אשמח אם תוכל להתייחס לשאלה המוזרה שלי כמובן בעילום שם
אשתי בהריון ב"ה והוא מדברת הרבה מזה איך מרגישה ונראה וחשבונות אחרים של היום שאחרי וכדומה ולי לא מעונין כל הדבר אני כמובן שמח מאוד בטובת השם ומודה על זה אבל כבן אדם פרקטי (בעל, ואף יותר מזה ) זה לא מעניין כל השלבים והפרטים בעיקרון איני אדם יבש וקשוח אבל ענין זה לא מעניין אותי וזה מאוד מפריע לאשתי בצדק וכל פעם מתלוננת שאני לא מעונין בכל זה ואני לא מעורב בזה
איני יכול לרמות ולהתעניין זה לא יעזור וגם לא יכול שזה יישאר כך זה מאוד מפריע לה כאילו גם בילדים שיש לי ב"ה ג"כ עד שהם נעשים קצת פעיל אין לי שום קשר עמם רק עוזר בשביל שצריכים לעזור ומשום כרחם אב על בנים לא יותר מזה
יש לי מה לעשות בעניין? או שאני בכלל צריך הפעלת מכשיר מחדש בכל העניינים? או שהיא תבין שזה העובדה ואין שום עול בזה?
שלום לך,
קודם כל את צריך "הפעלה מחדש". תפעיל ותראה אם זה עובד לך…
בנוסף,
אתה צריך להבין שקשר לא נבנה מהנקודה שאתה רוצה שזה יבנה (זה יכול להיות כך, אך יכול להיות מאוחר מידי)
כמו שאתה מבין שאתה מתייחס לילד בן 3 כי הוא "בר הכי"
כך אתה צריך להבין שילד בן שנה הוא גם צריך קשר והוא מרגיש אם אוהבים אותו או לא, וזה משפיע מאוד על ההמשך!!
אני הייתי מאוד חולה כשאחד הילדים שלי היו עד גיל 3 ואחר כך לבנות את הקשר זה לא היה אותו דבר ועד היום (שנים אחר כך) אני עדיין עובד על הפער שנוצר!
אתה צריך לדעת שהרבה טראומות ילדות מבוססות על גילאים שאתה לא מדמיין ואפילו בשלב שלפני הלידה לפעמים.
הילד מרגיש. לא חכם. אלא מרגיש. הרגש יכול להיפגע כמו שהרגש שלך נפגע. אלא שאתה יכול עוד לנהל את הרגש עם השכל והוא לא בדיוק.
הקשר עם הילד שלך נבנה כבר אז. לכן חשוב שתדבר עם הילד שלך בן חצי שנה ותשאל אותו מה שלומו
גם עם אשתך אי אפשר להתחיל את הקשר מנקודה שנראית לך אלא מנקודה שבה היא חייה עכשיו. אתה לא יכול לדלג על חצי מהחיים שלה ואז ליצור חיבור עמוק אחרי 3 שנים…
מקווה שהבנת את הנקודה!
יעקב
לגלות עוד מהאתר הרב יעקב שקולניק - יועץ נישואין
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
