"מדוע אני מחויבת לעשות רצונו?"

אני קוראת את המכתבים ששולחים לך

ונהנית מאוד לראות את נקודת המבט המעניינת שלך, אם כי ניכר שהשיטה שלך לרב הבעיות היא הדברות ושיחה פתוחה,

אני חושבת שלדבר פתוח זה חשוב ואפילו מאוד,

אבל יש אנשים שנעולים על דעותיהם וקשה מאוד עד בלתי אפשרי לגרום להם להגיע לשיח מועיל, זאת היא דעתי  אך לא על זה רציתי לשאול.

 

אני מעוניינת לדעת למה אישה מחויבת לדעת בעלה ורצונו?

אם האשה מרגישה שהבעל נעול בדעותיו למה דווקא היא צריכה להתקפל,

אני לא מדברת על דברים שקשורים לחייו הפרטיים וגם לא לעניינים משותפים שזה ודאי לאישה יותר קל לוותר, אני מתכוונת למקרים שקשורים נטו לאשה כגון לצאת למקום מסוים, או לקנות פריט שהיא חושבת כחיוני והוא חושב שלא -מדובר במקרים שההוצאה הכספית מותאמת ומאפשרת,

אחדד את השאלה בנימה יותר אישית,

אני שונה מאוד מבעלי כמעט בכל התחומים, ככל שמתבגרים השוני מוקצן (כך אני מרגישה). אני בעלת ראש מאוד פתוח אוהבת לנסות ואף מחפשת לעשות דברים מגוונים מוכנה לשמוע הכל, לדון ולשנות דעה (כמובן על פי ההלכה והוראות הרבנים), בעלי לעומת זאת סגור על דעתו. שנראית לי קיצונית, ולא מוכן לשנות דעות אף על פי שאין לו מה לטעון להצדקת עמדתו. מדוע אני מחויבת לעשות רצונו?

 

 

שלום,

השאלה שאת שואלת (מדוע אני מחויבת לעשות רצונו?) היא לא נכונה!

את מניחה נתונים שלא כתובים בתורה ואז שואלת על דרך התורה.

את מניחה שתקשורת טובה לא משפיעה ולא חשובה דייה ואז את שואלת למה האישה צריכה להיות כפופה בהינתן המצב היבש שהבעל חושב דברים לבדו.

גם אם את לא מתכוונת לתורה,

יש דבר שנקרא תקשורת וחלק מזה הוא גם "הקשבה" (האם את מקשיבה לו מספיק? ורק אז מביעה את דעתך?)

לפעמים יש בעיות נוספות למה בן אדם נעול על משהו, אך לרוב זה בגלל תקשורת.

לכן לא יהיה הוגן לענות לך ולהתעלם מזה שכנראה חסר ביניכם תקשורת או הבנה.

המילה מחויבת מגיעה ממקורות תורניים. אם את רוצה להתעלם מהחיים, אז התשובה כי ככה התורה מכוונת אותנו!

אם את רוצה תשובה אמיתית (ולא תשובה לשאלה כללית פילוסופית):

אז אישה לא מחויבת להיות עבד נרצע. אבל אם היא תתקע לבעלה אצבע בעיין כל הזמן, מבטיח לך שהוא יצעק איי..

אישה צריכה לחיות בבריאות וביישוב הדעת ובעלה מחוייב לכך!

אישה לא צריכה להיות שפחה ולא משהו שמזכיר את זה.

אך הדרך להגיע לזה היא לא שליטה על הבעל, אלא יותר מלמטה למעלה. (כפי שאני מסביר בהרחבה בדוח "איך לכבד את הבעל").

כשאישה באה לבעלה מלמעלה, הוא מרגיש שהוא לא ראש המשפחה ואז הוא מתחיל לעשות חריקות…

כשאישה באה לבעלה מלמטה (וזה רחוק מלהיות מושפלת!) הוא מרגיש שהוא רוצה לבוא לקראתה כי היא לאבאה בקטע של להיות ראשת המשפחה (מבחינתו-פסיכולוגית-תת מודע). ומזה נובעת הטעות שזו הכוונה שאישה צריכה לשמוע לדעתו.

היא לא צריכה לשמוע לדעתו היא צריכה להראות לו שהיא "מקבלת" ומכבדת את דעתו, וזה לא סותר שהוא צריך לשמוע ולכבד את דעתה.

וכאן נכנסת מילה שאת מפחדת ממנה "תקשורת מחברת ומותאמת" שעוזרת ליישב ולאזן, כך שלא יהיה מצב שרק דעתו או רק את כנועה ומקבלת. אלא ששני הצדדים נשמעים אך לא מלמעלה למטה כי זה פוגע באגו של ראש המשפחה ואז הוא מנסה להתנגד ולהתבצר או להתכנס ולהיעלם!