תודה רבה רבה על כל התכנים המיוחדים,
אני מרגישה שהם פשוט שיפרו לנו את השלום בית,
ממצב טוב לטוב מאוד+
ואני מדברת על כמה שנים שאני קוראת את התכנים שלך כל פעם, גם באתר וגם במייל.
אין מילים!!
אז כמו שאמרתי המצב שלנו ממש מצוין אהבה אחווה שלום ורעות ב״ה.
השאלה שלי היא כזאת:
יש לי בעל מאוד מאוד טוב, מכיל אוהב ודואג. רוצה תמיד להקל עלי ולעשות לי טוב.
אני גם אישה טובה מאוד:)
השאלה שלי היא כזאת:
יש מצבים כמו לדוגמה בבוקר שבעלי קם מוקדם להתפלל הכל בשביל שתהיה התנהלות רגועה (שעה לפני)
ואז כשאני קמה אני פקעת עצבים, לחוצה וממהרת וכל מילה שלו מקפיצה אותי, הוא כל הזמן רגוע אבל כשיש לו ממה להילחץ הוא נלחץ וזכותו,
אם הוא אומר לי משהו כמו עוד דקה אני חייב לעוף… אני מתעצבנת ומתחילה להתנהל בעצבים,
ואני לא מבינה- הוא כל הזמן טוב- מה גורם לי לעצבים כל כך?
והוא עוזר לי כמה שיכול.
תודה רבה רבה אשמח להארת עייני
שלום רב,
אני שמח על הזוגיות היפה שלכם!
היות ובעלך מיוחד ועוזר לך בצורה נפלאה (גם לדעתך)
אני מציע 2 דברים:
1.
תחשבי שהכל עלייך ואין לך שום ציפיות ממנו (הרי הוא בין כה עוזר לך יפה). הבעיה היא שאת מקשרת את המתחים שלך אליו. אז תפרידי את זה והכעסים יהיו קשורים רק לעצמך וכך הם לא יופנו כלפיו. כשהכעסים יהיו מופנים כלפי עצמך סיכוי טוב שתמצאי דרך להירגע יותר. פשוט בטלי את הציפיות וההקשר לבעלך. אין צורך בזה כי הוא עוזר לך כבר והכל טוב…
2.
תגידי לו שבבוקר יש לך "שיגעונות". כולנו קצת משוגעים… ולך יש את זה… זכותך!!
"אז תשמע, בעלי היקר, בבוקר אני קצת ככה ככה… זה שגעון שלי ולא קשור אליך, אז אם זה קורה אל תיקח את זה אישית ותן לי לעשות את הקטע שלי… אני הרי חייבת…"
זהו. אם תשלבי את שתי העצות הכעס ייעשה פחות רציני. גם כי הוא לא יהיה מופנה כלפיו וגם כי דיברת על כך שהמצב הזה הוא לא מידי רציני ואין לו תוכן אמיתי מאחוריו. רק סתם לחץ של בוקר…
בשמחה רבה!
יעקב
