מיל ששלחתי והיו אי הבנות לגביו:
זה המיל:
שלום וברכה
אנחנו זוג נשוי כבר שנתיים ונהנים מאוד מאוד
אני משתדל לתת לאשתי מלא יחס וקשר וחיבור כי אני באמת אוהב אותה וכיף לי איתה ואני מאוד מחובר אליה
השאלה שלי
היא מאוד אוהבת שכשאני נותן לה את היחס אני יתן לה את זה בצורה מסוימת כי מבחינתה רק ככה זה צורה של לתת יחס וקשר וחיבור ובדרך שאני נותן אין סיכוי שאני רוצה קשר וחיבור ויחס ואז גם אם נתתי זה לא נחשב שנתתי לה כי זה לא היה בצורה שהיא מרגישה שזה צריך להיות כי רק בצורה ההיא שהיא חושבת יש סיכוי להתחבר באמת.
השאלה היא לא עליה אלא עלי
זאת אומרת אני לא שואל אם נתתי או לא כי בסוף היא מסכימה איתי שאני נותן לה ומשקיע בה רק אני שואל אם אני חייב להיות ולתת דווקא בצורה שהיא חושבת שזה החיבור או שהיא תצטרך להשתכנע ולהאמין לי שאני בשיא החיבור וההקשבה רק יש לי "בעיה" שזה לא בצורה שהיא חושבת.
מקווה שתצליח להבין את השאלה
תודה רבה
שלום לך י. היקר,
הבנתי טוב מאוד את השאלה!
נניח שלאשתך קוראים שושנה לך ראיתי שקוראים משהו שמתחיל ביוד.
מציע לך לשנות את השם שלך במייל לשושנה במקום מה שכתוב שם.
לא הבנתי איפה אתה תבוא לידי ביטוי?
מה אתה אוויר?
מזה נקרא שתחיה לפי מה שהיא רוצה?
הבנת את הרעיון?
עכשיו התשובה:
- תעשה גם לפי מה שהיא מרגישה, בכל זאת אתה לא בחור וצריך להתאים את עצמך למציאות השונה.
- אחרי הסעיף הקודם: תתייחס אליה כמו שאתה רגיל וכמו הסגנון שלך! ותשכנע אותה שזו האמת שלך ושהיא צריכה לקבל גם אותה בדיוק כמו שאתה צריך להתייחס אליה קצת יותר בהתאמה לרצון שלה! (אם לא תעשה את זה-אקרא לך שושנה. ראה הוזהרת!!!)
- אל תעשה הצגות וחיקויים!
תזכור תמיד שהשם שלך מתחיל באות י'. לא משהו אחר…
תהיה יו"ד!
בהצלחה רבה!
אחת מהתגובות מהסוג שאני לא אוהב הייתה:
כשאישה מבקשת את היחס והקשר בצורה ספציפית זה בגלל שככה טוב לה זה לא אומר שהוא נהיה עכשיו שושנה
וגבר כן צריך לתת בדרך שטוב לאשתו וזה לא נקרא שהוא אוויר או מוחק את עצמו
השימוש במילה "לתת לאשתו" בהקשר של התגובה הזו, היא לא טובה.
הלו? גבר לא צריך "לתת לאשתו". הוא צריך "לקבל" זוגיות טובה.
שניהם צריכים להיות ב"מרחב זוגי נעים".
וכדי לקבל זוגיות טובה, הוא צריך להרגיש טוב. וכדי להרגיש טוב הוא צריך ליצור מצב נעים לו ולה.
ואם הוא יצור מצב שנעים רק לה. המרחב הזוגי של שניהם לא יהיה נעים!
לכן כתבתי שהוא צריך לשמור על האופי שלו ועל הסגנון שלו אבל גם להתאים ולעשות בדרך שלה.
לא לשכוח את עצמו ולא להיות מישהו אחר.
אלא לשלב.
מקווה שעכשיו זה יותר מובן.
6 Responses
אני חושב שהשואל אם כל הכיסויים לשאלה הפוינט הוא.
כשהוא מדברת /מספרת/ שואלת. הוא מקשיב לה תוך כדי עיסוק במשהו. במבחינתו זה נקרא להקשיב להאהוב להכיל.
מבחינתה זה לא נקרא להקשיב! זה אולי טוב לטלפנית בעבודה.
ואני בטוח אם זה מסתתר מאחורי השאילה- אז התשובה תהיה שונה
הלא כן?
ברור.
רק שמניסיוני אני מבין שזה לא המקרה. אני רואה איך הוא כותב…
אתה יכול להסביר לנו מה הוא התכווין, כי אני רואה שאני לא היחיד שלא מבין על מה הדיון כאן.
הרב יעקב מה עם הנקודה של להיות בנתינה גמורה
זה יפה בסיפורים
אבל גם שאתה מקבל מהקב"ה אתה צריך לברך
ואם לא אתה גוזל !
כי היסוד של נתינה=אהבה בנויה על זה שאני רואה במקבל חלק ממני, שהרי חלק ממני נמצא אצלו ומימילא אני אוהב אתו שהרי הוא חלק ממני.
(ולכן אם המקבל לא מודה בנתינה אלא משתמש בה כאילו היא שלו לגמרי הוא גוזל את הנותן. ומצד הנותן אין הוא רואה במקבל חלק ממנו אלא גזלן שלקח ממנו וזה לא יצור אהבה אלא שנאה!)
אבל אם אני ייתן משהו שהוא לא אני ולא שלי, אני לא יראה את עצמי בו ומימילא אני לא יאהב אתו.
ואם יכריחו אותי להתנהג כך לאורך זה גם את עצמי אני לא יאהב שהרי אפילו אני, זה לא אני.
ואז למה אני יהיה מחובר ?
חזק מאד!
אבל באופן כללי-
בעל כן אמור להיות בעמדת "נותן"
ואישה בעמדת "מקבלת"