בליל שבת האחרונה חמי היקר הרב בן ציון פרידמן זצ"ל נפטר (היה המשגיח של פוניבז' לצעירים), אחרי שנים של דמנציה.
רציתי לכתוב כמה מילים לזכר האיש הנדיר הזה.
זכיתי ללמוד איתו עד תחילת הדמנציה שכבר לא הייתי מסוגל לעמוד בזה.. וגם אז הוא הסביר לי דברים עמוקים במסילת ישרים שלמדנו אז.
הוא היה חבר וגם חמי וגם איש צדיק מאוד.
פעם בליל הסדר התארחתי אצלו,
נתנו לי איזה כוס רועדת או שהשולחן רעד. בקיצור 5 דקות מתחילת הסדר, הכוס שלי נשפכה היישר על הקיטל והמכנסיים שלו…
הוא מייד אמר לא קרא כלום! זה בסדר. נסדר את זה.
הוא אמר לי (או באותו מעמד או אחר כך) שלפני מעריב של ליל הסדר הוא אמר לעצמו:
"שאם ישפך יין או יקרה משהו מעצבן, שהוא יעשה הכל לא לכעוס ואז זה קרה, אז הייתי מוכן"
היה ליל הסדר מאוד נחמד בשבילי ולא הרגשתי שהוא היה רטוב כל הלילה ממתניו ומטה כולל הקיטל!
איש יקר!
יהיה זכרו ברוך!
2 Responses
זכיתי ללמוד איתו לאחר שחלה. השתתף יום יום בשיעור דף היומי וכשהתדרדר מצבו הרבנית היתה מביאה יום יום לשיעור. היה ת"ח עצום, ידע ש"ס בע"פ והיה סמל האצילות.
חבל על דאבדין
למדתי בפוניבז' לצעירים כשהיה משגיח שם היה אדם מיוחד ות"ח גדול