את המסר הנכון להורים שלך, אז עדיף שתתגמשי איתו ושתעופו ברוחניות בלילה הזה 🙂
בהצלחה!
18 תגובות
אל תסכימו אף פעם ללכת רק לצד אחד!!!!
ככה זה יה במשפחה של בעלי תנאי שהתנו לפני החתונה
והיום אני וגיסותי מחתרטות על זה מאד!
1.כי אם נגיד שלא באים ידעו למה
2.היום שחמי וחמותי כבר אין להם כח לארח והם לא מזמינים אף אחד רק את הזוג הצעיר, אין לי מקום אצל הורים שלי, כי התרגלו ככה, ולפי התורנות של אחי ואחיותי שכל השנים סדרו את זה בלי לחשב אותי זה ל מסתדר לשלב גם אותי!
א. כשזה בתור תנאי זה אחרת,
כי פה בסופו של דבר זה בא בהסכמה ובהחלטה משותפת, וכשזה בתור תנאי אז זה איזה מחוייבות לא ברורה
ב. הסיבות שהבאת כל אחת יותר מוזרה מהשניה
רק לציין לברטנורא בפסחים ח א ש"דרך הנשואות, ללכת לבית אביהן".
בודאי שהבעל מחליט
אבל בתור בעל האם אתה אגואיסט? האם אין 2 צדדים?
יש כאן רגש של אשה, הורים, שיכול להיות חשוב הרבה יותר מהתעלות אישית
רוב ההורים זה חשוב להם, ובהחלט עלולים להפגע, צריך שיקול משמעותי מספיק כדי לעקוף הורים, או ביטחון מוחלט שזה לא איכפת להם (?)
כבודו לא מבין את ההרגשה להיות במקום לא מרומם ויבש כמו עץ. אני חוויתי את זה והייתי צריך לחשוק שיניים אח"כ ולא להוציא את תחושותיי על הסובבים אותי.
שאלה לי אליך אם אצל חמיך היה ליל הסדר שנגמר תוך 30 דקות במקסימום והיו אוכלים שם מכל הבא ליד וכדו' היית גם כותב ככה? אלא מאי שקשה לך להבין אדם שאצלו יש החיבור לליל הסדר בוא בצורה מסוימת ובלי זה אין לו ליל הסדר. [זה מצוי במקהלות החסידים אבל אצל בני ליטא הם לא צריכים יותר מקיום טכני של המצוות וזהו]
התגובה נכונה, חוץ מהשיוך הקהילתי, חבל !!! הוא הרס לי את הטעם למרות שאינני ליטאי, אבל אני מכיר ליטאים שעושים "עסק" גדול מליל הסדר, בחיות והתרוממות, ולא יבש. [אנא בלי הכללות]
ברור שהבעל הוא זה שקובע בדרך כלל,
אבל לעולם! לא במעמד צד אחד. זה לא אמור להיות מתוך מקום של שתלטנות,
אלא מתוך החלטה משותפת של שני בני הזוג, וכשיש תורנות ומקום לפגיעה אז ברור שצריך ללכת לצד של האשה.
יש משפחות שברור להם שצריך להגיע אליהם כל שנה ויהי מה
אנחנו היינו אצל חמותי שנתיים ובשנה השלישית שלא הגענו כועסים עלינו עד היום על זה… והשנה אנחנו שוב באים אליהם (מהפחד…)
ממליצה לאישה ללכת לבדה להורים שלה. חלילה מתוך מריבה או ברוגז, אדרבא, לכבד את רצון בעלה שרוצה להתעלות אצל הוריו, ולכבד את זכותה להתעלות אצל הוריה, בכיף, מתוך הידברות ששתיהם מרוצים מהרעיון, זה יהיה מושלם! נפרדות זה הבסיס לזוגיות, תלות נשית ולא תלות רגשית, עוד בהרחבה בספרים של האישה המאושרת באמת0733476063
את באמת חושבת שכך נראת זוגיות בריאה ואמיתית ?!?!
באמת לא הבנתי אם את צינית או מתכוונת ברצינות
לא חושבת שזה קשור לנפרדות.
לי זה נשמע יותר כמו בריחה
יש ויכוח ביננו אז כל אחד עושה מה שהוא רוצה??
לא מחליטים לאן לצאת- כל אחד יצא לאן שהוא רוצה?
לא יודעת אם זאת זוגיות תקינה
בסיס פפצה לזוגיות באמת.
אפשר גם שכל אחד יגור בבית נפרד ואם צריך משהו שילחו במייל ויהיה תורנות בשמירה על הילדים. וכמובן גם שפעם בחודש יפגשו (אפשר גם יותר) זה ממש יהיה מטורף. לא יהיה ככה שום מריבות שום בעיות רק רחמי על הרב שקולניק שיהיה מחוסר עבודה.
אוי ואבוי.
אפשר גם לפתוח תיק ברבנות מתוך אושר והידברות, גם זה כתוב בהרחבה בספרים של האשה המאושרת?
זה מאד תלוי מה הסיבה שהוא לא רוצה להגיע…
יכול להיות שבאמת הסדר שם לא משהו, לא מתקרב לצורה שהוא רוצה לעבור אותה אם זה ליצנות או שהאבא לא מתייחס מספיק לילדים, אצל כל משפחה זה מתנהל בצורה אחרת.
לפעמים זה נקודה רגישה ספציפית של הבן אדם ומותר לאישה לכבש את זה
אחרי 4 שנים מהחתונה יש כאילו שעושים ליל הסדר בבית והתורות אצל ההורים מתאפסים לא חייבים שנה כאן שנה שם,
האופציה של ללכת כל אחד לבית של ההורים שלו היא היפך הזוגיות וממש לא מתאימה בבית תקין, נשמע יותר כמו פמניסטיות כזאת, ממש לא אהבתי ובטח לא לשמוע את הקו שנשמע שזה רוח הדברים שם.
לא רוצה לפגוע… אבל מי שכתבה שהיא אישה מאושרת באמת
אם את צוחקת אז נו…
אבל אם לא אז נראלי את גרושה או משו…
בעל ואישה(ואני בכוונה לא אומרת בני זוג.. כי לא מדובר פה בבעלי חיים…)
אמורים לעשות ה-כ-ל כדי לחיות יחד באהבה, ובאמת כמו שהרב שקולניק אמר-
זה לא לילה שאמור להשפיל זוגות
וללכת לבד -זה כמו להגיד לבעל: אנחנו על סף פירוד…
ותאמיני לי שאני אומרת את זה בתור גרושה.
אני תמיד מאמינה ב-ביחד ובבית יהודי אמיתי שכל מה שהוא שואף זה רצון ה' אמיתי ומה ישמח את האיש והאישה יחד.
מי שחושב שנפרדות זה טוב- חבל על החתונה שלו….
ממש מזדהה איתך
בתור גרושה גם…
קשה לי לקרוא דבר כזה וקשה לי עוד יותר כשזאת לא אישה אחת שכותבת מה היא חושבת לעצמה, אלא מוציאה ספרים עם אג'נדה כזאת שכ"כ לא נכונה בעיני.
זוגיות זאת עבודה כ"כ קשה והרווח שלה הוא לא רק ילדים, חבל להפסיד את הרווחים של לחיות בזוג בשביל לא לעבוד קשה.
לדעתי הרב שקולניק כתב קצר ומתוק… בתוך התשובה שלו יש הכל: מעמד של הבעל, "שותפות של הזוג". איש ואשה מתחתנים ביחד ולא עם ההורים של אף אחד מהם.. כמובן שיש קשר וכבוד וכו', אבל לגבי ההחלטות של בן הזוג, זה דבר שצריך להיות רק ההבנות וההסכמות והשותפות של הזוג, ואם האשה יכול להיות גמישה לרצון של הבעל זה מצוין והיא רק תרויח מזה כמו הרבה פעמים שהבעל אמור להיות גמיש לאשתו, כמובן שזה תלוי כל זוג לפי מזגם וטבעם והקשר שלהם, וגם חשוב שהתשובה של הרב שקולניק הוא לאו דוקא לליל הסדר, זה נוגע לכל פרטי החיים שצריכים להתחשב להמעמד של הבעל, וגם לרגשות של האשה ושל שניהם ביחד. וכל זוג יתיעצו ביחד איך הם רוצים.