יש לי שאלה
כתבת שהבעל מחליט איפה להיות בבלי הסדר.
זה באמת נכון?
כי בעלי רוצה להיות אצל ההורים שלו. שם יש התעלות והתרומממות וכו וכל האחים שלו מגיעים כל שנה. { לא מבינה איך הכלות מסכימות כל שנה}
אבל אני, לא נעים לי ממהורים שלי. מה אני יגיד להם- שבעלי לא רוצה לבוא. זה מעליב.
וזה התור של ההורים שלי השנה. אנחנו נשואים 4 שנים.
לא יודעת מה נכון לעשות. כי מצד אחד זה באמת לילה גדול ובעל מרגיש אצל ההורים שלי ש- זה לא זה…. {ובאמת זה נכון}
אשמח לתשובה. בעילום שם כמובן…..
שלום,
כתבתי שזה מה שמומלץ.
לדעתי אם תגידי להם שבעלך אוהב להיפגש פעם בשנה עם כל האחים והוא יהיה היחיד שלא מגיע. הם יבינו שזה לא אישי.
בנוסף אם זה ממש בנשמתך וחונק אותך. בעלך כן צריך להתגמש שנה אחת וללכת.
הלילה הזה מרומם ומיוחד, אך אין לו את הכוחות כדי להשפיל זוגות. הוא יהיה עוד יותר מרומם אם ינהגו בו בהתאם לרצון הבורא.
אם את מסוגלת להתעלות ולהעביר את המסר הנכון להורים שלך, אז עדיף שתתגמשי איתו ושתעופו ברוחניות בלילה הזה 🙂
בהצלחה!
5 Responses
אל תסכימו אף פעם ללכת רק לצד אחד!!!!
ככה זה יה במשפחה של בעלי תנאי שהתנו לפני החתונה
והיום אני וגיסותי מחתרטות על זה מאד!
1.כי אם נגיד שלא באים ידעו למה
2.היום שחמי וחמותי כבר אין להם כח לארח והם לא מזמינים אף אחד רק את הזוג הצעיר, אין לי מקום אצל הורים שלי, כי התרגלו ככה, ולפי התורנות של אחי ואחיותי שכל השנים סדרו את זה בלי לחשב אותי זה ל מסתדר לשלב גם אותי!
א. כשזה בתור תנאי זה אחרת,
כי פה בסופו של דבר זה בא בהסכמה ובהחלטה משותפת, וכשזה בתור תנאי אז זה איזה מחוייבות לא ברורה
ב. הסיבות שהבאת כל אחת יותר מוזרה מהשניה
רק לציין לברטנורא בפסחים ח א ש"דרך הנשואות, ללכת לבית אביהן".
בודאי שהבעל מחליט
אבל בתור בעל האם אתה אגואיסט? האם אין 2 צדדים?
יש כאן רגש של אשה, הורים, שיכול להיות חשוב הרבה יותר מהתעלות אישית
רוב ההורים זה חשוב להם, ובהחלט עלולים להפגע, צריך שיקול משמעותי מספיק כדי לעקוף הורים, או ביטחון מוחלט שזה לא איכפת להם (?)
ברור שהבעל הוא זה שקובע בדרך כלל,
אבל לעולם! לא במעמד צד אחד. זה לא אמור להיות מתוך מקום של שתלטנות,
אלא מתוך החלטה משותפת של שני בני הזוג, וכשיש תורנות ומקום לפגיעה אז ברור שצריך ללכת לצד של האשה.